התנאי הראשון מדבר בזיכויו של הנאשם. לאחר זיכוי מכל סוג שהוא ומכל טעם שהוא, רואים את הנאשם כחף מפשע. כפי שנאמר [בפרשת רייש [8] - מ' ח'], בעמ' 491:
"...מה לי אם זוכה מחמת הספק ומה לי אם זוכה בזיכוי ברור ומוחלט. בכל אחד מן המקרים חוזר הנאשם לאחר הזיכוי ל'סטטוס' של חף מפשע שהועמד לדין".
אולם, לא כל זיכוי מכל טעם שהוא מקנה לבית-המשפט את הסמכות לפסוק את הוצאות הגנתו לחובת המתלונן. הזיכוי שאליו מתייחס סעיף 81(א) לחוק העונשין הוא זה הקרוי "זיכוי מוחלט". לא זיכוי מחמת הספק, ואף לא זיכוי המבוסס כולו על טעמים פרוצדורליים, מעניקים את הסמכות שבסעיף 81(א) לחוק העונשין. זיכויים אלה אכן הינם זיכויים לכל דבר, אולם אין בכך לגרוע מהמסקנה כי הם אינם נובעים מתלונה חסרת שחר. בזיכוי מחמת הספק לא משתכנע בית-המשפט:
"...כי הובאו בפניו ראיות שאינן מותירות ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם. במקרה כזה לא קובע בית-המשפט כי הנאשם לא ביצע את העבירה, אלא רק כי אשמתו לא הוכחה. זיכוי כזה כשלעצמו אינו הופך את הפגיעה [בנאשם - א' ג'] עקב ההליך הפלילי לבלתי חיונית, שכן, סופו מעיד על תחילתו, כי מן הבחינה הציבורית היה צורך בקיומו" (ע"פ 7826/96 [פרשת רייש [8] - מ' ח'], בעמ' 492).
התנאי של זיכוי נאשם זהה בהוראת סעיף 81(א) לחוק העונשין - לעניין חיובו של מתלונן כלפי נאשם שזוכה - ובסעיף 80(א) שלחוק, ומכאן שדבריו של השופט א' גולדברג הם במישרין לענייננו. אכן, ניתן לטעון כי יש הבדל בין הוראות הסעיפים 80 ו81- לחוק העונשין; כי זיכוי נאשם כהוראתו בסעיף 80 כולל זיכוי מן הספק גם-כן, וכי בנסיבות מסוימות אפשר יהיה גם בזיכוי מעין-זה כדי להקנות עילה לקבל מן המדינה שיפוי ופיצוי, למצער באורח חלקי. ואולם לא נסכים כי סוגו וטיבו של הזיכוי אינם מהווים שיקול בהכרעתו של בית-המשפט אם יפסוק ואם לא יפסוק לנאשם שזוכה שיפוי ופיצוי. ראו עוד דבריו של השופט א' גולדברג בפרשת רייש [8], בעמ' 493-492.
- בפרשת מקמילן [18] ניטשה מערכה כבדה סביב השאלה מה השפעה נודעת לזיכוי "מוחלט" על זכותו של נאשם לקבל שיפוי ופיצוי מן המדינה. דעת הרוב (השופטת דורנר והשופט אנגלרד) הייתה כי זיכוי מוחלט מצדיק, על דרך העיקרון, שיפויו ופיצויו של הנאשם. ובלשונה של השופטת דורנר (שם, בעמ' 303):
...אני סבורה, כי זיכוי מוחלט מן האשמה - להבדילו מזיכוי מחמת הספק - מצדיק, ככלל, תשלום לנאשם של הוצאות הגנה, וכן פיצויים בשל מעצר או מאסר.