אשר לפלט שיחות הטלפון הסלולארי, חשוב להזכיר כי מדובר בטלפון סלולארי הרשום על שם אמו של המשיב, וכי לא הועלתה טענה על ידי המשיב בהקשר זה עד לשלב מאוחר. לכן, גם השיחה מהטלפון הסלולארי בשעה 20:21 אינה בבחינת ממצא חותך שהיה בו כדי לטהר את שמו של המשיב בזמן אמת, מאחר שלא ניתן היה לדעת מי ביצע את השיחה.
- לבסוף, לא למותר להזכיר כי החקירה המדוברת התנהלה בשנת 1999. לדברי יצחק שטרן, ראש צוות החקירה בתיק, באותה תקופה פלטי שיחות טלפון נתבקשו רק בנסיבות של אירועי טרור או רצח, וזאת משיקולי תקציב, ולפיכך לא נתבקש פלט כאמור (פרוטוקול, עמ' 160). בית משפט קמא דחה את הדברים וראה אותם כחלק מ"שלל תירוצים עלובים", בציינו כי בסופו של דבר אישר שטרן בחקירתו הנגדית כי חובה היה לבדוק את הפלטים (עמ' 14 לפסק הדין). עיינתי בפרוטוקול הדיון, ואף שאכן מופיעה תשובה לאקונית של שטרן כי "חובה היה לבדוק את זה" (פרוטוקול, עמ' 170), עולה מהתשובה כי כוונתו לכך שהיום הוא היה מבצע איכון וכי הוא מתקשה לזכור את הדברים כהווייתם. כשלעצמי, איני סבור כי המדובר בתירוץ כה עלוב, ואין להשוות את מה שהיה נהוג בשנת 1999 לתקופה של שנת 2010, עת נשמעו הראיות בבית המשפט. היו ימים בהם המשטרה הגבילה עצמה, מטעמי חיסכון, מלהוציא פלטי ואיכוני טלפון מאחר שחוייבה בסכומי כסף נכבדים על ידי חברות הסלולר, ו"בבחינת סבירות פעולתן של רשויות אכיפת החוק יש להתבסס על אמצעי החקירה הזמינים שהיו נתונים בידיהן בעת הרלוונטית" (עניין חגי יוסף, בפסקה 105). כיום, הדברים נעשים כעניין שבשגרה, אם כי השאלה על מי תוטל העלות שנויה עדיין במחלוקת בין המדינה לבין חברות הסלולר.
- סיכום ביניים: בראיה לאחור, ניתן לומר שהיה על המשטרה לערוך בדיקות נוספות בסוגיית פלטי הטלפונים, אך לטעמי, יש בכך משום חכמה שבדיעבד, אשר אינה מביאה בחשבון את מצב החקירה כפי שהלך ונבנה בזמן אמת, ומכל מקום, ספק אם ניתן לייחס לכך קשר סיבתי למעצרו של המשיב. אחזור ואזכיר את אזהרתה של הפסיקה מפני ניתוח הדברים בחכמה שלאחר מעשה, ויפים לענייננו דברי השופטת חיות בעניין חגי יוסף:
"ככל שבסבירות התנהלותם של גורמי החקירה עסקינן, יש לבחון את הדברים תוך מתן הדעת על כך שבמקרים רבים דומה מלאכתם של גורמים אלה להילוכו של אדם המגשש את דרכו באפילה והמחפש אחר נקודות אחיזה ראייתיות שיאירו את תמונת המצב ויאפשרו לו להביא את האשמים לדין. לא כל טעות הנעשית במהלך החקירה ובזמן אמת מהווה על כן הפרה של חובת הזהירות והתרשלות מצד גורמי החקירה. אכן, חוכמה 'קטנה' בהקשר זה היא 'החוכמה שלאחר מעשה', אותה מציג מי שהתמונה הניצבת בפניו כבר מוארת, בהעלותו כנגד גורמי החקירה טרוניה על כך שלא הבחינו או לא ייחסו חשיבות לרסיס מידע כזה או אחר. לטעמי, בחינת הסבירות של התנהלות גורמי החקירה בהקשר זה ראוי לה כי תיבחן בהתחשב במכלול הנתונים שנגלו או שיכולים היו להתגלות בזמן אמת".