סעיף 5ב לנוהל
- כמפורט לעיל, בסעיף 5ב לנוהל נקבע כי "השוטר רשאי לאמת את הפרטים המפורטים בתעודת הזהות במערכות המשטרתיות. בתום בדיקה זו, יחזיר השוטר לאדם את תעודת הזהות ויסיים טיפול". בעתירתם ביקשו העותרים כי ישונה סעיף זה, כך שייקבע בו כי "כאשר המעוכב אינו נושא תעודת זהות או קיים חשד שהתעודה שהציג מזויפת, רשאי השוטר לאמת את הפרטים שנכללים בתעודת הזהות אל מול הפרטים שבמרשם האוכלוסין. פעולת האימות מוגבלת לבדיקת הפרטים המופיעים בתעודת הזהות בלבד. במסגרת הפעלת הסמכות לפי חוק תעודת זהות השוטר לא יבצע פעולות שיטור נוספות, כגון תשאול, בדיקת פרטים במסוף המשטרתי ובירור טלפוני עם המוקד המשטרתי".
כאמור, במסגרת הצו על תנאי הורינו למשיבה לנמק מדוע לא "יבוטל סעיף 5ב לנוהל או יתוקן באופן שיובהר כי אימות הפרטים נועד לאמת את נכונות התעודה והאמור בה"; ובהמשך לכך ציינה המשיבה כי בכוונתה לנסח את הסעיף הנדון כך:
"שוטר רשאי לאמת את נכונות התעודה או את הפרטים המפורטים בה, באמצעות שאלות בעל פה או באמצעות המערכות המשטרתיות. בתום בדיקה זו, יחזיר השוטר לאדם את תעודת הזהות ויסיים טיפול".
- המשיבה מדגישה, כי בעקבות פסק הדין בעניין טבקה, נערכו שינויים משמעותיים ביחס לאפשרות של שוטר לאמת את פרטי תעודת הזהות במערכת המסוף המשטרתית, כדלקמן:
בשלב הראשון המערכת מציגה לשוטר רק מידע אשר מופיע בתעודת הזהות של האדם הנבדק. עם זאת, כבר בשלב זה המערכת תציג באופן אוטומטי התראות ביחס לאותו אדם, אם מדובר במי שאיבד תעודת זהות; אם הוא חב מעצר או נמלט ממשמורת חוקית; אם הוא דרוש לחקירה, מוגבל כניסה לישראל או נעדר; או אם קיים בעניינו צו הגנה או צו תפיסת נשק.
בשלב השני, רק אם מתקיים "חשד סביר לביצוע עבירה וכן בהתקיים צורך מבצעי לכך בגין אירוע" (פס' 39 לתצהיר התשובה), השוטר רשאי לבדוק מידע נוסף במערכת, מעבר לזה המופיע בתעודת הזהות. לשם כך, על השוטר ללחוץ על כפתור "שאילתה מורחבת", ולאשר כי הוא "מעוניין בהרחבת המידע בעקבות אירוע או חשד לעבירה".
לטענת המשיבה, שינויים אלו במערכת המסוף המשטרתית עולים בקנה אחד עם פסק הדין בעניין טבקה; ונוסחו העדכני של סעיף 5ב לנוהל תואם את הצו על תנאי.
- מנגד, העותרים טוענים כי סעיף 5ב לנוהל עומד בסתירה לפסק הדין בעניין טבקה, שלפיו סעיף 2 לחוק תעודת זהות אינו מסמיך לבצע פעולות שיטור מעבר לדרישה להציג תעודת זהות. העותרים מדגישים, כי ההתראות שאליהן עשוי להיחשף השוטר, כבר בשלב הראשון של אימות הפרטים במערכת המשטרתית, חושפות אותו למידע שאינו קיים בתעודת הזהות; וכי פרט למשטרה, אין גורם מוסמך בסעיף 2 לחוק שבכוחו לבצע בדיקות אימות כאמור או להיחשף למידע הנ"ל, באופן שמחזק את הטענה כי אף למשטרה אין סמכות לבצע בדיקות מסוג זה. העותרים מוסיפים, כי היחשפות השוטר למידע שאינו קיים בתעודת הזהות עלולה לשמש מבחינתו הצדקה לחששו הסובייקטיבי, המבוסס פעמים רבות על סטראוטיפים, באופן שעלול להוביל להסלמת הסיטואציה, ללא הצדקה עניינית; וכי בהינתן שמי שמופנית כלפיו דרישת ההזדהות משתייך, פעמים רבות, לקבוצות מיעוט, היחשפות השוטר למידע כאמור צפויה להחמיר את שיטור היתר אשר ממילא מופעל כלפיהן. עוד נטען, בין השאר, כי האפשרות לבדוק מידע נוסף במערכת במסגרת שלב ב' הנ"ל, נשענת על אמות מידה רחבות ומעורפלות - "אירוע או חשד לעבירה".
