על אדנים אלו, בית המשפט פיתח גישות לאופן בחינת הראיות הנסיבתיות והמסקנות הנובעות מהן, כאשר מקובל לפסוע בדרך "המודל התלת-שלבי" (ע"פ 9372/03 פון וייזל נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 745, 754 (2004); לביקורת על מודל זה, והצעה חלופית של "מודל דו-שלבי" ראו חוות דעתו של השופט נ' הנדל ב-ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף (21.1.2015) (להלן: עניין קריאף)). בתמצית יתואר, כי לפי "המודל התלת-שלבי", בשלב הראשון, כל ראיה נסיבתית נבחנת בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי; בשלב השני, נבחנת מסכת הראיות בכללותה לצורך קביעה אם היא מסבכת את הנאשם בביצוע העבירה; ובשלב השלישי מועבר הנטל אל הנאשם להציע הסבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתיות, העשוי להותיר ספק סביר באשר למסקנה הלכאורית בדבר אשמתו של הנאשם" (ע"פ 3965/22 מקסים טל נ' מדינת ישראל 30.3.23).
- אני סבור כי השלב הראשון במבחן התלת שלבי, נחצה על ידי המאשימה. הוצגו ראיות עליהן ניתן להשתית ממצא עובדתי ולפיו משאיות שהועמסו אלפי פעמים בתחנת ירחיב בפסולת, לא הגיעו ליעדן הנכון באתר כ"ח.
- מסכת עובדות זו אכן מצביעה על חשד משמעותי כי בסופו של דבר הפסולת עשתה דרכה לבור. זאת על סמך העובדה שהוכחה ולפיה הדבר נעשה בעשרות פעמים שהוכחו, כך גם היעד שנרשם מעלה הסתברות משמעותית כי יש בו על מנת להצביע כי מדובר בבור.
- למרות זאת איני סבור כי די בחשד משמעותי זה על מנת לעמוד בנטל המוטל על המאשימה במשפט פלילי והוא הוכחה מעבר לספק סביר כי המעשה אכן נעשה. הסקת מסקנות מ-80 אירועים שהוכחו לאלפי אירועים אחרים היא מסקנה מרחיקת לכת ככל שהדבר נוגע למשפט פלילי. כך גם הסתמכות על רישום יעד כללי כקלנסואה. מה עוד שהמאשימה עצמה פותחת את סיכומיה בדברים הבאים: " בשנת 2017 הוגש לבית המשפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד 24 נאשמים ולהם ייחסה המאשימה מעשים שביצעו בקרבת בור עצום ממדים בשטח העיר טייבה".
- כפי שהוכח בפניי, הרישומים במחשבי התחנה אינם משקפים את המציאות, לא בנוגע לכמות המשאיות שעברו בתחנה ולא באשר לפסולת שהועמסה עליהן ודווקא בנושא היעד שלהן מבקשת המאשימה להסתמך על רישומים אלו להוכחה מעבר לספק סביר כי אכן המשאיות עשו דרכן ליעד הרשום וכי היעד הרשום הוא הבור. מדובר בהסקת מסקנות הבאה בגדר הסביר. אילו עסקינן במשפט אזרחי, אני סבור כי די היה בהן בכדי להרים את הנטל הנדרש, אך לא כך בגדרי המשפט הפלילי. מדובר ברצף של מסקנות שאין בהן בכדי להביא לידי ביסוס מסקנה החפה מספק סביר.
- אשר על כן, לא ארשיע את הנאשם ב-2,858 השלכות פסולת שיוחסו לו בכתב האישום.
- למרות זאת, הרי שדי במתואר לעיל, לרבות היקף ההשלכות שהוכחו, היקף הפסולת, אורך התקופה בה תועדו ההשלכות, עדויות הנהגים על הדרך בה בוצעו ההשלכות בהוראה ישירה של נאשם 8, על מנת להוכיח כי במקום פעל אתר לסילוק פסולת וכי הנאשם לא עמד בתקנות למניעת מפגעים שנקבעו באשר לדרך ניהול אתר זה, לרבות התקנת שער, גדר, שלטים וכן כיסוי יומיומי של הפסולת. לכן יש בדבר על מנת להוכיח את אשמתו של הנאשם בעבירות של השלכת פסולת ולכלוך רשות הרבים, פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה ואף הפעלת אתר לפינוי פסולת שלא כדין, אי תשלום היטל הטמנה והפעלת עסק הטעון רישוי ללא רישיון כלל.
