ניתן לטעון כי הבדיקה המחודשת לפני שנתיים מאוחרת מדי, שכן כתבי-האישום נושא ערעור זה הוגשו לפני הבדיקה. לטיעון זה הייתי משיב בשתי דרכים.
ראשית, אנו עוסקים בחוקי יסוד. הראייה לטעמי חייבת להיות רחבה. המטרה הינה לבדוק אם הגורם שקל את הדברים, ולצורך כך נקודת זמן הבדיקה איננה מכרעת. אין בפנינו חוק עם סעיפים דוגמת סעיפים המופיעים בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-, הדורשים התייעצות עם גורם זה או אחר בטרם נקיטת פעולה. זוהי דרישה טכנית הקבועה בחוק ויש לכבדה. הוא אינו המצב כאן.
שנית, הטיעון האמור בדבר האיחור בבדיקה, ייצור מבחן מלאכותי. עסקינן בהחלטת עירייה מלפני למעלה מ40- שנה. האם קיימת דרישה מכל עירייה ומכל רשות מינהלית להתכנס ולשקול כל חוק שנחקק וכל החלטה שניתנה בעבר על-פי רוח חוקי היסוד, ואם לא עשתה כן החוק בטל או מחויב שינוי? האם דרישה כזו עומדת מאחורי סעיף שנושאו שמירת הדינים?
נראה לי ברור, כי התשובה לשאלות אלו הינה שלילית. יש לבדוק את הגורם המחליט על-פי החלטתו במועד שניתנה ואם נעשתה בדיקה מחודשת, בכל שלב, האמור מהווה חיזוק לתקינות ההחלטה.
- בדיקת מיתחם הסבירות, המידתיות והפרשנות על-פי רוח חוקי היסוד תיעשה תוך קביעה כי המיתחם רחב ביותר. בפנינו נושא אשר אנשים סבירים, טובים, "דתיים" ו"חילוניים", יכולים ביניהם ובינם לבין עצמם לשקול את העניין בצורות שונות ומגוונות. הבדיקות האמורות ייקבעו תוך בחינת השיקולים הפנימיים של העירייה ולא על-ידי קביעת שיקולים חיצוניים על-ידי בית-המשפט. לא התוצאה עומדת לדין אלא דרך ההכרעה, ואף היא בצורה מצומצמת ביותר.
א' לרון -7182/98
ארשה לעצמי לומר כי עצם המחלוקת בין כב' הנשיא לרון וכב' השופט גרובס (מבית-משפט השלום בנתניה), מצד אחד, לבין סגן הנשיא פלפל וכב' השופט יצחק מצד שני, מצביעה על כך כי אף ברמה המשפטית ניתן להסתכל על איסור מכירת חזיר מזוויות שונות. אם כך הוא המצב, מה פלא כי ברמה של ההכרעה על-ידי הגורם המינהלי, הפוליטי, קיימות מחלוקות לגיטימיות בין נבחרי ציבור במקומות שונים בארץ?
בשל כך, ייתכן ובית-משפט יימנע מלהתערב אם תוגש עתירה נגד עירייה אשר חקקה חוק עזר האוסר מכירת חזיר בכל תחומי העיר וכן לא תתערב אם תוגש עתירה נגד עירייה אחרת אשר התירה מכירת חזיר בכל תחומי אותה עיר.
הנקודה העקבית בהחלטות אלו נובעת מתפקידו של בית-המשפט. תפקידו איננו להכריע לגוף העניין, אלא, בהיעדר פגם בהחלטת העירייה, לאפשר לעיר עיר להחליט על-פי רצונה היא.