(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת."
- בקשת המחיקה דנן הוגשה כאמור ביום 14.12.2022, כתשעה חודשים לאחר רישומו של הסימן ועל כן ניתן לבחון את מכלול עילות המחיקה המנויות בסעיף 39 לפקודה.
- אשר לנטל השכנוע, בבקשה למחיקת סימן מסחר רשום נטל זה מוטל כל העת על מבקש מחיקתו. אולם נטל הבאת הראיה עשוי לעבור מצד אחד למשנהו. ואם בתום ההליך נותר ספק יפעל הוא לטובת בעל הסימן הרשום [בג"צ 144/85 קליל תעשיות מתכת אל ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309, 318 (1988)].
- סעיף 46(א) לפקודה קובע כך:
46 " (א) רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס".
- מהזכות לשימוש ייחודי בסימן רשום נובע כוחו של סימן רשום, למנוע שימוש בסימן זהה או דומה לו עבור אותם טובין או למנוע רישום של סימן כזה.
- כידוע, הזכות לשימוש הייחודי, קרי ההגנה הניתנת לסימני מסחר רשומים נעה בין שני קצותיו של מתחם רחב הנקרא בפסיקה "ציר התאוריות" [בע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, (נבו 17.10.06) (להלן: אגודת הכורמים)].
- ההגנה הרחבה ביותר ניתנת לשמות דמיוניים הנעדרים כל משמעות מילונית, ולשמות שרירותיים שמובנם המילוני חסר כל זיקה לטובין שהם מייצגים. בקצה האחר של הציר מצויים השמות התיאוריים שאינם זוכים להגנת הפקודה, שכן הם מצביעים במישרין על הטובין עצמם (סימנים גנריים) או על תכונות הטובין, על טיבם ועל אופיים (סימנים מתארים). הכלל הוא כי אין מקום לגרוע שמות מתארים מן השפה השגורה, להפקיעם מרשות הציבור ולנכסם לטובת עוסק מסוים לגבי טובין מוגדרים, אלא אם רכשו במהלך השימוש בהם אופי מבחין או עוצבו באופן משמעותי [ראו לעניין זה ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, (נבו 26.9.2004), (להלן: עניין טוטו זהב) ושורה ארוכה של פסקי דין והחלטות בהם צוטט פסק הדין].
- בין הסימנים התיאוריים שאינם זוכים להגנה (אלא אם רכשו אופי מבחין) לאלה השרירותיים להם הגנה רחבה, הגדירה הפסיקה על ציר התיאוריות את הסימנים המרמזים. לגבי סימנים מרמזים קבעה הפסיקה כי הקשר בינם לבין הטובין מצריך מהצרכן מחשבה [ראו ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933 (2001) (נבו 23.5.2001) ראו גם א.ח. זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (הוצאת שוקן, תשל"ג 1973, בעמ' 40]. "המחשבה הנדרשת" תלויה במידה רבה בייחודיות ובמקוריות של הסימן. אין די בכך שהסימן (מילולי מילוני) לא יתאר במישרין את הטובין כדי לקבוע שמדובר בסימן מרמז בעל אופי מבחין מולד.
- חוזקו של סימן וההגנה לה זוכה הוא תלויה גם בעיצובו. ככל שהעיצוב מורכב יותר כך ההגנה לה יזכה תהיה מצומצמת יותר ומוגבלת לעיצוב. מנגד, לסימן ללא עיצוב (מילולי) מוקנית הגנה רחבה אשר חלה על כלל העיצובים האפשריים של הסימן [ראו לעניין זה סעיף 34 בהחלטתי בהתנגדות לרישום סימן מס' 278069 מצות אביב 2014 מאפה בע"מ נ' רוצים את הטבע בע"מ (נבו 30.9.2020). ראו גם Kerly's Law of Trade Marks and Trade Names, 16th ed.. בעמוד 407, פסקה 11-052, הערת שוליים 76].
- למעשה, הסימן המילולי מקנה לבעליו "בלעדיות" במילה שמהווה את הסימן. מכאן, שכל סימן אחר הכולל את המילה שבסימן המילולי הרשום אשר מבוקש לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר לרוב לא יהיה כשיר לרישום אף אם נתבקש בצורתו המעוצבת. לכלל זה ייתכנו חריגים, וזאת כאשר למילה הסימן המבוקש כולל בנוסף למילה המוגנת בסימן מילה נוספת אחת או יותר [ ראו בקשה לרישום סימן 268446 סופר-פארם (ישראל) בע"מ נ' Abbott Laboratories (נבו 11.3.2021)] או שעיצובה של המילה הוא כה ייחודי עד שהוא מאפיל על הדמיון המילולי ] סעיף 70 בהחלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 574852 (מעוצב) Sociedad Anónima DAMMנ' HIJOS DE RIVERA, S.A (נבו 23.1.2019)].