ביצוע בצוותא
- סעיף 29 לחוק העונשין העוסק בצדדים לעבירה קובע כי:
- מבצע עבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.
- המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.
- כפי שפורט לעיל בסעיף 127, שבעה נהגים העידו על כך שהשליכו פסולת בהוראתו הישירה של נאשם 8. עוד הוכח לעיל כי הפסולת הושלכה באירועים רבים באמצעות כלי רכב המצויים בבעלותו של נאשם זה, בעוד לא הוא זה שנהג בכל כלי הרכב הללו. די בכך על מנת להוות ראיה כי נאשם 8 ביצע את עבירות השלכת הפסולת בצוותא עם אחרים.
עבירות בתחנת ירחיב
- הפעלתם והסדרתם של תחנות מעבר ואתרי פסולת, מוסדרים, בין היתר, על ידי תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), תשנ"ח-1998.
- תחנת ירחיב פעלה כתחנת מעבר לפסולת בניין בהתאם לרישיון עסק (ת/2) שניתן לה ע"י המועצה האזורית דרום השרון. תוקפו של רישיון זה מתאריך 22.12.13 ועד 31.12.18.
- רישיון העסק ניתן לצורך הפעלת תחנת ירחיב מעבר לפסולת יבשה בהתאם למס' פריט 5.1א2 (ת/133).
- ביום 1.3.15 נחתם בין מפעת לבין נאשם 8 ונאשמת 7 הסכם על פיו מפעת מסרה את תפעול התחנה לנאשם 8 בתמורה חודשית (ת/4), וביום 15.10.15 האריכו מפעת ונאשם 8 את ההתקשרות ביניהם לתקופה של 3 שנים נוספות למטרת הפעלת התחנה בידי נאשם 8 (ת/3, ת/118).
- כפי שפורט בכתב האישום, כמויות של פסולת שמקורה בתחנת המעבר ירחיב הושלכה בבור בהזדמנויות שונות, בניגוד לתנאי רישיון העסק לסעיף 4.4.1 (ת/133).
- על פי הנטען בכתב האישום בכל המועדים הרלוונטיים, החזיק נאשם 8 והפעיל את תחנת המעבר ללא כל התשתיות הדרושות על פי דין, תוך הפרת התנאים ברישיון העסק, כדלקמן:
- הפרות תנאי רישיון העסק מיום 14.4.15 - לפי הנטען בכתב האישום ביום 14.4.15 נערך סיור בתחנת המעבר ונמצא כי הפסולת חצתה את גובה הגדר ההיקפית בניגוד לסעיף 4.1.10 לתנאי רישיון העסק. עוד נמצאה פרצה בחלק הצפוני של הגדר ההיקפית בניגוד לסעיף 2.1.1 לתנאי רישיון העסק. הנאשם 8 מודה כי התגלו מס' ליקויים באתר החורגים מתנאי הרישיון אך מטבען מהווים ליקויים זמניים ולא חמורים שנוצרו במהלך ההפעלה השוטפת של תחנת המעבר. בעניין זה העידה הגב' אילי אטיאס, ראש ענף פסולת יבשה במחוז מרכז ביום 27.1.2, באמצעותה הוגש דו"ח סיור מיום 14.4.15 (ת/134). העדה תיארה כי בסיור שנערך ביום 14.4.15 בתחנת ירחיב עולה כי נצפה שגובה ערמות הקרטונים, מתכות והעץ הממוין עובר את גובה הגדר וכי קיימת פרצה בצד הצפוני של הגדר ההיקפית. עדותה והראיה שהוגשה מטעמה לא נסתרו על ידי מי מהנאשמים. חיזוק לעניין זה, ניתן למצוא בראייה הנוספת שהוגשה, מכתב מיום 3.5.15 (ת/135) מאת מנכ"ל מפעת בו הוא מאשר את אותן ההפרות.
