ראשית, האירוע בסופרמרקט לא היה אקראי. הקטינה הובאה לשם על ידי אביה במיוחד, במטרה לנסות ולזהות את המשיב. חשוב מכך, הקטינה לא זיהתה את המשיב בסופרמרקט, והתנהגותה הנסערת - שכללה בכי וצעקות - באה כתגובה לעצם הבקשה של אביה. כך עולה מעדותו של האב שנמסרה במשטרה בסמוך למפגש. שנית, באשר לכובע, הקטינה סיפרה לחוקרת הילדים כי האנס חבש כובע קסקט צהוב. בפועל, בבית המשיב נתפסו שני כובעי מצחייה - אחד ירוק והשני חום-סגול (כך עולה מדו"ח החיפוש). לנוכח הפער הברור בין הכובעים שנתפסו לבין הכובע שתיארה הקטינה - אמירתו של השוטר איננה מדויקת. שלישית, מדבריו של השוטר אף השתמע כי משקפי השמש שנתפסו - שלושה זוגות - תואמים אף הם את תלונתה של הקטינה (בהארכת המעצר השנייה טענה המשטרה במפורש להתאמה כזו - להלן). זאת על אף שבדו"ח החיפוש לא צוינו פרטים מזהים של משקפי השמש שנתפסו - צורה, צבע, דגם וסימני היכר ייחודיים אחרים. רביעית, בבית המשיב לא נתפסו תמונות פורנוגראפיות של צעירות. חמישית, באשר להתלבטות כביכול של המשיב אם להודות או לא, דסטה הניח בפני בית המשפט מזכרים המאששים לכאורה טענה זו. באחד המזכרים מצטט המדובב, רס"ר ג'ורנו, דברים שאמר לו כביכול המשיב: "חשבתי להודות כי זה רק פוצי מוצי, אבל אמא שלי לא רצתה שאני יודה". התמלול מראה כי המשיב לא אמר משפט זה כלל וכלל. אדרבה, המשיב הכחיש בתוקף בפני החוקרים, מספר פעמים, כי הוא מעורב בדרך כלשהי במעשה האונס (ראו למשל דו"ח התשאול מיום 16.7.1999, מוצג מס' 53). כל הפרטים הללו לא באו לידי ביטוי בהצגת הדברים על ידי איש המשטרה.
יודגש כי בדיקת הדברים בהקשר זה היא לשם בחינת חווית המעצר. לאמור: אמנם את תגובת הקטינה ניתן להסביר בכך שהיא התרגשה מעצם האפשרות שהיא פוגשת את האיש שאנס אותה, פנים אל פנים. אולם בכל זאת, בשלב הראשוני, לצורך מעצרו של המשיב לצורכי חקירה - עניין זה בעל משקל הוא. דעתי היא שהנסיבות כולן - לרבות דמיונו של המשיב לקלסתרון החשוד (סנגורו של המשיב הכחיש במהלך הדיון שקיים דמיון כזה), ומגורי המשיב באותו בניין שבחצרו בוצעה העבירה - הצדיקו מעצר ראשוני לצורכי חקירה. אך, כאמור, באפיק הנזיקי השאלה היא גם: מה עם חווית המעצר? המשיב, על מבנהו הנפשי, חשוף לטענת החוקר במהלך הדיון במעצר (מוצג 69) כי הקטינה זיהתה אותו מיידית וכי הוא שוקל להודות בעבירה. באשר לחלק הראשון - הוא מבין את המשמעות ואיננו יודע שלא היה זיהוי כזה. באשר לחלק השני - הוא למד שהמשטרה, אשר "מחזיקה" אותו במעצר, עלולה להציג עובדות לא נכונות.
- הארכת המעצר השנייה התבצעה ביום 20.7.1999. הנימוקים להחלטה לא פורטו בפרוטוקול, אולם צוין שם כי "עיון בתיק החקירה המשטרתי ובכל המצוי בו, כולל הדוחות הסודיים והמזכרים הסודיים שהוגשו לבית משפט, מלמד כי ישנן ראיות לכאורה בשלב זה למעורבותו של המשיב בעבירה המיוחסת לו". מהם הפרטים הכלולים באותו דו"ח סודי (מוצג 107), אשר סיכם את ממצאי החקירה עד כה?