תפ (פ"ת) 22481-04-17 מדינת ישראל נ' הובלות אלג'מל בע"מ - חלק 3

מטעם המאשימה בת"פ 22481-04-17 בעניינם של הנאשמים 8,9, 20,21,22 ו-23:

84. המאשימה סבורה כי הוכיחה מעל לכל ספק סביר את אחריותם הפלילית ומעורבותם של כלל הנאשמים לגביהם מתייחס כתב סיכומי המאשימה: ניהול אתר פיראטי לסילוק פסולת בבור בטייבה, ללא רישיון עסק, מבלי ששילמו היטל הטמנה כחוק, לאחר שהשליכו פסולת ברשות הרבים, באתר שאינו מורשה, תוך שזיהמו מקורות מים וגרמו לזיהום אוויר.
85. המאשימה סבורה כי הוכיחה גם אחריותם הפלילית ומעורבותם של נאשם 8 ו-9 לעבירות הסביבתיות בתחנת המעבר בירחיב ולהפעלתה בניגוד לתנאי רישיון העסק, וכן בעיסוק נוסף בעסק טעון רישוי מבלי שיש בידם רישיון עסק נפרד הנחוץ למי שעוסק בהטמנה, שינוע וגריסה של פסולת.
86. המאשימה טוענת כי אשמתם של כלל הנאשמים הוכחה במשפט בו הוגשו כ-300 מוצגי תביעה וכ-100 מוצגי הגנה.
87. למען הזהירות טוענת המאשימה כי אם יימצא חוסר או פגם בכתב באישום כזה שלא גרם לעיוות דין, מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב -1982 בקיומה של "הזדמנות סבירה להתגונן".
88. הנאשמים השליכו לבור בטייבה מאות אלפי קוב פסולת.
89. המאשימה גורסת כי הפרשה חשפה פעילות שיטתית ומאורגנת של ניהול אתר פיראטי והשלכות פסולת בכמויות בלתי נתפסות כ-175,000 קוב פסולת. מפקחי המשטרה הירוקה יחד עם שוטרי משטרת ישראל תיעדו השלכות פסולת מסוגים שונים.  כך, במהלך המשפט נטען כי הוגשו מטעם התביעה ראיות למכביר המתעדות את השלכות הפסולת בבור הפיראטי.  בין הראיות שהוגשו מצויים סרטוני וידיאו ותמונות המתעדים את השלכות הפסולת וביחס אליהם אף העידו עדי התביעה במהלך המשפט ושמיעת הראיות.  כמו כן, השלכות הפסולת בוצעו באמצעות משאיות ושופלים וכלים אחרים באמצעות נהגים שהעידו כי הועסקו ע"י נאשם 8, ואחרים העידו כי נשלחו להשליך בבור בהוראות האחראי באתר כ"ח בשליטת נאשם 21.
90. כפי שעולה מטיעוני המאשימה, כתב האישום מפרט כמעט 3,000 משאיות שהשליכו פסולת בבור. לפי הפירוט כדלקמן:

• 83 השלכות פסולת שתועדו "על חם" משליכות פסולת בבור, באירועים מצולמים מתועדים ומגובים בדו"חות פעולה של מפקחי המשטרה הירוקה ושל שוטרי משטרת ישראל מהמדור להגנת הסביבה. חלק מהפסולת מקורו בתחנת המעבר בירחיב.  חלק אחר של הפסולת מקורו באתר ההטמנה כ"ח של נאשם 21.  מפקחי המשטרה הירוקה ושוטרי המדור העידו בבית המשפט ועדויותיהם לא נסתרו.
• 2,858 השלכות פסולת בבור, שמפורטות בשני נספחים שצורפו לכתב האישום. המסקנה לדעת המאשימה כי במשאיות שסיימו את דרכן בבור הינה תוצאה של ניתוח ראיות נסיבתיות שנאספו בשלב החקירה.  בעניין זה, לדעת המאשימה, המפקח פיינשטיין חקר לעומק וניתח בצורה מקיפה ויסודית את הקבצים הרבים, ובכלל זה השוואתם לכל יתר חומרי החקירה, כולל צפייה ממושכת במצלמות האבטחה שנלקחו מתחנת ירחיב.  לטענת המאשימה, החקירה שערך ביססה את המסקנה ש-2,858 משאיות עמוסות בפסולת בניין יצאו מתחנת המעבר ירחיב ומצאו את דרכן אל הבור הפיראטי, שם הושלכו והוטמנו.  יתרה מכך, לצורך "סגירת המעגל" הראייתי ערך המפקח ניתוח השוואתי בין יציאת חומר לבין כניסת חומר באתר כ"ח ואת תוצאות הגיש לבית המשפט ובכך הושלמה המסקנה בדבר השלכות 2,858 משאיות פסולת נוספות בבור.  עוד בעניין זה, סבורה המאשימה כי קו ההגנה של נאשם 8 אשר לאכיפה בררנית לא עומד שהרי כפי שעולה מעדות המפקח פיינשטיין חקר באופן מעמיק ויסודי את הנתונים והגיע למסקנות נחרצות.  כמו כן, גם בחקירתו הנגדית של המפקח התחזקו קביעותיו.