- הפרות תנאי רישיון העסק מיום 27.4.15 - לפי הנטען בכתב האישום ביום 27.4.15 נערך סיור בתחנת המעבר במהלכו נצפה שהפרצה עדיין קיימת בצד הצפוני של הגדר ההיקפית. המאשימה הוכיחה הפרה זו והפרות נוספות באמצעות דו"ח שערכה העדה אילי אטיאס (ת/136) שאף העידה בבית המשפט ועדותה לא נסתרה.
- הפרות תנאי רישיון העסק מיום 12.10.15 - לפי הנטען בכתב האישום ביום 12.10.15 נמצא שהפרצה עדיין קיימת בגדר ההיקפית המהווה הפרת של רישיון העסק. להוכחת ההפרות הוגש דו"ח על ידי המאשימה שערכה מרכזת פסולת יבשה מחוז מרכז, הגב' נטע הניק שילה (ת/109) שאף העידה בבית המשפט ביום 8.11.18 ועדותה לא נסתרה.
- הפרות תנאי רישיון העסק מיום 7.1.16 ו-23.6.16 - לפי הנטען בכתב האישום ביום 7.1.16 פעלה נפה קטנה לניפוי הפסולת ללא רישיון עסק, ובמקום נמצאה פסולת מנופה ופסולת גרוסה. וביום 23.6.16 נערך סיור נוסף בתחנת המעבר ושוב נמצאו הפרות של תנאי הרישיון והפעלת נפה ללא רישיון בכלל. בניגוד לליקויים שנסקרו לעיל המהווים הפרות של תנאים ברישיון עסק קיים הרי שלדעת המאשימה הפעלת נפה חייבת ברישיון עסק ייעודי לפי פרט ספציפי בצו, ולפיכך מהווה עבירה נפרדת של עיסוק ללא רישיון עסק כלל. להוכחת העבירות הוגש דו"ח שערכה מרכזת פסולת יבשה במחוז מרכז הגב' נטע הניק שילה (ת/110) בו מתארת כי באגר עושה פעולות של גריסה וניפוי וכן דו"ח נוסף שערכה בו מתייחס לכך שראתה פסולת שנראתה מנופה (ת/111). לעניין הפעלת הנפה בתחנת ירחיב הפנתה המאשימה גם לעדותו של עד התביעה ליווא נאטור (ת/126) ולעדותו בבית המשפט מיום 16.6.20. מנגד הנאשם 8 טוען כי נפה אינה טעונה היתר לפי צו רישוי עסקים ועד שנת 2016 נפות לא זכו למספר רישיון מטעם משרד התחבורה. רישיון העסק של התחנה הינו לפריט 5.1א' (תחנת מעבר לפסולת יבשה) ואילו פעולה זו של הנפה מצויה בגדר פריט ייעודי ונפרד בצו רישוי עסקים פריט 5.1ג'. משכך, אני קובע כי הפעילות באמצעות הנפה אינה תואמת את רישיון העסק שניתן לתחנת ירחיב (ת/2, ת/133) והיה נדרש לקבל רישיון עסק עצמאי, כדברי המאשימה, לצורך הפעלת הנפה המחייבת בחינה ואישורים ייעודיים בהתאם לדין.
- איני מקבל את טענת הנאשם כי לא היה בעל העסק ו/או המחזיק בנכס ו/או בעל הרישיון וכן לא היה עובד מטעמם אלא פעולותיו נעשו כנותן שירות בתוך תחנת המעבר בלבד.
בהתאם לתקנה 1 לתקנות רישוי עסקים: "מפעיל תחנת מעבר" או מפעיל" כל אחד מאלה -
- 00הבעל או המחזיק בתחנת המעבר
- 0בעל רישיון העסק או מבקש הרישיון לפיה עניין
- האדם שבהשגחתו, בניהולו או בפיקוחו פועלת תחנת המעבר.
- כמפורט לעיל, בהתאם להסכם שנחתם בין נאשם 8 לבין מפעת, תפעול התחנה נמסר לנאשם 8 עבור תמורה חודשית. כך שבהתאם לתנאי הסכם זה נאשם 8 הוא המחזיק בתחנת המעבר והוא האדם שבהשגחתו, בניהולו ובפיקוחו פועלת תחנת המעבר ולכן לא ברורה טענת בא כוחו של נאשם זה.
