ת: נכון, הייתה טעות.
ש: לתצהיר שלך.
ת: נכון, טוב שהזכרת לי את זה.
...
ש: בכתב ההגנה שלך, בסעיף 10, כתב ההגנה של נועם עזרן, אתה מציין, כתוב במפורש, זה אתה אומר, במילים שלך, סוכם עם נעם תשלום חודשי נטו בסך של 6,000 ש"ח כולל נסיעות, זה אתה אומר בעצמך. אז אני אומר לך שאתה כרגע משקר.
ת: למה אני משקר?
ש: שאתה אומר שהנסיעות זה טעות.
ת: נכון, הנסיעות זה טעות.
כב' השופטת: מה זה הנסיעות
ת: אם הוא גר בחווה איזה נסיעות יש לו?
כב' השופטת: אז מה זה הנסיעות, הסכום הזה,
ת: זה טעות, הרואה חשבון רשם בטעות סעיף.
כב' השופטת: אז מה זה, הסכום ששולם שם, לידו
ת: היה צריך להיות סעיף אחר.
כב' השופטת: אדוני, אז מה, מה מהות התשלום שאתה אומר, זה בטעות נתנו לו כותרת של נסיעות, מה הוא הסכום הזה? בתלוש, מה הוא?
ת: כתוב בתצהיר, מה הוא.
כב' השופטת: מה הוא?
ת: בוא אני אקרא, דקה, מה כתוב בתצהיר, לגבי
כב' השופטת: כתוב בתצהיר שזה הבראה.
ת: נכון.
כב' השופטת: נכון, אז זה הבראה?
ת: כנראה, כן.
כב' השופטת: אז אם זה ככה זה הבראה למה שילמת בתלוש האחרון שוב פעם הבראה?
ש: ויותר מזה, גם במהלך הדרך, אצל דביר לדוגמה,
כב' השופטת: כן.
ש: יש תשלומים של הבראה.
כב' השופטת: אדוני,
ש: אז פה לא הייתה טעות?
ת: אבל כתוב גם נסיעות?
כב' השופטת: כן.
ת: אז הנסיעות זה עוד תוספת, שילמתי כפול,
ש: אחרת?
ת: כנראה.
כב' השופטת: אז למה בסוף הדרך משלמים שוב בתלוש רכיב של הבראה? אם, אם לאורך כל הדרך יש הבראה אבל הם תחת הכותרת של נסיעות, למה שוב בסוף, זה על הרבה כסף אתה מדבר
ת: יש טעות.
כב' השופטת: הכל טעות?
ש: מי עשה את הטעות, לטענתך? מנהלת החשבונות?
ת: שילמתי את זה. כנראה, כן, הרואה חשבון.
ש: מי
ת: שילמתי את זה.
כב' השופטת: אנחנו לא יודעים
ת: אז יש כסף.
כב' השופטת: אתה צריך להגיד לנו מה שילמת, אתה אומר, התצהיר. אז אנחנו אומרים לך, נגיד, בתלוש של דביר, התלוש האחרון, יש הבראה כמעט 20,000 שקל. אנחנו שואלים אותך, שילמת את זה?
ת: אני, תקשיבו, אני שילמתי לו סכומים, אני רשמתי את הכל בתצהיר, אני לא זוכר בדיוק