הבה נבחן את הדבר מבחינת חוויית המעצר של המשיב. הוא מוצג על ידי בא כוח המדינה בבית המשפט כמו פדופיל, כאשר אין לכך שום בסיס. עניין זה אף מתקשר עם הלחץ שהופעל עליו לאונן בפני המשטרה, הגם שסירב. חוויית המעצר היא ראש נזק בפני עצמו, ומתייחסת למלוא התקופה שבה היה המשיב במעצר - 88 יום, ולא רק לאותם חמישים יום שאותם ניתן היה למנוע.
- עמדתי לעיל על טיבה של התרשלות המשטרה, כפי שזו באה לידי ביטוי בהצגה מגמתית, חלקית ופעמים רבות אף בלתי מדויקת (בלשון המעטה) של פרטי החקירה. אלו מצטרפים לאלמנטים אחרים בהם דנתי לעיל, שעיקרם מעשי האלימות, סוגיית האוננות והדרך שבה הוצג המשיב בפני בית המשפט בנוכחותו. כל אלו יוצרים יחדיו חווית מעצר קשה. השאלה הבאה שיש לברר היא האם ישנו קשר סיבתי בין חוויה זו שעבר המשיב, לבין הנזק הנפשי שנגרם לו. תשובתי לכך היא חיובית. הדברים נטענו בכתבי הטענות, נבדקו ונמצאו נכונים בחוות הדעת הפסיכיאטריות השונות שהוגשו לבית המשפט קמא, ואושרו בפסק דינו של בית המשפט קמא.
אפתח בטענותיו של המשיב. בכתב התביעה שהגיש הוא טוען כי נפשו "נפגעה פגיעה שאינה ברת תיקון בחדרי החקירות ובתאי המעצר" (עמ' 10, פסקה 32). משמע, הפגיעה הנפשית איננה נובעת מהמעצר כשלעצמו, ואף לא ממעשי האוננות, האלימות והאיומים כשלעצמם. כך גם בהמשך כתב התביעה, כאשר הוא מתייחס לקשר הסיבתי בין התנהלות החוקרים לנזק שנגרם לו: "קיים קשר סיבתי בין מעשי ומחדלי הנתבעת - החל בחקירת זירת העבירה, המשך במעצרו של [המשיב], המשך במהלך מעצרו של [המשיב], והמשך ברישום הפלילי של [המשיב] - לבין נכותו הנפשית של [המשיב] והנזקים שנגרמו לו" (עמ' 58, פסקה 259). כך גם בפסקה הפותחת את כתב סיכום הטענות שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי: "עניינה של תביעה זו בנזק גוף בלתי הפיך שגרמה הנתבעת ל[משיב]. הנתבעת לא הפרידה בין עובדות להשערות. המשטרה והפרקליטות בעקבותיה לקו בקונספציה חקירתית, דעה קדומה וחוסר עניין להגיע לחקר האמת עד עצם היום הזה. חוקרי המשטרה היו בטוחים כי [המשיב] הינו פדופיל ואנס סדרתי, וזאת כבר בשעות הראשונות לאחר מעצרו". הווה אומר, טענתו של המשיב לנזק נפשי התבססה על מכלול התנהלותם של השוטרים כלפיו לאורך כל תקופת החקירה והמעצר.
המשיב צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של ד"ר וייל. בחלק האחרון של חוות הדעת, שכותרתו "דיון ומסקנות", מציין ד"ר וייל כי "לפני כחמש שנים עבר [המשיב] מעצר ממושך מלווה בחקירות חוזרות בעקבות האשמתו באונס אכזרי של ילדה... בעקבות מעצרו הממושך [ו]החקירות המשפילות שעבר התפתחה אצל [המשיב] תסמונת פוסט טראומטית". הנה כי כן, לא המעצר לבדו הוא הגורם לנזק.