- אשר על כן, אני קובע כי הוכחה אשמתו של נאשם 8 בביצוע עבירות של הפרת תנאים ברישיון עסק.
זיהום אויר
- כתב האישום מייחס לנאשם שני אירועים של שריפה בבור, אשר גרמו לזיהום אוויר.
- שריפה אחת אירעה לפי הנטען בתאריך 27.11.14. אולם, ב"כ המאשימה לא הפנה בסיכומיו לראיות המוכיחות טענה זו. גם עיון מקיף בכלל הראיות שהוגשו לבית המשפט, לא העלה ראיה המוכיחה טענה זו. אשר על כן לא יורשע הנאשם בשל עובדה זו.
- שריפה נוספת אירעה בתאריך 18.9.16. בעניין זה העיד מר אפרים רגב שתיאר כיצד ראה עשן עולה מהבור ולכן ניגש למקום ותיעד שריפה, לרבות עשן העולה ממנה וגורם לזיהום אוויר (פרוטוקול דיון מיום 31.5.20, עמ' 340). תיעוד השריפה הוגש לבית משפט (ת/191). עדות העד והראיה שהוגשה עמו לא נסתרו על ידי מי מהנאשמים.
- איני מקבל את טענת ב"כ נאשם 8 כי אין לנאשם אחריות לנעשה בבור. כפי שנקבע לעיל השלכות הפסולת והיקף פעילותו של נאשם 8 בבור, מטילים עליו אחריות לתוצאות הנגרמות כתוצאה מפעולות אלו. השריפה היא בפסולת המצויה בבור ולנוכח התנהלותו של הנאשם ולנוכח קביעתי כי התנהלותו מצביעה על היותו מפעיל אתר להטמנת פסולת, גם אם לא חוקי, הרי שמכך קמה אחריותו לנעשה בו בשל הפסולת שהושלכה אליו.
- נוכח האמור לעיל, ולנוכח התקנות למניעת מפגעים המחייבות מפעיל אתר לסילוק פסולת לנקוט כל אמצעי סביר למניעת בעירה של פסולת באתר, לנקוט באופן מידי אמצעים יעילים לכיבוי השריפה ולנקוט אמצעים באופן יומיומי לכיסוי הפסולת, הרי שהוכחה אשמתו של נאשם 8 בביצוע עבירה של גרימת זיהום בלתי סביר.
זיהום מים
- זיהום המים שנגרם כתוצאה מהשלכת הפסולת בבור הוכח באמצעות חוות דעת שנערכה על ידי הגיאולוג עמיר אייל (ת/209) ועדותו בבית המשפט (פרוטוקול דיון מיום 1.6.20).
- בחוות הדעת נקבע כי רום תחתית הבור נמצא כ-3 מטרים מתחת למפלס מי התהום באזור וכתוצאה מכך נקווים מי תהום חופשיים בתחתית הבור. היות וישנם מי תהום חופשיים בתחתית הבור, החשופים לזיהום מפסולת המושלכת לתוכו, וכן במורד כיוון הזרימה של מי התהום ישנו מספר רב של קידוחי מי שתיה פעילים החשופים לזיהום מפסולת באתר, קיימת סכנה ממשית ומידית לזיהום קרקע ולזיהום מי תהום באתר ובמורד הזרימה.
- ב"כ הנאשמים לא הגישו כל חוות דעת נגדית לחוות דעת זו. חוות הדעת מפורטת ומנומקת, וגם בחקירתו הנגדית בבית המשפט של המומחה לא נתגלו סתירות או נתונים שיש בהם על מנת לסתור את האמור בה.
- ב"כ נאשם 8 טוען כי אין לקבל את חוות הדעת לנוכח העובדה שהמומחה לא ביקר במקום. איני מקבל טענה זו. חוות הדעת מנומקת כדבעי ומסתמכת על מפות רלוונטיות, תמונות ועדויות שנמסרו מהשטח ולא התרשמתי כי אי נוכחותו במקום של המומחה יש בה על להביא לכדי פקפוק בחוות הדעת.
