סעש (נצ') 27940-03-20 דביר כהן – חוות עמוד בע"מ - חלק 16

כב' השופטת:        הבנתי.

ת:        לפרטים, אני לא

כב' השופטת:        או-קיי.  בסדר, הכל בסדר.

ש:       ליאור,

ת:        אני קיבלתי, לפי הייעוץ שקיבלתי,

כב' השופטת:        או-קיי.

ת:        לפי כל החומר, זה מה שכתבו

כב' השופטת:        יש עוד שאלות, עו"ד

ת:        ואני עבדתי לפי הייעוץ המשפטי" (ש' 26-29 עמ' 42, ש' 3-39 עמ' 43, ש' 1-20 עמ' 44 לפרוט' 19/09/2024).

261. למען הסר ספק, אנו דוחים גם את טענת הנתבעים לקיזוז הסכום לו זכאי נועם בגין דמי הבראה על חשבון היעדרות נטענת בחודשים 01-05/2019, שכן כבר הכרענו לעיל במחלוקת זו וקבענו כי נועם נעדר 6 שבועות בלבד, בתיאום ובהסכמת הנתבע. זאת ועוד, באותה הלימה אנו דוחים את טענת הנתבעים בדבר תשלום 1,629.81 ₪ בגין השכרת רכב על חשבון דמי הבראה של דביר, שכן מלבד חשבונית על שם החווה אין כל הוכחה כי מדובר בהשכרת רכב על ידי דביר.  למעלה מהנדרש, גם אם נקבע כי אכן מדובר בהשכרת הרכב על ידי דביר, אין די בחשבונית על מנת ללמד כי החווה נשאה בפועל בתשלום זה או שהוסכם כי תשלום זה ייזקף על חשבון דמי ההבראה להם זכאי דביר, ולא כל התחשבנות אחרת בין הצדדים, שכלל לא הוכחה.
262. דביר - מעיון בתחשיב דביר (נספח יא' לתצהירו) מלמד כי נפלה טעות בחישוב מספר ימי ההבראה להם הוא זכאי. בהתאם לסעיף 37 לצו ההרחבה המנהלי, דביר זכאי דביר ל- 85 ימי הבראה, בסך של 28,596 ₪, ולא ל- 99.3 ימים כנטען בתחשבי מטעמו.  להלן נפרט.

263. כללו של דבר, תביעת דביר לדמי הבראה מתקבלת באופן חלקי, כך שהינו זכאי לסך של 28,596 ₪.
264. נועם - עיון בתחשיב נועם (נספח ט' לתצהירו) מלמד כי נפלה טעות בחישוב מספר הימים להם זכאי נועם. בהתאם לסעיף 32 לצו ההרחבה בענף החקלאות זכאי נועם ל- 7 ימי הבראה מדי שנה בשנים 1-7 להעסקתו.  ובהתחשב בתקופות העסקתו זכאי נועם לסך של- 10,926 ₪ בגין 29 יום הבראה ולא 35 יום הבראה לפי חישוב נועם (שחושב במלואו בגין 2019 כשמגיע לו רק החלק היחסי) ונפרט את החישוב שלהלן.

265. כללו של דבר, תביעת נועם לדמי הבראה מתקבלת באופן חלקי, כך שהינו זכאי לסך של 10,962 ₪.

