12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
שנים רבות, ואם בכלל יקח למשטרת ישראל להשיב לעצמה את הכבוד הראוי. למשטרה שיעדיה הם שמירה על בטחון הציבור.
פרשת הניצבים המטרידים מינית, הסירחונות שצפו מידי פעם אודות קצינים שסרחו, כאפס וכאין הם בעייני הציבור, לאור האמירות של ניצב יורם סופר, התנהלותו של ממ"ז ירושלים דורון תורג'מן, אלימותו של רפ"ק סוויסה בתל אביב ועוד.
את השיא שברו מפקדי משטרת ישראל, עת הפעילו בהסתה פרועה את שוטריהם, כנגד המוחים בסיוע כל האמצעים הקשים העומדים לרשותם כנגד ישראלים, יהודים במדינת ישראל.
בושה היום להיות שוטר.
ביזיתם והכתמתם את שם הארגון לעד.
מול העבריינים גיליתם חולשת יד ורפיסות.
מול הפשע האלים במגזר הערבי הפגנתם פחד ומורא.
אני כאזרח מן השורה שתמיד סינגרתי עליכם, היום כועס ובז לכם.
שוטרים היוצאים להשליט סדר אל מול מפגינים, ומסירים בניגוד לפקודות, את תג שמם מעל המדים, לא יעזו לעשות זאת על דעת עצמם.
שוטרים היוצאים כנגד מפגינים, זוכים לתדריך ממפקדיהם בטרם יציאתם...
- לצד התוכן המילולי שצוטט לעיל הציב הנתבע כמה תמונות, ביניהן תמונת התובע אשר נכללה בפרסום הראשון כשעליה הכיתוב שצוטט לעיל בסעיף 8: "אני שוטר זבל, שהצהרתי שאני מוכן לירות במפגינים יהודים". הפרסום בכללותו הניב 21 תגובות ו-64 שיתופים.
- בפרסום הרביעי והאחרון שתאריכו 25.7.2023 כתב הנתבע כך:
שוטרים היוצאים להשליט סדר אל מול מפגינים, ומסירים את תג שמם מעל המדים, לא יעזו לעשות זאת על דעת עצמם.
שוטרים היוצאים כנגד מפגינים, זוכים לתדריך ממפקדיהם בטרם יציאתם.
מכאן ברור לי באופן שאיננו משתמע לשני פנים, שהנחיה זו ירדה בסולם הפיקוד מהשר המטורף ועבריין הרחוב, הישר ללשכת הממ"ז החדש וממנו לעבר מפקדי המרחבים ועד לבריוני הרחוב, אלו הם שוטרי משטרת תל אביב.
הסרת התג מראש, נועדה להסתיר את שם השוטר ולמנוע הגשת תלונה עליו.
הוכח על פניו שמשטרת תל אביב מראש, נערכה לפגוע ולנקוט באלימות כנגד המוחים.
כפי שאני מתבייש היום בהיותי ישראלי, אני בז לקציני מחוז תל אביב ולמפקדם.
השר במקרה זה איננו ראוי בכלל להתייחסות.
הועתק מנבוגוש בשר מתגלגל שאיננו מבין דבר וחצי דבר.
- מתחת לדברים הללו שב הנתבע והציב תצלומים אחדים - ביניהם תמונת התובע אשר נכללה בפרסום הראשון כשעליה הכיתוב שצוטט לעיל בסעיף 8: "אני שוטר זבל, שהצהרתי שאני מוכן לירות במפגינים יהודים". הדף הרלוונטי צורף לכתב-התביעה בלי שצויינו בו פרטים לגבי היקף התגובות והשיתופים שהניב. התובע התייחס לנתוני החשיפה והתגובות להם זכו הפרסומים בעדותו לפני - תוך הפנייה אליהם כפי שנחזו בדף הפייסבוק של הנתבע [עמ' 22 ש' 17 עד עמ' 23 ש' 9].
גרסות הנתבע לגבי הפרסומים
- בכתב-ההגנה, הנתבע לא חלק על כך שהוא שעשה את הפרסומים בדף הפייסבוק שלו. הוא לא חלק על כך שהוא שהוסיף לתמונת התובע, על-גביה, את הכיתוב "אני שוטר זבל, שהצהרתי שאני מוכן לירות במפגינים יהודים. שוטר של בן גביר", וטען לגביו את הגנת אמת הפרסום לפי סעיף 15 בחוק איסור לשון הרע (להלן גם החוק). כפי שיובהר בהמשך, מדובר בטענת הודאה והדחה; גלום בה מניה וביה אישורו של הנתבע כי הוא שעשה פרסום זה, תוך השמעת טענה שמטרתה להראות כי הפרסום אינו מקים לתובע זכות לקבלת פיצוי והינו פרסום מותר שאינו מכונן עוולה.