• לעניין התועלת הכלכלית שצמחה מהשלכות פסולת בבור, טוענת המאשימה כי בין הראיות שהוגשו לבית המשפט נמצאת חוות דעת כלכלית שנערכה על ידי מפקח המשטרה הירוקה, בעוד שלא הוגשה חוות דעת נגדית. סך הפסולת שהושלכה בבור כאמור מסכמת ב-175,270 טון פסולת בניין.  הרי שרווחי המפר מסתכמים בכ-5,000,000 ₪.  עוד סיכם המומחה בחוות דעתו המשלימה כי עלויות הפינוי מסתכמות בכ-8,000,000 ₪.  המומחה נחקר ארוכות בחקירות נגדיות ובעדותו חיזק את מסקנותיו ועדותו לא נסתרה.
• ביחס לניהול אתר הטמנה והשלכות פסולת בו גרמו לזיהום קרקע ומי תיהום, הוגשה על ידי המאשימה חוות דעת מומחה שנערכה על ידי הגאולוג שהעיד עליה בבית המשפט והיא לא נסתרה כך שלא הוגשה חוות דעת נגדית לתיק. המומחה סיכם כי קיימת סכנה מידית וממשית לזיהום קרקע ולזיהום מי תיהום באתר ובמורד הזרימה.  עוד נטען כי די בכך שהנאשמים ניהלו אתר פסולת פיראטי, כדי לקבוע חזקה שבעובדה לפיה הנאשמים לא נמנעו מכל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים.  גם בעניין זה הראיות בתיק הוכחו במידה הנדרשת.
• עוד כפי שעולה מסיכומי המאשימה, השריפות בבור גרמו לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר. להוכחות העבירה הוגש לבית המשפט תיעוד שערך מר אפרים רגב מהיחידה לאכיפה סביבתית ועדותו הקוהרנטית לא נסתרה.
• בעניינו של נאשם 21 ואתר כ"ח, לטענת המאשימה לנאשם זה שני מניעים למלא את הבור בפסולת. אתר כ"ח ממוקם טופוגרפית צמוד ומעל לבור הפיראטי.  מוביל פסולת שנכנס בשערי כ"ח לצורך הטמנת פסולת, והמשיך מאתר כ"ח בדרך הגישה הייעודית לעבר הבור גם שילם דמי כניסה לאתר כ"ח וגם חסך מאתר כ"ח ניצול של נפח הפסולת הואיל וזו הושלכה בפועל בבור הפיראטי ולא באתר המורשה בכך אתר כ"ח לא גרע מהמכסה ובמקביל הרווי "דמי כניסה".  כמו כן, טוענת המאשימה כי מבלי לשים לב אישר הנאשם את המניע הכלכלי שעמד בבסיס מילוי הבור הפיראטי בפסולת במהלך חקירתו הראשית.  המאשימה סבורה כי טענת הנאשם כי נאשמים 8 ו-9 הם המעוולים העיקריים שהפכו אותו לקורבן הינה טענה מופרכת כאין כדוגמתה.
• עוד בעניינו של נאשם 21 כנטען על ידי המאשימה, ראיות רבות קושרות את הנאשם ואת כ"ח לניהול אתר פסולת פיראטי בבור ולהשלכות פסולת באופן שיטתי, וניתן לחלקו לראיות לשתי קבוצות: ראיות ישירות וראיות נסיבתיות. לדעת המאשימה, הראיות הרבות הישירות והנסיבתיות קושרות כולן את נאשם 21 לנעשה בבור ולעבירות שבוצעו שם.  המאשימה סבורה כי נחשפנו להתנהלות ארוכת שנים, מחושבת, מתוכננת, צופה פני עתיד, שנועדה להביא לסגירת הבור בפסולת גושית: מהלך שבצדו 20,000,000 ₪.  אחריותו של נאשם 21 לבור צומחת לא רק ממעשים ישירים שביצע בכל הקושר לניהול האתר ולהשלכות הפסולת בו, אלא גם מהימנעות ביצוע פעולות שהיה בהן כדי למנוע את המפגע הסביבתי.  לפיכך טוענת המאשימה כי הוכח מעל לכל ספק כי במעשיו ובמחדליו, ובצוותא עם אחרים ביצע את העבירות המיוחסות לו.
