ניהול מו"מ בתום לב וביטול הסכם בשל פגם בכריתתו - המסגרת המשפטית
- חובת תום הלב במו"מ מעוגנת בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן - חוק החוזים) וזו מקימה חובה על הצדדים למו"מ לנהוג בתום לב, כאשר החובה האמורה מקבלת משנה תוקף שעה שמדובר ביחסים שבין עובד ומעסיק (ע"ע (ארצי) 7758-10-11 משטרת ישראל - מרעי בהג'ת (01.01.14); ע"ע 189/03 גירית בע"מ - אביב, פד"ע לט(728).
- לצד להסכם יש זכות לבטל את ההסכם שנכרת עמו במקרים שבהם נפל פגם בכריתתו כגון טעות או הטעיה כמפורט בסעיפים 14 ו- 15 לחוק החוזים. אשר לעילת ההטעיה הרלבנטית לענייננו, נקבע כך:
- מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
- סעיף 14 (א) לחוק החוזים קובע לעניין "טעות" - "בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה".
- אשר לדרך ביטול ההסכם ותוצאתו קובעים סעיפים 20 ו-21:
- ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.
21.משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.
- הטעיה המהווה פגם המזכה בביטול הסכם עשויה להיווצר בשל מצג שווא או אי גילוי עובדות מהותיות שחלה חובה לגלותן בטרם כריתת ההסכם, כאשר יש להוכיח קשר סיבתי כפול בין הטעות ובין ההתקשרות בחוזה וכן בין ההטעיה לבין הטעות. כך, על הטוען להטעיה להוכיח כי הטעות שנגרמה על ידי אי-הגילוי היא שהניעה אותו להתקשר בחוזה וכי לו ידע את הדבר שלא התגלה לו, לא היה מתקשר בחוזה. מכאן, כאשר ההטעיה אינה משפיעה על מצב דעתו של המתקשר בהסכם לא מתמלא יסוד הקשר הסיבתי שבין ההטעיה לבין הטעות ולא קמה עילת ביטול בגין הטעיה (ע"א 5328/21 זוהדי אבו רקיה - עיזאת חנדקלו (03.01.23)).
מן הכלל אל הפרט -
- לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בראיות ובכלל החומר שבתיק בית הדין, הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח עילה שבדין המצדיקה את ביטולו של הסכם ההעסקה שנכרת בין הצדדים. התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולא הראה כי הנתבעת ניהלה מו"מ בחוסר תום לב או כי הוא הוטעה על ידי הנתבעת וזאת כפי שנפרט להלן.
- ראשית נציין כי במכתב הביטול נכתב כי הנתבעת ניהלה מו"מ בחוסר תום לב תוך הטעיית התובע בנוגע לקבלת האופציות ושיעורן וכך נכתב:
"9. במהלך ה-מו"מ ובמסגרת הטיוטות הראשוניות, הבהיר ד"ר בודקר כי יסכים לעבוד בחברה תקופה של עד 18 חודשים בתנאי שיזכה לאופציות מ- Day 1. אתה הסכמת לכך, בדיעבד מתברר שמן הפה אל החוץ בלבד, אולם ביקשת שזכותו של ד"ר בודקר לאופציות לא תאוזכר בהסכם העבודה אלא תוסדר, כביכול, בהסכם נפרד שייחתם "תוך חודש, גג חודשיים".