- בתצהירו של הנתבע הובעה הודאתו בעשיית כל הפרסומים, תוך העלאת טענות הגנה לגביהם: הבעת דעה בגדרה של ביקורת לגיטימית שחוסה בצלו של חופש הביטוי ואמת הפרסום. לגבי הפרסום הראשון, הצהיר הנתבע כי הוא שהוסיף את הכיתוב על-גבי תמונת התובע - תמונה שאיתר באינטרנט [סע' 4א ב-נ/5]. ביחס לפרסום השני, אישר כי הוא התייחס לתובע במילים "השוטר שמוכן לירות אש חיה לעבר מפגינים יהודים"; צוין שעשה כן ללא אזכור שם התובע או הצגת תמונתו [שם, סע' 4ב]. בהתייחסו לפרסום השלישי, מסר הנתבע כי הוא שהציב את התצלומים שנלוו למלל פרי עטו, להמחשת טיעונו ועמדתו [שם, סע' 4ג]. כחלק מעדותו ביחס לפרסום הרביעי, מסר הנתבע כי הוא כלל בו ארבע תמונות לשם הדגמת טענותיו כשאחת מהן היא תמונת התובע שהופיעה בפרסום הראשון [שם, סע' 4ד].
- בתחילת עדותו לפני אישר הנתבע שהוא עשה את ארבעת הפרסומים נושא התביעה; עוד אישר שכתב על התובע שהוא שוטר זבל תוך 'הדבקת' מילים לתמונתו וכן כתב באותו אופן שהתובע הצהיר כי הוא מוכן לירות במפגינים יהודים [עמ' 51 ש' 18-15, 37-28; עמ' 51 ש' 38 עד עמ' 52 ש' 4].
- הנתבע אישר שעשה את הפרסומים בדף הפייסבוק שלו, קרי, בצורה פומבית שגלויה לעיניהם של אחרים [עמ' 52 ש' 6-5]. בה בעת, ניסה להתכחש לכך שדובר בפרסומים עצמאיים פרי עטו, בשונה מתגובה שהגיב לפרסומים שעשו אחרים, למרות שהדבר גלוי וברור על-פני הפרסומים; הם אינם תגובית לפוסט של אחר אלא פרסום עצמאי שעשה הנתבע. בצר לו, דבק באי-זיכרון [עמ' 53 ש' 17-13]. היה על הנתבע לרענן את זכרונו לקראת עדותו על-מנת ליתן מענה פוזיטיבי ברור לשאלות בעניינים שהם בליבת התביעה שהוגשה נגדו - אך הוא סיפק לא אחת מענה לא החלטתי שהפגין היעדר בדיקה וחוסר ידיעה. בעשותו כן, עורר רושם מתחמק ונמנע.
- במהלך שלא עורר אמון - ואשר עומד לנתבע לרועץ, הוא ביקש לטעון במהלך חקירתו הנגדית שאינו יודע אם הוא שהוסיף את המלל על-גבי תמונת התובע, באומרו: "לא יכול להשיב באופן מוחלט, אני לא זוכר או שכן או לא" [עמ' 53 ש' 29-26]. בכתב-ההגנה לא טען הנתבע שהוא אינו אחראי לכיתוב על-גבי התמונה; היפוכו של דבר הוא הנכון. זה היה מהלך עדותו גם בתצהירו, וכך גם בתחילת עדותו לפני. התפנית שביקש לעשות בעניין זה מעידה על חוסר מהימנותו.
- בהמשך החקירה הנגדית אישר הנתבע כי הפרסום הראשון שכלל את תמונת התובע והכיתוב על-גביה הוא פוסט עצמאי שהעלה - זאת בניגוד לתגובה או שיתוף ביחס לפרסום שעשה אדם אחר [עמ' 53 ש' 35-30]. הדבר לא מנע אותו מלטעון, בחקירה חוזרת, כי אפשר שקיבל את תמונת התובע כשהיא כוללת את הכיתוב מצד שלישי עלום שם [עמ' 59 ש' 26-23]. טענה זו - דינה דחיה. הנתבע, הוא ולא אחר, עשה את הכיתוב על-גבי תמונת התובע, כפי שאישר הן בכתובים והן בחלק מעדותו לפני. אחריותו לכיתוב ולהצמדתו לתמונת התובע עומדת בעינה גם אם התמונה כשלעצמה, ללא הכיתוב, פורסמה קודם לכן באינטרנט בידי אחרים. התביעה לא נסבה על השימוש בתמונת התובע אלא על פרסומה עם הכיתוב שהנתבע הצמיד אליה.
- מעדות הנתבע עלה שלא טרח לבדוק מה היה היקף התפוצה לה זכו הפרסומים; הוא הפגין אדישות מוחלטת בעניין זה ואמר: "לא גילית עניין בנושא הזה". כאשר הוצגו לו נתוני החשיפה של הפרסומים מתוך דף הפייסבוק שלו, שמדברים בעד עצמם, טען שהוא חסר ידיעה לגביהם [עמ' 54 ש' 6-4, 16, 22-18, 37-33].