- ההגנה הרחבה שמקנה רישומו של סימן מילולי-מילוני (שאינו דמיוני או שרירותי) לבעליו עשויה לפגוע בחופש הביטוי והעיסוק של ציבור העוסקים בתחום [ראו בעניין אווזי וכן בעניין טוטו זהב בפסק דינה של השופטת בייניש. אשר לשימוש במילים "זהב" ו"שמש"- כפי שנדונו בפסק דינו של השופט גרוניס ברע"א 7836/09 ג.ו.פ שמש השקעות בע"מ נ' נעמה מנשה (נבו 13.12.2009)], ולכן מחייבת לטעמי את בחינת כשירותו לרישום באופן מחמיר. די בכך שהסימן המבוקש הוא המילולי-המילוני ואינו דמיוני או שרירותי ביחס לטובין, כדי לקבוע כי הסימן נעדר אופי מבחין מולד, או שאופיו המבחין חלש ביותר. וכן להעביר את הנטל אל המבקש להוכיח כי הסימן רכש אופי מבחין. ככל שיטען המבקש כי הסימן מרמז יש לבחון בהקפדה את מידת המקוריות והייחודיות של הסימן.
- הרף הנדרש להוכחה כי סימן מילולי-מילוני הקשור לטובין (ושאינו מרמז) רכש אופי מבחין הוא גבוה - יש להוכיח בראיות מוצקות כי המילה המילונית, ללא כל עיצוב, הפכה להיות מזוהה עם המבקש בלבד (לעניין נטל ההוכחה המוגבר ראו פסקה 21 בעניין אגודת הכורמים]. זאת ועוד, על המבקש לרשום סימן מילולי-מילוני הקשור לטובין או להגדר הטובין מוטלת חובת תום לב מוגברת. די בכך שידוע למבקש על שימוש אמת שנעשה במילה כסימן מסחר על ידי עוסק אחר בתחום בעת שמבקש לרשום את הסימן כדי להטיל ספק בתום ליבו.
- כללים אלה עולים בקנה אחד עם שורת החלטות של ערכאה זו בהן נמחק רישומם של סימנים מילוליים מילוניים הקשורים לטובין או להגדר הטובין או שרישומם של סימנים מסוג זה סורב [ראו למשל בקשה לרישום סימני מסחר 379688, 379686 בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו 23.7.2025); התנגדות לסימן מסחר 364915 תחרות בין סימני מסחר 372573, 8364915 SharkNinja Operating LLC נ' מדיפוד בע"מ (נבו 12.5.2025); בקשה לרישום סימן מסחר מספר 359052 (EASY BOARD איזי בורד) טמבור בע"מ (נבו 28.7.2024); בקשה לרישום סימן מסחר 359606 (FOODY HOME) מדיפוד בע"מ (נבו 10.7.2024); בקשה לרישום סימן מסחר 311811 CREATE ML Apple Inc (נבו 17.3.2021); בקשה לרישום סימן מסחר 335272 "SPACE" JetBrains s.r.o (נבו 26.7.2022); התנגדות לסימן מסחר 288035 קמפוס לימודים בע"מ נ' מכללת שלום בע"מ (נבו 27.7.2021); בקשה לרישום סימן מסחר 345605 "גורמה" ישובי חבל מעון אגודה חקלאית שיתופית לפיתוח איזורי בע"מ (נבו 30.7.2023)].
- כפי שיפורט להלן יישום הכללים שלעיל מביאני למסקנה כי דין הסימן מחיקה.
הסימן הרשום נעדר אופי מבחין מולד (אינהרנטי)
- הסימן הרשום "מזור" נרשם עבור "מתן שירותי יעוץ (שאינו יעוץ משפטי) לצורך מימוש זכויות עקב מצב רפואי לקוי או פציעה". אין מחלוקת בין הצדדים כי המילה מזור היא מילה מילונית, שאינה דמיונית ומשמעותה בשפת ימינו היא תרופה או מרפא. תחום העיסוק של הצדדים הוא סיוע במימוש זכויות רפואיות. המילה מזור קשורה לתחום הרפואה וקשורה גם לשירותים שמספקת בעלת הסימן לאנשים במצב רפואי לקוי ולכן אינה שרירותית ביחס לשירותים. משכך אין זה מפתיע שמחיפוש במרשתת עולה כי קיימים נותני שירותים נוספים רבים בתחום הרפואה שעושים שימוש בשם "מזור" כדי לתאר את שירותיהם, ובניהם עסקים למתן הכוונה ולווי רפואי, רפואה טבעית, בתי מרקחת, רפואת הנפש, מרפאות של קופות החולים ועוד (לעניין סמכות הרשם לבצע חיפוש עצמאי ראו גם פס' 25 בעניין אגודת הכורמים]. בהקשר זה ראו גם נספח 6 לתצהיר בליסיאנו הכולל צילומים מתוך מנוע החיפוש "גוגל" ובו עולה למשל כי קיים מרכז רפואי בשם מזור. מציאות מסחרית זו תורמת למסקנה בדבר אופיו המבחין החלש של הסימן הרשום.