• ככל שנוגע לנאשם 8, טוענת המאשימה כי הראיות מלמדות כי נאשם 8 עמד בראש מערכת עסקית מסודרת ומנוהלת שעסקה בתחום הפסולת. עוד לימדו ראיות רבות כי משאיות פסולת שיצאו מתחנת המעבר בירחיב יצאו בהוראתו ובפיקוחו של נאשם 8 אל הבור בטייבה והשליכו שם פסולת.  הוא הפר את תנאי רישיון העסק בירחיב ושלח פסולת משם לבור הפיראטי בטייבה.  נהגים רבים שהועסקו אצל נאשם 8 ונאשמת 7 קשרו את נאשם 8 לפרשת הבור והעידו כי השליכו פסולת בבור בהוראתו של נאשם 8.  הוא אף תועד ונצפה בתוך הבור בעצמו, גם כמנהל המשקיף על עובדיו ומוודא שהם מבצעים את ההוראות שניתנו להם כדבעי וגם כנהג שופל ומשאית בעצמו.  למעשה, בניצוחו הופעלה תחנת המעבר בירחיב וממנה יצאו אלפי משאיות שהשליכו פסולת בבור.  כמו כן, נאשם 8 בחר ליטול אחריות על המעשים שביצע, במהלך עדותו בבית המשפט במסגרת חקירתו הראשית ועיקר תסכולו נעוץ שאף אחד "משותפיו" להשלכות הפסולת בבור ולניהול האתר הפיראטי בבור לא מוכן לחלוק אתו את האחריות הנלווית למעשים שביצעו.  כמו כן, לדעת המאשימה, הלכה למעשה אחריותו לנעשה בתחנת ירחיב וגם בבור צומחת לא רק ממעשים ישירים שביצע אלא גם מהימנעות מביצוע פעולות שהיה בהן כדי למנוע את המפגע הסביבתי.  לפיכך, המאשימה טוענת כי הוכח מעל לכל ספק במעשיו ובמחדליו, ובצוותא עם אחרים ביצוע העבירות המיוחסות לו.
• ביחס לנאשם 9 טוענת המאשימה כי מניעיו לסתימת הבור בפסולת מגוונים. הוא התגורר על שפת הבור ושגרת יומו שזורה בבור.  הפעולות שביצע הינם חלק אינטגרלי מאחריותו לנעשה בבור.  גם נאשם 9 התגלה כעד לא מהימן וחלקים ניכרים מתשובתו לימדו על התפתלות מחד ועל ניסיון להתחמק מתשובות לגוף השאלות, מנגד.  מכל מקום סבורה המאשימה כי הראיות הרבות בתיק מלמדות שהוכח מעל ספק סביר כי במעשיו ובמחדליו ובצוותא עם אחרים ביצע את העבירות המיוחסות לו.
• אשר לנאשמים 22 ו-23, טוענת המאשימה כי העובדה שהשכירו את הבור לנאשם 21 לא מעניקה להם פטור או חסינות מאחריות לנעשה בו. אחריותם נובעת מיסוד 'השליטה' ויסוד ה'חזקה' שנקבעו בחוק העונשין וטובת ההנאה שצמחה להם מההתקשרות העסקית עם נאשם 21 הנאמדת בכ-1.2 מיליון דולר ועצימת העיניים אל מול המפגעים העצומים בבור, קושרת אותם לבור, והופכת אותם למבצעים בצוותא, במעשה ובמחדל, לנעשה בבור, ולכל הפחות מסייעים.
• יתרה מהאמור לעיל, טוענת המאשימה כי אחריותם הפלילית של כל המעורבים לביצוע העבירות בבור צומחת גם מהיותם "מחזיק" בבור, בהתאם למשמעות המונח "החזקה" ולמבחנים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. המאשימה סבורה כי במהלך המשפט הוכחה השליטה והחזקה של כל אחד מהנאשמים שבפנינו.
• בסופו של דבר, המאשימה חתמה את סיכומיה כי פרשת הבור חשפה מקרה שבו קבוצות בעלי עניין שונים, גרמו במעשה או במחדל, במישרין או בעקיפין, לבד או בצוותא, בעצימת עיניים או באדישות, לתוצאות הרסניות לטבע, לסביבה ולבני אדם. הבור בטייבה הפך מפגע סביבתי חריג בעל השלכות שפוגעות במעגלים רבים, בריאותיים, אקולוגיים, סביבתיים ובהכרח באיכות החיים של ציבור עצום.

מטעם המאשימה בתיקים המאוחדים-