- נאמן לשיטתו, לא טרח הנתבע לבדוק אם הפרסומים הוסרו, נכון למועד מתן עדותו. גם בעניין זה, דבק באי-ידיעה [עמ' 57 ש' 33 עד עמ' 58 ש' 5]. לצרכי מתן עדותו, לא טרח הנתבע להביא עמו עותק של הפרסומים המקוריים [עמ' 58 ש' 37-27].
ההפגנה בצומת - ראיות התובע
- בלב הפרסום הראשון, שכלל את תמונת התובע ועליה כיתוב פרי עטו של הנתבע, ניצבה טענת הנתבע כי בהפגנה בצומת הצהיר התובע קבל עם ועדה כי אם יקבל פקודה לעשות כן, אזי הוא ירה במפגינים יהודים. אין מחלוקת שהנתבע לא שמע את התובע אומר את הדברים; הנתבע לא נכח בהפגנה בצומת. ידיעתו על כך - שלאורה עשה את הפרסום הראשון - הייתה כל-כולה מפי השמועה, זאת על-סמך דיווחים ותגובות שהתפרסמו באינטרנט על-אודות התבטאויותיו של התובע במהלך ההפגנה [סע' 3 ל-נ/5].
- אותם דיווחים ותגובות שקדמו לפרסום פרי עטו של הנתבע לא הוצגו על-ידו; הוא בחר לצרף לתצהירו רק תגובות מאוחרות שנעשו לגבי פרסומיו שלו [עמ' 13-12 בנספח 1 ל-נ/5]. הנתבע לא הראה שהדיווחים והתגובות שעל-יסודם בחר לעשות את הפרסום הראשון נחזו כאמינים וכללו את האמירה שייחס הוא לתובע, תוך הדבקתה - כדברים שנאמרו על-ידי התובע בגוף ראשון - על-גבי תמונתו. לאור זאת, לא הרים הנתבע את הנטל לגבי טענתו כי הדיווחים לגבי התבטאויותיו של התובע נראו לו אמינים ומשכנעים, באופן שהצדיק את הפרסום שעשה [סע' 4 רישא ב-נ/5]. מדובר בטענה שמשרתת את הגנתו של הנתבע ונטל השכנוע לגביה מונח לפתחו [ת"א (מח' חי') 426/02 בני בנימין לקרץ בע"מ נ' דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע"מ, פס' 9 וההפניות שם (2006)].
- במהלך הבירור השליך הנתבע יהבו על סרטונים שצולמו בהפגנה בצומת; גם לשיטתו, הוא התוודע אליהם רק לאחר שעשה את הפרסומים אך לטענתו, הם מאמתים את הדיווחים שעל-יסודם עשה את הפרסומים ואת העובדות שאליהן התייחס בהם. הסרטונים מההפגנה בצומת הוצגו במהלך עדותו של התובע לפני; הוא נחזה בהם [עמ' 18 ש' 25 עד עמ' 26 ש' 5]. הם אינם מתעדים את התובע אומר את מה שיוחס לי בידי הנתבע, קרי, כי הוא ירה במפגינים יהודים אם יורו לו לעשות כן. אין טענה כי אמירה מעין זו או דומה לה הושמעה בידי התובע באירוע ההתקהלות; היא יוחסה אך ורק להפגנה בצומת.
- התובע הדגיש, לאחר שצפה בסרטונים מעל דוכן העדים: "לא ראיתי אפילו תיעוד אחד שמראה שאני אמרתי אני אהרוג אתכם, אין אפילו אחד" [עמ' 20 ש' 37-36; ר' גם עמ' 21 ש' 17-16]. הצדק עמו. לא הוצג תיעוד חזותי בו נשמע התובע אומר את הדברים אשר יוחסו לו בפרסומי הנתבע, קרי, הצהרה על נכונותו לירות במפגינים יהודים.
- מרכז הכובד של התביעה נעוץ בפרסומי הנתבע כי התובע אמר בהפגנה בצומת כך: "אני מוכן לירות במפגינים יהודים", או ביטוי דומה שעולה כדי הצהרה על-אודות נכונות לירות במפגינים יהודים. התביעה הוגשה גם בשל הכינוי "שוטר זבל" שהנתבע קשר לתובע, כביטוי אשר נאמר מפי התובע עצמו, בזיקה להצהרתו שהוא מוכן לירות במפגינים. בשל כך אדרש תחילה לנושא זה, בנפרד מאירוע ההתקהלות.
- בכתב-התביעה מסר התובע גרסה מפורטת בהתייחס להפגנה בצומת, כך [שם, סע' 8-7]:
אירוע ראשון - מיום 11.07.23 בשעות הערב התקיימה הפגנה של מאות משתתפים בצומת בני דרור, ניתנה הנחייה לפנות את המפגינים שחוסמים את הצומת. התובע פנה לאחד המפגינים וביקש ממנו להתפנות מהמקום המפגין סירב להתפנות ולכן התבקש להזדהות, גם לבקשה זו סירב המפגין, המפגין התלווה לתובע לניידת, לאחר זיהוי המפגין ניתן כנגדו דוח בהתאם לעבירה ולחוק.