העד, פרופ' מר ש. לין: נכון
עו"ד מר א. פרינץ: ומצאתם קשר בין המרחק מהכביש לבין תחלואה ב - NHL?
העד, פרופ' מר ש. לין: נכון
עו"ד מר א. פרינץ: נכון. אבל את הבחינה הזאת עשיתם בלי קשר או בלי בחינה של מקורות מזהמים אחרים?
העד, פרופ' מר ש. לין: נכון
(עמוד 810).
- יצוין בשולי הדברים, כי חוות דעת הוועדה המדעית המלווה מיום 3.8.16 אשר הוגשה לשר הגנת הסביבה (מוצג מש/46), עניינה היה 'הסקר האפידמיולוגי' (מוצגים מש/37; מב/2) שנדון לעיל, ואשר בכתיבתו נטל חלק פרופ' לין ואף היא נזכרת כמקור-אסמכתה בנייר העמדה (ר' בהרחבה גם סעיפים 408-405 להלן).
- פרופ' לין הפנה בתשובותיו אף לדו"ח ועדת אלמוג (מוצג מש/34) והסתמך עליו לביסוס עמדותיו, ראו למשל בעמודים 348, 380, 398, 401, 408, 414, 447, ו-648. הוא אישר בחקירתו כי לא איזכר את דו"ח אלמוג הנ"ל בחוות דעתו הראשונה (ר' עמודים 402 ו-406) אלא רק בחוות דעתו השנייה (עמוד 432).
- בדו"ח ועדת אלמוג הנ"ל ["דין וחשבון הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר", 2006] נאמר בין היתר ובקצירת האומר, כי הרקע להקמת הוועדה היה תלונות של חיילים המשרתים באזור רמת חובב ויחידות המתאמנות בשטח על מטרדי ריח המלווים בבחילות וכאבי ראש. הובהר כי הועדה מונתה לענות על שני צרכים: קביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר. (ר' גם סעיף 1.3 לדו"ח) 2. ליצור כלי אופרטיבי להערכת סיכונים בריאותיים פוטנציאליים מחשיפה נשימתית של חיילים בשטחי אימון (בהתאם להמלצות ועדת שמגר בפרשת הקישון).
- המחברים מציינים בדו"ח בין היתר ביחס לסקרים אפידמיולוגיים בבני אדם כי זהו המקור הטוב והמועדף, אך "..סקרים אפידמיולוגים טובים ואמינים הם נדירים. רובם המכריע בעייתי מאד מבחינה מתודולוגית" (ר' סעיף 3.1.3.1). בסעיף 2.3 נושא הכותרת " ערכי ייחוס קצרי טווח וארוכי טווח" נאמר כי הועדה מצאה כי הבסיס לערכי הייחוס הסביבתיים יהיה הריכוז המירבי המותר משוקלל זמן, אשר בחשיפה נשימתית כרונית אליו לא יגרום להשפעות בריאותיות שליליות לאוכלוסייה. לגבי חומרים מסרטנים אין כאמור סף בטוח והועדה ביססה את ערכי הייחוס על תוספת סיכון של אחד למאה אלף לחלות בסרטן באוכלוסייה במשך כל החיים (70 שנה) , כאשר משמעות הדבר שעבור אוכלוסייה בת 6.5 מיליון נפש צפויים להתווסף כ-65 מקרי סרטן נוספים כתוצאה מחשיפה לריכוזים אלה במשך 70 שנה. לדברי המחברים הניסיון בשטח מלמד כי "..ריכוזי המזהמים הכימיים השונים באוויר אינם קבועים לאורך זמן. הם מושפעים מעוצמת הפליטה ממקורות הזיהום וכן מתנאים מטארולוגיים. כתוצאה מכך יש תנודות ברמת החשיפה של האוכלוסייה הכללית לאורך היממה ובעונות השנה השונות. תנודות אלה עשויות מפעם לפעם לגרום לכך שריכוזי המזהמים יהיו גבוהים יותר מערכי הייחוס השנתיים. משום כך, כמו גופים רגולטוריים אחרים בעולם , קבעה הועדה ערכי ייחוס סביבתיים קצרי טווח, אשר חשיפה אקוטית אליהם בתוך פרק זמן מוגדר (בדרך כלל - שעה ו/או יממה) לא תגרום להשפעות בריאותיות משמעותיות לאוכלוסייה הכללית. ערכי יחוס סביבתיים קצרי טווח מורכבים מ-3 פרמטרים: ריכוז, זמן (משך כל אירוע חשיפה בודד) ותכיפות החשיפות" (ר' בהרחבה עמודים 65-64).