הזכאות לזכויות הנלוות לצווי ההרחבה בענף החקלאות

266. כאמור, ביום 29/07/2021 הגישו הנתבעים הודעה במסגרתה הודיעו על הסכמתם לתחולת צו ההרחבה בענף החקלאות על יחסי הצדדים. אולם, גם בכתבי הגנתם וגם בתצהיר מטעמם עמדו הנתבעים על הכחשתם לזכאות התובעים לזכויות הנובעות מצווי ההרחבה, והעלו טענה לפיה התובעים קבלו שכר גבוה מהשכר התעריפי הקבוע בצווי ההרחבה בענף החקלאות, ומכאן אינם זכאים לתשלומים נוספים מכוחם (סעיף 66 ו- 67 לכתבי ההגנה, סעיפים 87-89 לתצהיר הנתבע בתביעת דביר, סעיפים 74-76 לתצהיר הנתבע בתביעת נועם).  בסיכומיהם התייחסו התובעים לטענת הנתבעים הנ"ל, וטענו כי שכרם לא היה גבוה מהשכר התעריפי בהתחשב בשעות העבודה הרבות בהן הועסקו; וכי הכחשת הנתבעים את תחולת צווי ההרחבה בענף החקלאות על יחסי הצדדים והעלאת הטענה בשלב מאוחר מהווה הודאה שלא שולמו להם בפועל זכויות המגיעות להם.  זאת ועוד, התובעים הפנו בסיכומיהם לתלושי שכר עובדים אחרים שצורפו לתצהיריהם, מהם עולה כי שולם להם שכר מינימום ללא כל תוספת שכרה מכוח צווי ההרחבה בענף החקלאות (סעיפים 70-73 לסיכומי דביר, סעיף 65-69 לסיכומי נועם).  התובעים הוסיפו והפנו לצווי ההרחבה בענף החקלאות לפיהן הוגדר שכר כולל הכולל גם "כל תמורה אחרת אשר יוסכם על הכללתה" ועל כן, לשיטתם התובעים, הודאת הנתבעים בתשלום שכר נטו משמיטה את הקרקע תחת הטענה כי שכר זה כולל כל התוספות, שכן חישוב שכרם של התובעים בהתאם ל - 182 שעות עבודה מלמד על כך שהתשלומים לא כללו תוספות בהתאם לצווי ההרחבה (סעיף 74 לסיכומי דביר, סעיף 71 לסיכומי נועם).
267. מושכלות יסוד כי "תשלום שכר בשיעור גבוה יותר מתעריף השכר על פי הוראות ההסכם הקיבוצי אינו שולל מהעובד את זכויותיו האחרות על פי הוראות ההסכם הקיבוצי" (עניין בוג'ו שלעיל)‏. זאת ועוד, וכעקרון, אין מניעה לכלול זכויות קוגנטיות מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בשכר הכולל, וזאת בכפוף להוכחת הסכמה מפורשת של העובד להכללת סכומים אלה בשכרו [דב"ע (עבודה ארצי) 3-63/98 גלי בובליל - א.א.צ.  שירותים משפטיים בע"מ פד"ע לב (1991) 91, ע"ע (ארצי) 34111-07-15 גנאדי אוקראינסקי - שח שנוע ולוגיסטיקה בע"מ,, מיום 07/02/2019].
268. אלא שהנתבעים לא טענו כי הסכמה כגון דא ניתנה, ולו במרומז, ודי במחדל זה על מנת לדחות את טענתם. זאת ועוד, בהיעדר הצגת הודעה על תנאי עבודה, או הסכם העסקה, הרי שהנטל על הנתבעים להוכיח
     ""הסכמה מפורשת וחד משמעית" לפיה נקבע לעובד שכר כולל, ועליהם לעמוד ברף ההוכחה הגבוה שנקבע בפסיקה המחייב הצגת "ראיות ברורות ומשכנעות" כדי להוכיח הסכמה אחרת" [ע"ע (ארצי) 18496-12-20 אלמא הגוס - עד - ליאון הנדסה בניה וקבלנות בע"מ, מיום 12/01/2023)[ נטל שהנתבעים לא עמדו בו.  וננמק.
269. הנתבעים לא טענו בכתבי ההגנה או בתצהיר מטעמם כי סוכם עם התובעים כי שכרם יכלול את הזכויות הנלוות לפי צו ההרחבה בענף החקלאות. שנית, הנתבעים הכחישו בכלל את תחולת צווי ההרחבה בענף החקלאות על התובעים, וטענה בדבר הסכמת התובעים להכללת תוספות אלה בשכרם עלתה לראשונה במסגרת חקירתם הנגדית של התובעים, אשר הכחישו באופן נחרץ את הסכמתם או ידיעתם בכלל על הזכויות המגיעות להם בהתאם לצווי ההרחבה בענף החקלאות.  להלן הדברים שמסר דביר בעדותו לפנינו:

"ש:     איך יכול להיות.  תראה כשאתה סיכמת על תחילת העבודה נאמר לך ע"י נתבע 2 ואנשים שמעו את זה, שלפי צווי ההרחבה או משהו המשכורת שאמורה להישלם זה המינימום שזה 4,600 שקלים.  הוא משלם לך יותר על מנת לכסות את כל הדברים שאתה ציינת?