שופטת
השופט א' א' לוי:
אני מצרף קולי לתוצאה אליה הגיע חברי, השופט א' ריבלין.
הדיון הנוסף נועד, כידוע, לבירורן של שאלות משפטיות חדשות, קשות או חשובות שיש בפסיקתו של בית-משפט זה, בשבתו כערכאת ערעור, כדי לעורר (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). מקום בו לא תימצא שאלה שכזו, לא יוכל הדיון הנוסף לשמש אכסניה לליבונה המחודש של הסוגיה אשר נדונה והוכרעה כבר בערעור. בענין שבפנינו, מתקשה אני לראות מהי אותה הלכה חדשה המצריכה את עיוננו החוזר. בדעת-רוב שופטי המותב אשר נדרש לערעור, המשנה לנשיא (בדימ') א' מצא וחברי השופט ריבלין, נקבע כי על אומד דעתם של הצדדים להסכם שבפנינו ניתן ללמוד מתוך תכליתו הסובייקטיבית, ואין דבר המחייב הידרשות לשאלת התכלית האובייקטיבית. לאמור, לא היה בהכרעה שיצאה מלפניה של ערכאת הערעור משום שינויה של ההלכה הנוהגת, היא הלכת ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים בע"מ, פ"ד מט(2) 265, או של אופן יישומה.
מטעם זה, ואף כי לו נדרשתי לשאלה גופה בהליך הערעור אפשר ודעתי הייתה כדעת חברי, המישנה לנשיא מ' חשין, אני מסכים, כאמור, לתוצאה שבפסק-דינו של חברי השופט ריבלין.
שופט
השופטת מ' נאור:
- הלכת אפרופים צריכה, לדעתי, לעמוד על כנה כפי שהיא. אנו ערים לטענות הנטענות לפיהן הלכה זו יצרה אי וודאות. טענות אלו מועלות לעיתים גם באולמות המשפטים. הייתי מציעה למבקרים לחזור ולקרוא, לראות מה נאמר ומה לא נאמר. זו הצעתי גם למבקשים לעשות שימוש בהלכה, לעתים תוך הפלגה למרחקים.
- כך לענין הלכת אפרופים, ולכאורה צודקים חברינו השופטים פרוקצ'יה ולוי בכך שבקביעה זו תמה מלאכתנו במסגרת הדיון הנוסף. ואולם, בהחלטה לקיים דיון נוסף נקבעו הנושאים לו וביניהם "פירושו של החוזה שלעניין". יתר על כן, כבר היו דברים מעולם - אמנם במשפט הפלילי - שמשנתנה הרשות לדיון נוסף שינה בית המשפט את מסקנתו של המותב שישב בערעור וזאת תוך ראיה אחרת של עובדות המקרה (דנ"פ 4971/02 זגורי נ' מ"י, פ"ד נח (4) 583). המשנה לנשיא אור עמד שם בהרחבה על "גבולות הדיון בדיון הנוסף" (שם, בע' 637-634) תוך שהוא קובע, בין היתר:
"אכן, הדיון הנוסף נועד לדון, ככלל, בנושאים בעלי חשיבות משפטית, מקרים בהם הלכה של בית המשפט העליון סותרת הלכה קודמת שלו או מקרים בהם מוצדק לדון פעם נוספת בהלכה שנפסקה מחמת חשיבותה, קשיותה או חידושה. על כן, בית המשפט יתמקד בדיון הנוסף באותן בעיות אשר הצדיקו את ההחלטה על דיון נוסף. זה הכלל, אך יתכנו יוצאים מן הכלל. אם הוחלט על דיון נוסף על סמך חשיבות הלכה שנקבעה, הדבר לא ימנע מבית המשפט לדון בשאלות העלולות להכריע את הדין, אם כאלה מתגלות במהלך טיעון הצדדים. הדיון הנוסף נועד, בסופו של דבר, להביא לתוצאה המשפטית הנכונה באותו עניין אשר הועמד לדיון נוסף" (ע' 634; ההדגשות לא במקור)