חשיבות העניין היא כי אם המחוקק קבע מנגנון של איזון שהינו מנגנון סביר יש לתת לכך משקל גם בבדיקת ההחלטה הפרטנית של עירייה זו או אחרת. המחוקק בכוונה השאיר לה את העניין. גישה פלורליסטית זו הינה רצון המחוקק, אין לפסול אותה ואל לבית-משפט גם לתחום את גבולה.
(ה) שמירת הדינים:
המחוקק, בקובעו כלל שמירת דינים כפי שקבע בחוקי היסוד, הגיע גם כאן לפשרה מעניינת. פשרה בין שינוי ושמירה. מיזוג בין עתיד ועבר. כב' הנשיא שמגר הגדיר את הרציו של סעיף 10 לחוקי היסוד כהעדפה של "יציבות הדין" וביטוי לכך כי "לא חפץ בזעזועי פתע" (ע"א 6821/93, רע"א 1908/94, 3363 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי ואח' [20]). כב' השופט חשין התייחס להבדל בין הדין החדש לבין הדין הקיים כדבר מתבקש ומובן ל"איש ברחוב יפו" וגם לו (גנימאת [13]). אם אכן המטרה היא יציבות הדין, יש חשיבות להבנת האדם מהיישוב בכדי להשיג מטרה זו.
כב' הנשיא ברק מציין כי המערך הנורמטיבי של שמירת הדינים הוא "פרי פשרה פוליטית עם זאת הוא יוצר אנומליה חוקתית". הוא מבהיר "אכן ביסוד פיסקת שמירת הדינים מונחת פשרה פוליטית, אשר ביסודה העדר הסכמה בעניין דת ומדינה" (ראה ספרו פרשנות במשפט, כרך ג, פרשנות חוקתית [27], בעמ' 561).
אם ביסוד כלל שמירת הדינים עומד העיקרון של יציבות המשפט, וביסוד עיקרון זה עומד הנושא המורכב של דת ומדינה, התוצאה המתבקשת היא כי בית-משפט לא ימהר להתערב בענייני דת של הדין הישן המוגן מפני עוצמתם המלאה של חוקי היסוד.
לנוכח חשיבות הדברים, ארשה לעצמי להוסיף הערה נוספת. העובדה כי חוק נהנה מחסותו של סעיף שמירת הדינים אינה אומרת בהכרח כי אלמלא חסות זו היה מתנגש עם חוקי היסוד או היה מתבטל. בית-משפט אינו אמור לדון בעניינים תאורטיים. אם חוק נהנה משמירת הדינים אין זה מחויב ואין זה רצוי כי בית-משפט יקבע עמדה מה היה המצב לו החוק היה נחקק אחרי חוקי היסוד. ההכרעה איננה נדרשת. אין באי-ההתמודדות עם הסוגיה להביע עמדה ביחס למצב האחר (ייתכן והוא המצב גם לעניין סעיף ההתגברות. דוגמה לשימוש בסעיף זה התעוררה בעניין מיטראל [16]).
כך או כך יש חשיבות נוספת לכלל שמירת הדינים לענייננו. חוק ההסמכה בכלל והחלטת עיריית אשקלון בפרט נקבעו לפני כ40- שנה. זוהי תקופה ארוכה מאוד, כמעט וחופפת לשנות המדינה. מאז 1969 לא הובא לידיעתנו כל ניסיון לתקוף את החוק באשקלון עד למקרה דנן. חלוף הזמן אינו מקנה לחוק חסינות מפני ביקורת, ודאי לא מפני ביקורת חוקי היסוד אשר נחקקו לפני חמש ושבע שנים. אך דומני כי בבוא בית-משפט לשקול פרשנות החוק, על רקע רוח הוראות חוקי היסוד הכוללות כלל שמירת דינים, יש לכך משמעות.