- עוד טוען ב"כ הנאשם כי המומחה קבע כי מי שכרה את הבור הוא מי שייצר את המפגע. ברור שלעצם כריית הבור יש משום תרומה משמעותית לאפשרות שייגרם זיהום מים, אולם בסופו של דבר המומחה קובע באופן מפורש בסיכום חוות דעתו (עמ' 18) כי הפוטנציאל לזיהום נגרם כתוצאה מהיות מי השתייה הפעילים חשופים לזיהום מהפסולת באתר. מאחר והובאו ראיות לכך שנאשם 8 השליך פסולת באתר, ואף בכמויות לא קטנות, הרי שבמעשיו גרם לפוטנציאל לזיהום מים ובכך עבר על החוק.
- אכן, לא נעשתה בדיקה של מי התהום, אך דרישת החוק היא לפוטנציאל לנזק וזה הוכח.
- ב"כ הנאשם מצביע גם על כך שהרשויות עצמן לא עשו די למניעת הנזק. אכן בעניין זה אני מסכים עם ב"כ הנאשם. אולם, העובדה שרשות אינה עושה מספיק להגן מפני עבריינים, אין בה משום עילה על מנת להביא לכדי זיכוי העבריינים עצמם אשר ביצעו את מעשה העבירה.
- נוכח האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת ביצוע עבירה של זיהום מים על ידי נאשם 8.
טענות הגנה נוספות
- ב"כ נאשם 8 העלה טענת הגנה ולפיה כתב האישום אינו מתחם את גבולות שטח הבור. הוא מצביע על כך שכתב האישום בת.פ 64921-05-16, התייחס לחלקות 88,90 בלבד. כך גם מרבית ההליכים שהתנהלו בעניינם של נאשמים 21-22 הן מול הרשויות והן מול נאשם 8 ונאשמים נוספים עסקו בחלקות אלו. מה עוד שכתב האישום מייחס לנאשמים 7-9 פלישה לשטח אחרים בעוד חלקה 4 מצויה בשטחו של נאשם 8. אשר על כן סבור ב"כ הנאשם כי חוסר התיחום אינו מאפשר את הוכחת אשמתו של הנאשם.
- לא מצאתי ממש בטענה זו. כתב האישום מתייחס לבור שנוצר בחלקות 88,90,4. עובדה זו הוכחה בפני בית משפט בעדויות, במפות ובתצלומים. המדובר בבור גדול ממדים שתואר והודגם במהלך המשפט פעמים רבות על ידי עדים, נאשמים ומומחים. העבירות מיוחסות לעצם השלכת הפסולת לבור זה ולא מצאתי כל אי בהירות או ספק בתיחום הבור. העובדה שחלקו מצוי בשטחו של נאשם 8 אין בה בכדי לשנות את משמעות ביצוע העבירות. כפי שתואר לעיל, אכן נאשם 8 הודה בהשלכת פסולת בחלקה 4 וכאשר זו מצויה בבור, הרי שהודאתו היא בביצוע עבירה של השלכת פסולת בבור.
- עוד העלה ב"כ נאשם 8 טענה של אכיפה בררנית. תחילה כלפי נאשמים 20-21 אשר לא הוגש נגדם כתב אישום בת"פ 64921-05-16 והוספו לכתב האישום העיקרי רק לאחר תיקונו. ב"כ נאשם 8 רואה בכך משום אפליה. גם את טענה זו איני מקבל. כפי שיפורט בפרק שיעסוק בנאשמים 20-21, אני סבור כי בדין לא הוגש כתב אישום נגד נאשמים אלו בת"פ 64921-05-16 ואף הוריתי על זיכוים מכתב האישום שבפניי. ישנו הבדל מהותי בין מעשיו של נאשם זה למעשיהם של אותם נאשמים, כפי שיפורט להלן, בפרק שיעסוק בעניינם.