- סימן מסחר גנרי הוא שם המוצר או השירות שמספק בעל הסימן. אינני סבורה שהמילה "מזור" היא מילה גנרית ביחס לתחום העיסוק של בעלת הסימן כפי שטוענת מבקשת המחיקה. כמו כן איני סבורה שמדובר בסימן מרמז, כפי שטוענת בעלת הסימן. לטעמי אין כל ייחודיות או מקוריות בבחירת הסימן.
- בעלת הסימן טוענת כי המילה מזור היא גם ראשי תיבות של המילים "מימוש זכויות רפואיות". טענה דומה הועלתה גם על ידי מבקשת המחיקה לגבי סימנה הלא-רשום ("מימוש זכויות והטבות רפואיות"). ראשית, הסימן לא נרשם באופן בו מקובל להציג ראשי תיבות (בעברית מסמנים ראשי תיבות בגרשיים (״) לפני האות האחרונה שלהם) ובעלת הסימן לא עושה שימוש בסימן כראשי תיבות. כמו כן איני רואה ייחוד בצירוף המילים לכדי מילה קיימת מילונית הקשורה לתחום העיסוק כדי להקנות לסימן אופי מבחין.
- נוכח האמור אני סבורה כי הסימן הרשום נעדר אופי מבחין מולד (אינהרנטי) או למצער, הינו בעל אופי מבחין מולד חלש. אבחן כעת האם רכש הסימן אופי מבחין.
הסימן הרשום לא רכש אופי מבחין
- כאמור לעיל, הרף הנדרש להוכחת אופי מבחין נרכש לסימן מילולי מילוני הקשור לטובין ( ושאינו מרמז) הוא גבוה. בעלת הסימן לא עמדה בנטל זה בעת בחינת הסימן בשנת 2021 וגם לא במסגרת ההליך שלפניי.
- מר בליסיאנו צירף לתצהירו שורה של נספחים לתמיכה בטענה כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ופרסום. נספחים אלה אינם מוכיחים שימוש נרחב בסימן המילולי ללא כל עיצוב. בנספח 1 לתצהיר הוצגו פרסומים שונים של בעלת הסימן, ולגבי חלקם, לא ברור מתי פורסמו. ניתן לראות פרסום ראשון בשנת 2014 ופרסום נוסף משנת 2019. ברוב הפרסומים שהוצגו עושה בעל הסימן שימוש בסימן באופן מעוצב הנראה כך (להלן: לוגו הסטטוסקופ). באופן דומה, בנספח 2 לתצהיר צורפו מכתבי תודה שמועד חלקם אינו ברור. המוקדם ביניהם הינו משנת 2014 וגם בו נעשה שימוש בלוגו הסטטוסקופ. נספח 5 לתצהיר כולל עותקים מאתר האינטרנט של בעלת הסימן ומדפים ברשתות החברתיות. לא ברור מהו מועד הפרסומים. בפרסום אחד מצוינת שנת 2011 ונראה כי עמוד הפייסבוק הוא מיום 16.2.2014. גם בפרסומים אלה נעשה שימוש בלוגו הסטטוסקופ. נספח 4 לתצהיר הוא תיעוד של נתוני תעבורה באינטרנט, אולם לא ברור באיזה שנה מדובר ולא מופיע כל שם מתחם לגביו הוצגו הנתונים אלא כותרת "מזור זכויות רפואיות". לא ניתן ללמוד מנספח זה שהסימן המילולי מזוהה עם בעלת הסימן. אשר להיקף ההשקעה ומחזורי המכירות, צירף מר בליסיאנו לתצהירו את נספח 7 שכונה "מסמך המעיד על מחזור המכירות והוצאות הפרסום של בעלת הסימן". המסמך מציג את הוצאותיו של מר בליסיאנו החל משנת 2011 ועד לשנת 2017 ולא של בעלת הסימן. עבור בעלת הסימן יש דיווח החל משנת 2016 ועד שנת 2021. אולם לא ניתן ללמוד מההוצאות המדווחות על פרסום הסימן כפי שהוא. נוכח האמור, אני סבורה כי בעלת הסימן לא עמדה בנטל להוכיח כי סימנה, כפי שנרשם, רכש אופי מבחין.
- אני ערה לכך שהסימן נבחן במחלקת סימני המסחר. המחלקה קבעה על סמך החומרים שהיו לפניה כי הסימן רכש אופי מבחין, אולם אין בכך כדי לכבול את ידי. שאלת האופי המבחין הנרכש היא שאלה ראייתית שבירורה המעמיק התאפשר בהליך אדוורסרי זה.
הבקשה לרישום הסימן הוגשה בחוסר תום לב
- לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת תום ליבה של בעלת הסימן, הן בעת הגשת הבקשה לרישום הסימן ובהתנהלותה מול הרשות, והן באופן אכיפת זכויותיה אל מול מבקשת המחיקה.
- לפי סעיף 39(א1) לפקודה, רישום בחוסר תום לב מהווה עילה עצמאית למחיקת סימן מסחר. בקשה למחיקה בעילה זו ניתן להגיש ללא מגבלת זמן:
"39...