סעיף 5ב לנוהל - דיון והכרעה
- בפסק הדין בעניין טבקה נקבע, כאמור, באופן מפורש כי מעבר לדרישה להזדהות באמצעות תעודת זהות, סעיף 2 לחוק אינו מסמיך את הגורמים המפורטים בו לבצע פעולות שיטור נוספות, דוגמת "תשאול והצלבת פרטי תעודת הזהות של אדם עם מערכת המחשוב בניידות המשטרה" (פס' 32). הודגש שם, כי פעולות השיטור הנוספות עלולות להגביל באופן ממשי את חופש התנועה של האדם, ואף טומנות בחובן ממד נוסף של השפלה ופגיעה עוצמתית יותר בכבודו של הפרט, בהשוואה לעצם הדרישה להציג תעודת זהות. עוד נקבע לעניין פעולות השיטור הנוספות, כי "פרקטיקה זו של שימוש בנתונים המופיעים בתעודת הזהות לצורך הצלבתם עם מקור מידע נוסף, ניתוחם וקבלת החלטות בהסתמך עליהם, יש בה משום פגיעה בפרטיות" (פס' 34); וכי "ביסוד הדרישה להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות עומד הצורך לעמוד על זהותו של אדם, ולא ניתן לראות בה אך 'כלי' לצורך ביצוע 'מסע דיג' ביחס לאדם שהתנהגותו אינה מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה" (פס' 35).
- בענייננו, במסגרת הצו על תנאי הורינו כאמור למשיבה לנמק מדוע לא "יבוטל סעיף 5ב לנוהל או יתוקן באופן שיובהר כי אימות הפרטים נועד לאמת את נכונות התעודה והאמור בה"; ובעקבות זאת הודיעה המשיבה כי בכוונתה לנסח את סעיף 5ב לנוהל כך: "שוטר רשאי לאמת את נכונות התעודה או את הפרטים המפורטים בה, באמצעות שאלות בעל פה או באמצעות המערכות המשטרתיות [...]".
- עם זאת, כמפורט לעיל, המשיבה הוסיפה כי כאשר שוטר מבקש לאמת את הפרטים המופיעים בתעודת הזהות של אדם, הוא עשוי להיחשף באופן אוטומטי, כבר בשלב הראשון, לנתונים נוספים בעניינו אשר קיימים במערכות המידע המשטרתיות ואינם חלק מהמידע שבתעודת הזהות.
אם כן, בדיקת פרטי תעודת הזהות במערכות המידע המשטרתיות לא נועדה רק "לאמת את נכונות התעודה והאמור בה", כלשון הצו על תנאי, אלא גם לספק לשוטר מידע נוסף על בעל תעודת הזהות. לפיכך, ובשים לב להלכה שנפסקה בעניין טבקה, אני סבורה כי יש להורות על ביטולו של סעיף 5ב לנוהל.
- למעלה מן הצורך, אציין כי המשיבה מפרטת שלושה סוגי מקרים, אשר מצדיקים לגישתה לאמת את פרטי תעודת הזהות במערכות המידע המשטרתיות, מכוח סעיף 2 לחוק: כאשר נדרש לוודא כי התעודה אינה מזויפת; כאשר האדם שהתבקש להציג תעודת זהות אינו מחזיק בה; וכאשר האדם אינו מחזיק בספח תעודת הזהות, שבו רשומה, בין היתר, כתובתו. כפי שיבואר בקצרה להלן, אינני סבורה כי מקרים אלו מצדיקים לפרש את סעיף 2 לחוק באופן שמקנה את הסמכות המתוארת בסעיף 5ב לנוהל.
(-) כאשר מתעורר יסוד סביר לחשד כי תעודת הזהות מזויפת, עומדות לשוטר סמכויות מכוח סעיף 67 לחוק המעצרים, וממילא אין צורך בעניין זה בסמכויות מכוח סעיף 2 לחוק תעודת זהות.