- עוד עלתה טענה על השלכת פסולת בבור על ידי נציגי עיריות טייבה וקלנסואה ולכן אי חקירתם מהווה גם כן משום אכיפה בררנית. גם טענה זו איני מקבל. במהלך המשפט העידו נציגי עיריות אלו והוצג החשד כי השליכו גזם בבור. אך כפי שניתן היה להתרשם, גם אם עלה חשד לא התבססו ראיות לכך. לעומת ראיות משמעותיות שבוססו נגד נאשם 8 ולכן לא ניתן לראות בעניין משום אכיפה בררנית.
- ב"כ נאשם 8 מלין על כך שהרשויות לא עשו די במשך שנים על מנת לעצור את המפגע וחלף זאת עסקו באיסוף ראיות נגד הנאשמים. אני סבור שיש ממש בטענה זו, אולם אין בה על מנת לשנות מאשמתו של נאשם 8. כאמור לעיל, חוסר עשייה מספקת למניעת עבריינות אינה עילה לזיכוי העבריינים עצמם.
- ב"כ נאשם 8 חלק גם על הנתונים עליהם התבססה המאשימה בקובעה את כמות הפסולת שהושלכה בבור על ידי הנאשמים ואת הרווח הכלכלי שנוצר מכך. הוא הצביע על כך שמעדויות וראיות המצויות בתיק, הרי שבבור הצטברה פסולת רבה עוד טרם המועדים בהם עוסק כתב אישום זה, כך שלא ניתן לייחס לנאשם 8 את כל הפסולת המצויה בבור ואף אין דרך לכמת את הפסולת שנוספה משנת 2013 ועד עתה. הוא מצביע על כך שהמדידות שבוצעו על ידי המאשימה לא בוצעו על ידי מודד מוסמך וכי מדידות אלו לא נעשו במדידה ממשית בשטח אלא על סמך "המחשה" במפות ותצלומים. גם באשר למדידה שצורפה כת/149, העלה ב"כ נאשם 8 טענות בדבר הדרך בה נעשתה.
- חוות הדעת שהוגשו על ידי המאשימה מפורטות ומנומקות. עורכי חוות הדעת העידו בבית המשפט ונחקרו נגדית ומסרו הסברים מפורטים בדבר דרך עבודתם. לא הוגשה חוות דעת נגדית מצד הנאשמים, לכן לא מצאתי עילה לפסול חוות דעת אלו או לא לקבלן. אולם, כאמור לעיל, נאשם 8 לא הורשע בכל המיוחס לו. מה עוד שנכונה טענת ב"כ נאשם 8 בדבר פסולת שהושלכה עוד לפני מועד כתבי האישום, כך שבכל מקרה לא ניתן לייחס לנאשם 8 את מלוא השלכת הפסולת לבור. אך אין באמור על מנת להפחית מאחריותו כמפעיל האתר שלא כדין.
סוף דבר (ת"פ 22481-04-17)
- נוכח כלל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של הפרת תנאים ברישיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4,7 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 וסעיף 15 לחוק הנ"ל. הפעלת אתר לסילוק פסולת שלא כדין (לרבות אי נקיטת אמצעים וללא התשתיות הדרושות), עבירות לפי תקנות 3,4,5,6,9 ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן- 1990. הפעלת עסק ללא רישיון עסק (הטמנה, שינוע וגריסה), עבירות לפי סעיפים 4 ו14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח -1968 ביחס עם פריטים 5.1ב, 1ג ו- 5.1ד בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 וסעיף 15 לחוק הנ"ל. אי תשלום היטל הטמנה, עבירה לפי סעיף 13(א)(6) ו-11ד בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984. גרימת זיהום אוויר בלתי סביר, עבירות לפי סעיף 63(א)(1), 63(ה) ו-3(א) לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008 יחד עם תקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן-1990. השלכת פסולת בניין ופסולת גושית ולכלוך רשות הרבים בצוותא, עבירות לפי סעיפים 2,4 ו-13(ג)(1א) (א) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה בצוותא, עבירה לפי סעיף 13(ב)(4א) ו-7(ד) לחוק שמירת הניקיון ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. זיהום מקור מים בצוותא, בהתאם לעבירות לפי סעיפים 20 ב(ב) ו-20 כא לחוק המים, תשי"ט-1959 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ומאחר ונאשם 8 ביצע את העבירות במסגרת תפקידו בנאשמת 7, הרי שהוא מורשע גם בעבירות של הפרות אחריות נושא משרה בתאגיד, עבירות לפי סעיפים 15 בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, 64 לחוק אוויר נקי, התשכ"ח-2008 ו- 20כב לחוק המים, תשי"ט -1959.
