"אמת, דעות השופטים נחלקו באשר ליישומם של הדברים על עובדות המקרה, ואולם בידוע הוא כי טענות נגד יישומה של הלכה מקומן בערעור ולא בדיון הנוסף, שתכליתו בחינה מחודשת של הלכות משפטיות שנפסקו".
(ראו גם דנ"א 6/82 ינאי נ' ראש ההוצל"פ, פד"י לו(3) 99, פסקה 3;).
חשיבות ההקפדה על הגדרה ברורה של מסגרות הדיון השונות, ובכללן על קווי הגבול שבין הליך הדיון הנוסף להליך הערעור, אינה מצטמצמת לחובת כיבוד סדרי הדיון שנקבעו בדין, והגשמת התכליות המיוחדות המאפיינות את סוגי ההליכים השונים. היא משפיעה על יציבות ההלכה הפסוקה; היא אוצלת על גורם הוודאות והבטחון במשפט; היא מקרינה על עקרון סופיות הדיון; היא תורמת לעיצוב ברור של סמכויות השיפוט השונות במסגרות הדיוניות שנקבעו להן בדין.
- פועל יוצא מדברים אלה הוא, כי, לטעמי, משלב בו הגיעו חברַי, ובדין כך, למסקנה כי הילכת אפרופים על מכונה עומדת, כאז כן היום, בכך נתמצתה תכליתו של הליך הדיון הנוסף, ואין מקום לחזור, לבחון ולהעריך את דרך יישומה של הלכה זו בערכאות השיפוט, בין ככלל, ובין באורח פרטני בהקשר לתובענת המגדלים שעניינה הוכרע כבר לגופו. משלא הוצע לשנות מן ההלכה העקרונית שנקבעה, אין מקום לבחון בהליך הדיון הנוסף את דרכי יישום ההלכה, משל היינו ערכאת "ערעור-על" על קביעותיה של ערכאת הערעור בבית משפט זה. אין אנו אמורים להעמיד במבחן פרטני את דרכי יישומה של ההלכה העקרונית על ידי ערכאת הערעור, בהיות עניינו של הליך הדיון הנוסף "בבחינת ההלכה המשפטית בתור שכזו" ובדרך כלל, לא מעבר לכך (דברי מ"מ הנשיא דאז, שמגר, בפרשת ינאי, שם, פסקה 3; ראה גם דנ"א 7581/98 קופת חולים כללית נ' פלד, [פורסם בנבו], פסקה 6; דנ"א 1833/91 קוהרי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]). לאור זאת, אין, איפוא, נפקות לשאלה מה עמדתנו אנו באשר לאופן ולדרך בה יישמו חברינו בהרכב הערעור את הילכת אפרופים בתובענת המגדלים, והיבט זה מצוי מחוץ לגדרו של הליך הדיון הנוסף על פי תכליתו ומטרותיו.
- עמדתי היא, איפוא, כי הערכה מחודשת של הילכת אפרופים במסגרת הליך דיון נוסף זה מביאה למסקנה המתבקשת כי ההלכה שרירה וקיימת, ואף זכתה לתעצומות-כח עם השנים. שאלות הקשורות בדרכי יישומה של ההלכה, הכורכות היבטים של שיקלול ואיזון בין מרכיביו השונים של העקרון הפרשני על רבדיו השונים, בודאי עולות ומעסיקות את ערכאות השיפוט דרך שיגרה, ועוד תעלינה כהנה וכהנה בעתיד. אולם יש להתמודד עימן במסגרות הדיוניות הרגילות, ואגב כך לפתח ולשכלל את האמצעים והכלים שנעשה בהם שימוש להחלתה הראויה של הילכת אפרופים, על גווניה השונים. נושא זה אין עניינו בהליך הדיון הנוסף, שתכליתו אחרת. ממילא, פתיחתו של הענין הפרטני הנוגע לתובענת מגדלי הירקות, לשם בחינה מחודשת של דרך יישומה של הילכת אפרופים לגביו, אינה בגדרו של ההליך הנדון על ידנו, וחורגת מתכליתו.
- אילו נשמעה דעתי, היינו מסכמים וקובעים כי הילכת אפרופים שרירה וקימת, ואין לנו להתערב בה ולשנותה. בכך תמה מלאכתנו.
מטעמים אלה, סבורה אני כי דין העתירה לדיון נוסף להידחות.