העד, ד"ר ד. לייקין: אני מכיר, אני גם מכיר שהרבה מאוד חוקרים משיקולים פרגמטיים עושים שימוש במבחנים פרמטריים, גם כשהנתונים לא תמיד מקיימים את ההנחה של ההתפלגות הנורמלית.
עו"ד ד"ר טל רוטמן: אני מציע לך שהתפלגות, שבה יש רק 4 אפשרויות, היא לא יכולה לעולם להיות התפלגות נורמלית, נכון?
העד, ד"ר ד. לייקין: בגלל ה.. בסוף יש לך תוצאה, אתה בסוף משקלל, הופך את הבכלל לא עד לכמעט כל הזמן לציון.
עו"ד ד"ר טל רוטמן: לא, זו לא התפלגות, ההתפלגות הנורמלית היא כמה אנשים נמצאים בהיסטוגרמה של בכלל לא, כמה נמצאים בהיסטוגרמה של מידי פעם, כמה לעיתים קרובות וכמה כל הזמן, ואתה מצפה שבהתפלגות נורמלית יהיה פעמון גאוסיאני, נכון?
עו"ד מר א. אמוראי: לא להנהן, לענות.
כב' השופט ד. חסדאי: לענות.
העד, ד"ר ד. לייקין: אני מהנהן. אני עונה. אם אם אנחנו שמים 5 היגדים אז אני מסכים אבל אם מתרגמים את זה ל - 0,1,2,3 ומסתכלים על הציון אז בהחלט יש היגדים שיכולים להתפלג נורמלית.
עו"ד ד"ר טל רוטמן: שים לב, אני לא שואל אותך על ההתפלגות של כל נבדק ביחס לשאלות השונות. אני שואל, ההתפלגות הפנימית בכל שאלה. בחנת איקס אנשים, N נגיד 500, בחנת 500 אנשים דאגת לגבי בריאותך בשבוע האחרון. יצאו לך אנשים, 500, כל אחד שם את עצמו איפה שהוא שם את עצמו. אולי מאה פה, פה 200, ופה איך שמי שנשאר. אני מציע לך שהתפלגות כזאת, שבה יש בה רק 4 באקטס כאלה, 4 אפשרויות, לא יכולה להיות בהגדרה גאוסיאנית, נכון?
העד, ד"ר ד. לייקין: מסכים.
עו"ד ד"ר טל רוטמן: אתה מסכים איתי, ולכן לכאורה לא יכולת בכלל להשתמש במבחן של מנובה.
העד, ד"ר ד. לייקין: אז אני מציין שוב פעם, שיקולים, הרבה חוקרים מה שהם עושים בשאלות כאלה, מתרגמים את ה.. מקטלגים את הציון, את הסקאלה מאפס עד 3, מייצרים אינדקס ומקיימים עליו את מבחן מנובה.
עו"ד ד"ר טל רוטמן: טוב.
העד, ד"ר ד. לייקין: וזה עדיין נותן להם תובנות.
(עמודים 1317-1315).
- אופיו של הסקר
פרופ' להד אישר כי הסקר נועד למציאת 'רמת סבל' LEVEL OF DISTRESS] ], וכי הוא לא בדק 'רגשות חיוביים'. הוא נשאל והשיב:
עו"ד ד"ר טל רוטמן: תסכים איתי שאם אתה, אם שואלים אותך על סקר של תחושות בקרב הציבור ואתה שואל רק על דברים שליליים ולא שואל על דברים חיוביים, אתה עתיד למצוא דברים שליליים ולא עתיד למצוא דברים חיוביים. נכון?