- דו"ח עצמון אינו עוסק כלל בתחלואה במפרץ חיפה או בזיהום נטען שמקורו במשיבות. הדו"ח מציג מחקר ודיון מדעי מעמיק באופן קביעת ערכי ייחוס סביבתיים תוך בחינת הנוהג בארצות אחרות, אך לא הוכח ע"י המבקשים כיצד יש בו לסייע להם עניינית בהוכחת בקשתם, לרבות בהוכחת תחלואה עודפת במפרץ חיפה והקשר סיבתי בין העוולות הנטענות לנזק (הלא ממוני) שנגרם להם (ר' גם: סעיף 50 לסיכומי המבקשים; סעיף 115 לסיכומי המשיבות והע"ש 28 ו-43 שם).
- פרופ' לין אף הרבה להפנות למסמכים שכתב פרופ' גרוטו והוא הסתמך על הכתוב בהם לביסוס מסקנותיו, ראו למשל בעמודים: 348, 350, 355, 356, 483, 515, 569, 577 ו-710. הוא אישר בחקירתו כי לא הפנה למכתב גרוטו (נספח 4) בחוות דעתו הראשונה (עמוד 402).
- נוכח כל האמור בפסק דין זה לעניין מסמכי פרופ' גרוטו (נספחים 4 ו-4.1) [ר' בהרחבה גם: סעיפים 434-391 להלן], הרי שאין הם יכולים לשמש משענת מקצועית ראוייה ולשמש תמיכה ראייתית הולמת, לחוות הדעת של פרופ' לין, התזה שהציג ומסקנותיו במיוחד לעניין הקשר הסיבתי או עודף התחלואה טעוני ההוכחה ע"י המבקשים, בנסיבות בקשה זו .
- סוף דבר - חוות דעתו של פרופ' לין אינה כוללת הערכה של הסיכון הפרוספקטיבי (צופה פני עתיד) והוא לא ביצע הערכה כזו בגדרה. חוות דעתו אינן מלמדות למעשה על הסיכון לחלות רק ביחס לזיהום האוויר שנטען כי נגרם מהמפעלים. חוות הדעת אף אינן מבססות את המסקנה של עודף תחלואה הנגרם (רק) בשל הפליטה של המפעלים. בהינתן העובדה שתיק זה אינו עוסק במבקשים שחלו בפועל אלא בכאלה שנטען כי הינם חרדים מהאפשרות שיחלו, וכי המדובר בנזק לא ממוני של פגיעה באוטונומיה, הרי שאין בכוחן של חוות הדעת של פרופ' לין אף להעיד ולהוכיח על קשר סיבתי כלשהו, או סיכון מהותי לחלות במחלה קרדיו־וסקולרית או סרטן במחוז חיפה , עקב הפליטות (רק) מהמפעלים.
- בניגוד לנטען ע"י המבקשים, הרי שלא מצאתי כי עלה בידי פרופ' לין לסייע להם באופן מדעי־מהימן, הנדרש בגדרי בקשת אישור זו, בקביעה כי הוכח על ידם "קשר סיבתי ודאי בין חשיפה לחומרים [הנפלטים ממפעלי המשיבות] למחלות סרטן".
טענת הסינרגיזם
- שני המומחים מטעם המבקשים (פרופ' לין ו-ד"ר שליט"א) העלו את תופעת 'הסינרגיה' האפשרית בין החומרים השונים שנפלטים, ככזו שמעצימה את השפעתם המזיקה.
- פרופ' לין נשאל בחקירתו בנוגע לטענת 'הסינרגיה' שהעלה [ר' למשל עמודים 12 למטה ו-13 למעלה בחוות דעתו הראשונה] והוא השיב כדלהלן:
עו"ד ד"ר טל רוטמן: אז עכשיו נחזור, נגיע לאינטראקציות, סליחה. האם נכון שאינטראקציות בין חומרים שונים שחשודים כמסרטנים, ובין גורמי סיכון שונים זה נושא מסובך שקשה לבדוק אותו מדעית, זה נכון?