- כפי שפורט לעיל, ההרשעה אינה כוללת 3 השלכות ו-2,858 השלכות נוספות שיוחסו לו בכתב האישום.
- ת.פ 64921-05-16
- נגד נאשם 8 וחברת הובלות אל ג'מל בע"מ הוגש כאמור כתב אישום נוסף בגין ביצוע עבירות סביבתיות אשר התבטאו בהפעלת האתר החל מיום 1.5.13 ועד ליום 24.8.14 (שם נאשם 8 מואשם כנאשם 2).
- כתב אישום זה מפרט השלכות פסולת באתר, במועדים ובהזדמנויות שונות.
- המאשימה הוכיחה את השלכות הפסולת על ידי הצגת ראיות ישירות, בין היתר, באמצעות דיסק ובו סרטוני השלכת פסולת בין 22.10.13 ועד 5.11.13, בהם ניתן לצפות בהשלכות מרובות ממשאיות אל הבור (ת/264). השלכות אלו בוצעו בחלקה הצפונית לבור הסמוכה למקום מגוריו של הנאשם, אשר הוחזקה על ידו במועד הרלוונטי והייתה מצויה בשליטתו. וכן בוצעו בידי משאיות או כלי רכב המופעלים על ידי הנאשמים או המצויים בבעלותם.
- והכל כמפורט כדלקמן:
- בתאריכים המפורטים להלן בוצעו השלכות פסולת באתר באמצעות משאיות המופעלות על ידי הנאשמים, וכן באמצעות משאיות נוספות שמספרי הרישוי שלהן וזהות הנהגים לא בידיעת המאשימה, בחלקו הצפוני של הבור;
- 10.13 - פסולת הושלכה ממשאית לבנה שמספרה 75-058-12 המצויה בבעלות הנאשם וממשאית נוספת שמספרה אינו ידועה למאשימה, על גבי החלקה הצפונית המצויה כאמור בשליטתו של הנאשם, ומשם נדחפה לתוך חלקו הצפוני של הבור באמצעות שופל כתום.
- 10.13 - שופל צהוב נכנס לחלקה הצפונית והשליך פסולת בניין לתוך הבור, זאת בשישה מקרים שונים. משאית לבנה שמספרה אינו ידועה למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה במקום פסולת בניין.
- 10.13 - שופל כתום מ.ר 336-334 דחף לבור פסולת שהושלכה בחלקה הצפונית.
- 10.13 - משאית נושאת מ.ר 75-058-12 ובמשאיות לבנות נושאות מספרי רישוי שאינם ידועים למאשימה, נכנסו לחלקה הצפונית והשליכו פסולת גזם בחלקה הצפונית, זאת בשישה מקרים שונים. משאיות לבנות נושאות מספרי רישוי שאינם ידועים למאשימה נכנסו לחלקה הצפונית והשליכו פסולת שהושלכה בחלקה הצפונית.
- 10.13- משאית 61-618-70 מסוג סקאניה השייכת לנאשם ומשאיות לבנות, נכנסו לחלקה הצפונית והשליכו פסולת גזם בחלקה הצפונית ולתוך הבור, בשמונה מקרים שונים.
- 10.13 - משאיות לבנות שמספריהן אינם ידועים למאשימה נכנסו לחלקה הצפונית והשליכו פסולת גזם במקום, זאת בארבעה מקרים שונים.
- 10.13 - משאיות לבנות שמספריהן אינם יודעים למאשימה נכנסו לחלקה הצפונית והשליכו פסולת גזם במקום, זאת בארבעה מקרים שונים.
- 10.13 - משאית לבנה שמספרה אינו ידוע למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה פסולת גזם במקום. משאית לבנה שמספרה אינו ידוע למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה פסולת בניין במקום.
