עיכוב עד במקום
- (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו; וכן רשאי הוא לזמן אותו לתחנת משטרה קרובה למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות.
(ב) [...]
- אם כן, סעיף 67 לחוק המעצרים קובע הסדר ספציפי מפורש, שלפיו שוטר רשאי לדרוש מאדם שחשוד בביצוע עבירה להזדהות, רק אם יש לשוטר "יסוד סביר לחשד" כי אותו אדם עבר, או עומד לעבור, עבירה. כמו כן, סעיף 68 קובע כי שוטר רשאי לדרוש מאדם - שיכול למסור מידע ביחס לעבירה שיש חשד שנעברה - להזדהות, אם יש "יסוד סביר" לחשד זה. כפי שיפורט להלן, תנאי זה של "יסוד סביר לחשד" הוא הנוסחה שקבע המחוקק לאיזון בין הצורך ליתן כלים ביד המשטרה למילוי תפקידיה לבין הצורך להגן על זכויות אדם.
00 לעומת זאת, סעיף 4א(5) לנוהל מבטא פרשנות של סעיף 2 לחוק, שלפיה שוטר מוסמך לדרוש מאדם להזדהות באמצעות תעודת זהות, גם בשל "חשש" - שאינו בהכרח עולה כדי "יסוד סביר לחשד" - כי אותו אדם עבר, או עומד לעבור, עבירה; או כי נעברה עבירה שאותו אדם היה עד לה.
0
- אם כן, הלכה למעשה, סעיף 4א(5) לנוהל, אשר מסתפק בקיומו של "חשש" בלבד לביצוע עבירה, מנמיך את הרף המפורש שקבע המחוקק בסעיפים 68-67 לחוק המעצרים - "יסוד סביר לחשד" - לעניין הפעלת הסמכות לדרוש מאדם להזדהות בהינתן חשד לביצוע עבירה. בכך, סעיף זה בנוהל מרוקן מתוכן את נוסחת האיזון האמורה שנקבעה בסעיפים הנ"ל בחוק המעצרים, באופן שאינו מתיישב עם כללי הפרשנות הנוהגים עמנו, כמובהר לעיל. לפיכך, בהתאם לכללים אלו, אין לייחס לסעיף 2 לחוק את המשמעות המיוחסת לו בסעיף 4א(5) לנוהל.
- ניתן להאיר מסקנה זו מזווית נוספת.
קבלת הפרשנות המיוחסת בסעיף 4א(5) לנוהל לסעיף 2 לחוק תעודת זהות, תוביל לסתירה בינו לבין סעיפים 68-67 לחוק המעצרים. כך, בעוד שהסעיפים האחרונים דורשים קיומו של "יסוד סביר לחשד" כתנאי לדרישת הזדהות מחשוד בביצוע עבירה, הרי שסעיף 2 לחוק - בהתאם לפרשנותו לפי סעיף 4א(5) לנוהל - דורש לשם כך "חשש" בלבד, שאינו עולה כדי "יסוד סביר לחשד". כידוע, סתירה כזו בין הוראות חוק שוות-מעמד נורמטיבי תוכרע לפי שני כללים עיקריים: החיקוק המאוחר גובר על המוקדם; והחיקוק המיוחד גובר על הכללי (ראו, מני רבים: בג"ץ 6299/21 עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית כעביה טבאש חג'אג'רה, פס' 43 [נבו] (8.11.2023) (להלן: בג"ץ 6299/21); בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון נ' כנסת ישראל, פס' 6 לפסק דינו של השופט נ' הנדל [נבו] (8.7.2021) (להלן: עניין חוק הלאום); ברק - תורת הפרשנות הכללית, עמ' 540).