פגמים והתנהלות פסולה של המשטרה
- בית משפט קמא עמד בהרחבה על שורה של פגמים שנפלו בהתנהלות המשטרה, ומתח ביקורת נוקבת למדי על התנהלותה. כך, בסכמו את הדברים, ציין בית המשפט, בין היתר, כי השוטרים פעלו "במקרה הטוב באופן בלתי סביר ותוך התעלמות מוחלטת מראיות שעמדו בפניהם, ובמקרה הרע הם פעלו באופן בלתי חוקי, בהציגם את הראיות בצורה שקרית". בית המשפט לא חסך את שבט ביקורתו מהשוטרים שהעידו בפניו וגם כלפי אחד השוטרים שלא הובא לעדות. כך, למשל, נקבע כי דבריו של השוטר דסטה "מהווים שיבוש הליכים והטעיית בית המשפט. ממש כך!!! [...] ויש להצר על כי במקרה זה, הגינות לא הייתה כאן" (סעיף 12 לפסק הדין); כי רמת התשובות של השוטרים "גבלה בעלבון" (סעיף 15 לפסק הדין); כי "על מנת להסביר את העוול הנורא שנעשה לתובע, יש לעמוד על התנהלותם של החוקרים, על דרך מחשבתם, ועל הגינותם ויושרם, או שמא נאמר - חוסר הגינותם וחוסר יושרם" (סעיף 16 לפסק הדין); כי תשובותיהם המתחמקות של השוטרים העידו על "עליבות" (סעיף 19 לפסק הדין); וכי תשובותיו של השוטר סוויד היו "מטופשות" (סעיף 22 לפסק הדין); כן מעיר בית משפט קמא בלגלוג כי באחד המזכרים "הפגין סוויד את כישוריו הפסיכולוגיים והבנתו העמוקה את נפש האדם" (סעיף 23 לפסק הדין).
- הדברים הם נוקבים וחריפים, וכשלעצמי סבורני כי ראוי לנקוט משנה זהירות בטרם מייחסים לעד, בוודאי עד שאינו צד להליך, מעשים פליליים וכוונת זדון. "הוו מתונים בדין" (אבות, א, א) מורנו הכתוב במשנה הפותחת של מסכת אבות, וכדברי השופט קדמי, "שופט נבחן, בין היתר, ביכולתו לרסן עצמו ולנהוג איפוק בתחום הרגיש של מימצאי מהימנות והבעת דעה על אופיים של אלה המופיעים בפניו" (בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה, פ''ד נב(3) 721, 738 (1998)). אכן, בית משפט קמא הוא ששמע את השוטרים והחוקרים והתרשם כפי שהתרשם, ובכך איני רואה להתערב. אף אציין כי למקרא הפרוטוקול, עולה שתשובות שניתנו על ידי החוקרים, טוב היה משלא נאמרו. עם זאת, דומה כי בית משפט קמא לא נתן ולו קמצוץ של משקל לכך שהחוקרים העידו על אירועים שהתרחשו לפני כמעט אחת עשרה שנים לפני מתן עדותם, וכי במהלך עדותם נתבקשו לזכור ולנמק החלטות או אמירות כאלה ואחרות, כאילו היה מדובר בחקירה שניהלו אך לאחרונה. זאת, למרות שהשיהוי, על הנזק הראייתי הכרוך בכך, מוטל כולו לפתחו של המשיב. אף איני סבור כי התרשמות של חוקרים מהתנהגות נחקר אינה לגיטימית, לפחות בשלבי חקירה ראשונים. גם אם אין החוקר פסיכולוג, הוא נדרש להפעיל את נסיונו והאינטואיציה שלו כחלק בלתי נפרד ממלאכת החקירה, ובחינת התנהגותם ותגובותיהם של נחקרים, היא חלק בלתי נפרד מהתרשמות החוקר.
- ודוק: איני סבור כי ביקורתו של בית משפט קמא כלפי התנהלות המשטרה הייתה משוללת יסוד. היה מקום לביקורת, ואחזור ואזכיר את עיקרי הדברים:
(-) המשטרה טענה בתחילת הדרך כי בבסיס החשד נגד המשיב עומדת עדות הקטינה הנפגעת שזיהתה את החשוד באופן אקראי בסופרמרקט. זאת, שעה שמדברי הקטינה ואביה עולה כי הדברים אינם משקפים את המציאות.