תכליות סעיף 2 לחוק תעודת זהות
- כפי שצוין בעניין טבקה, כוונת המחוקק ביחס לסעיף 2 לחוק הייתה לאפשר לגורמים המוסמכים "להבחין בין תושבים ומי שרשאים לשהות בישראל באופן חוקי ועל כן יכולים להציג מסמכים מתאימים, ובין מסתננים בלתי חוקיים שאינם רשאים לשהות בישראל ואשר עשויים, בשל כך, להוות סכנה ביטחונית" (פס' 28-27 לפסק הדין). כמו כן, סעיף 2 לחוק נועד לאזן בין תכליות אובייקטיביות שעניינן, בעיקרו של דבר, מתן כלים ביד המשטרה למלא את תפקידיה, מצד אחד; והגנה על זכויות אדם, מצד שני (ראו: עניין טבקה, פס' 31-29).
- בבואנו לבחון את היחס בין תכליות אלה של סעיף 2 לחוק לבין סעיף 4א(5) לנוהל, עלינו להעמיד לנגד עינינו עיקרון פרשני בסיסי, שעניינו השאיפה להשיג "הרמוניה" בין החיקוק הנתון לפרשנות לבין סביבתו הנורמטיבית. עיקרון זה מבוסס על הנחה שלפיה כל דבר חקיקה נועד להישזר נאמנה ברקמת החקיקה האופפת אותו, ולא לעמוד בסתירה לחיקוקים אחרים (ראו: ביד"מ 1/62 אבו אנג'לה נ' פקיד הרישום של לשכת מירשם התושבים, תל-אביב-יפו, פס' 9 [נבו] (5.12.1963)); אהרן ברק פרשנות במשפט - תורת הפרשנות הכללית, 540 (1992) (להלן: ברק - תורת הפרשנות הכללית)); שהרי כידוע, "דבר חקיקה אינו עומד בבדידותו. הוא מהווה חלק ממערך החקיקה. הוא משתלב לתוכו, תוך שאיפה להרמוניה חקיקתית" (בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פס' 15 [נבו] (29.3.1993)). מתפיסה פרשנית זו נובע, בין היתר, כי הסדרים דומים, אשר מאזנים בין אותם ערכים, יש לפרש באופן שישמור על נוסחת איזון זהה (ראו, למשל: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פס' 32 [נבו] (27.7.1987)); וכי יש להימנע, ככלל, מפירוש דבר חקיקה באופן שיוביל לריקון מתוכן של דבר חקיקה אחר (ראו, למשל: אהרן ברק פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה, 334-330 (1993) (להלן: ברק - פרשנות החקיקה)).
- בענייננו, סעיף 4א(5) לנוהל מבקש לקרוא לתוך סעיף 2 לחוק תעודת זהות הסדר, בעניין התנאים שבהם מוסמך שוטר לדרוש מאדם להזדהות באמצעות תעודת זהות, כאשר אותו אדם חשוד בביצוע עבירה או היה עד לה. לפי ההסדר המגולם בסעיף 4א(5) לנוהל, סמכות כאמור מתגבשת בהינתן "חשש" בלבד כי אותו אדם ביצע, או עומד לבצע, עבירה; או "חשש" כי בוצעה עבירה ואותו אדם היה עד לה.
- ברם, השאלה באילו תנאים מוסמך שוטר לדרוש מאדם להזדהות, כאשר אותו אדם חשוד בביצוע עבירה או היה עד לה, מוסדרת במפורש בסעיפים 68-67 לחוק המעצרים, אשר קובעים כדלקמן:
עיכוב חשוד במקום
- (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.
(ב) [...]