(-) כי בבית המשיב נתפסו זוג כפפות שחורות מצמר, כמו גם זוג משקפי שמש וכובע מצחיה העונים לתיאור הקטינה.
(-) כי הקטינה ציינה שהחשוד היה שעיר וכי בזמן הכנת הקלסתרון הדגישה שהיו לו שיערות באוזניים.
(-) כי המשיב סירב שיצלמו את פניו ואת אוזניו.
(-) כי המשיב זוהה על ידי הקטינה בסופר מרקט (תוך הפניה לחקירת הילדה על ידי חוקרת הילדים)
(-) כי המשיב אף פעם לא התקומם וטען מה פתאום, אלא החזיק את ראשו בידיו ושתק (הפניה למזכרים).
(-) התייחסות לדברים שאמר המשיב למדובב בנוגע לעובדה שהרכיב משקפי שמש ולכך שיודה אם תוצאות בדיקת ה-DNA תהיינה חיוביות.
(-) התייחסות להצגת דו"ח ה-DNA הכוזב.
(-) התייחסות להרגליו המיניים של המשיב.
כן פורטו פעולות החקירה שנותרו לבצע, ביניהן: עריכת מסדר זיהוי קולות, קבלת תשובת ה-DNA וחקירת אמו של המשיב (אשר לפי זכ"ד המדובב היא שאמרה למשיב לא להודות וכי תדאג לו לעורך דין). עוד ציין החוקר כי הקטינה הדגישה שהיו לתוקף שערות באוזניים ו"אכן ניתן לראות על החשוד שערות כאלה באוזניו למרות גילו הצעיר", וכי המשיב סירב להצטלם.
- במהלך הדיון פנה בית המשפט (כב' השופטת א' טלמור) למשיב ושאל האם קיבל מכות משוטר במהלך החקירה, והלה השיב כי בחדר היו שלושה שוטרים שאחד מהם בעט בו מאחור. בא כוח המשיב טען באותה ישיבה כי המשטרה לא השלימה את בדיקת האליבי (בכך שלא התקשרה לרכז הפר"ח), וכי דגימות הרוק והשיער נלקחו מהמשיב רק ביום 19.7.99, בעוד שכב' השופטת רייך-שפירא הורתה למשטרה לעשות זאת בבוקר יום ה-18.7.99.
בהחלטתו, שניתנה על אתר, קבע בית המשפט כי יש ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב בעבירה המיוחסת לו וכי המשטרה אינה יושבת בחיבוק ידיים אלא מבצעת פעולות חקירה רבות באופן שוטף וענייני. עוד נקבע כי האיחור בנטילת הדגימות מהמשיב אינו מהווה הפרת החלטתו של בית המשפט בהארכת המעצר הראשונה, שכן הדבר נבע מהתפתחות החקירה ומתיאומים שנעשו עם מז"פ. סופו של דבר, שבקשת המשטרה התקבלה ומעצרו של המשיב הוארך בשבעה ימים נוספים.
- כאמור, טענת המשטרה כי המשיב זוהה על ידי הקטינה בסופרמרקט, אינה מדוייקת כלל וכלל, והיא יותר בבחינת משאלת לב (wishful thinking) והסקת מסקנה מאשר תיאור נאמן של העובדות. בית משפט קמא מתח ביקורת חריפה בעניין זה על המשטרה, ואין לי אלא להצטרף לדברים. עם זאת, אזכיר כי המשטרה הפנתה לדו"ח חוקרת הילדים ושם, כאמור, הקטינה אמרה שהיא מזהה את המשיב בציון של "תשע ורבע" מתוך עשר.
- בית משפט קמא מתח ביקורת על דברי המשטרה כי נתפסו כפפות צמר שחורות, וכי הכובע ומשקפי השמש עונים לתיאור הקטינה, בציינו כי צבע הכפפות לא צוין בדו"ח התפיסה; כי הכובע שנתפס לא היה כובע קסקט צהוב; וכי כלל לא ברור האם נתפסו משקפיים כהים עגולים, "שכן לא הובהרה צורת המשקפיים שנתפסו בבית התובע, וממילא לא ידוע האם מדובר במשקפיים כהים עגולים" (עמ' 10 לפסק דינו).
איני משוכנע כי המדובר באי דיוק היורד לשורשו של עניין. באשר למשקפי השמש, השוטרים יכולים היו להסיק זאת מהקלסתרון, ומכל מקום, כפי שנראה בהמשך, ביום 25.7.99 נערך מסדר זיהוי משקפיים, ומהמזכר של חוקרת הילדים עולה שהקטינה הצביעה מיד על משקפי השמש של המשיב כשהיא מציינת שהן "הכי דומות". הקטינה אמנם ציינה שהמשקפיים אינם זהים למשקפי התוקף, אולם ברי כי הדמיון בינם לבין משקפי השמש של המשיב היה רב, כך שבדיעבד, ניתן להיווכח כי טענת המשטרה באותה עת לגבי הדמיון בין משקפי השמש הייתה נכונה.