- 10.13 - משאית לבנה שמספרה אינו ידוע למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה פסולת בניין במקום. השופל הכתום דחף לתור הבור את הפסולת שהושלכה בחלקה הצפונית לאתר.
- 10.13 - משאית לבנה שמספרה אינו ידוע למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה פסולת גזם במקום. משאית לבנה שמספרה אינו ידוע למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה פסולת בניין במקום. השופל הכתום דחף לתוך הבור את הפסולת שהושלכה בחלקה הצפונית.
- 11.13 - משאית מסוג סקניה השייכת לנאשם 2 ומשאיות לבנות שמספריהן אינן ידועים למאשימה נכנסו לחלקה הצפונית והשליכו פסולת גזם בחלקה במקום, זאת בתשעה מקרים. השופל הכתום והשופל הצהוב דחפו לבור את הפסולת שהושלכה בחלקה הצפונית.
- 11.13 - משאיות לבנות שמספריהן אינם ידועים למאשימה נכנסו לחלקה הצפונית והשליכו פסולת בניין בחלקה במקום, זאת בשני מקרים שונים. השופל הכתום דחף לתור הבור את הפסולת שהושלכה בחלקה הצפונית.
- 11.13 - משאית שמספרה אינו ידוע למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה פסולת בניין בחלקה במקום, זאת בשני מקרים שונים.
- 11.13 - השופל הכתום דחף לתור האתר פסולת שהושלכה בחלקה הצפונית.
- 11.13 - משאית לבנה שמספרה אינו ידועה למאשימה נכנסה לחלקה הצפונית והשליכה פסולת בניין במקום.
- המאשימה טוענת להשלכת פסולת נוספת לפיה בחודש אוקטובר 2013, בתאריך שאינו ידועה במדויק למאשימה, הושלכה פסולת באתר על ידי משאית נושאת מ.ר 18-212-15 השייכת למר גמל אוסמה. אולם לא הוכחה השלכה זו, בהעדר ראיות תומכות.
- מעבר לכך, המאשימה הציגה והוכיחה באמצעות דו"חות סיור שונים המתעדים הימצאות כמות גדולה של פסולת בניין, גזם, צמיגים והימצאות מים בתוך הבור שבאו במגע עם פסולת שמקורה באתר, והכל בחלקו הצפוני של הבור ובסמוך לשטח המצוי בהחזקתו של נאשם 8. וזאת כדלקמן:
- בסיור שנערך באתר ביום 1.5.13 בסמוך לשעה 11:00, נמצא כי באתר הושלכה כמות גדולה של פסולת גזם ופסולת בניין, ממצא שהוכח באמצעות ת/234.
- בסיור שנערך באתר ביום 26.8.13, בסמוך לשעה 12:15, נמצאה כמות גדולה של פסולת גזם מקוצץ ופסולת בניין שהושלכה באתר וכן מים שהיו בתוך הבור שנמצאו במגע עם פסולת שמקורה באתר. ממצאים שהוכחו באמצעות ת/236.
- בסיור שנערך באתר מיום 6.11.13, בסמוך לשעה 9:15 נמצא כי כמות פסולת הגזם בבור גדלה באופן משמעותי מהסיורים הקודמים, ופסולת בניין ופסולת גושית נמצאה מושלכת בבור. ממצאים שהוכחו על ידי המאשימה באמצעות ת/235.
- בסיור שנערך באתר ביום 18.11.13, בסמוך לשעה 11:50 נמצא כי כמות פסולת הגזם בבור גדלה מהסיורים הקודמים ופסולת בניין מושלכת בבור. נתונים שהוכחו באמצעות ת/237.
- בסיור שנערך באתר ביום 18.12.13, נמצאה כמות גדולה של פסולת גזם. ממצא שהוכח באמצעות ת/238.
- בסיור שנערך באתר ביום 26.12.13, נמצא כי כמות גדולה של פסולת בניין וגזם הושלכה בבור, הפסולת שבבור בערה במספר מוקדם, עשן עלה ממנה והורגשה צחנת העשן שגרמה זיהום אוויר, לא נמצאו במקום אמצעי לכיבוי בעירה, האתר לא היה מוגדר ובקרקעית הבור היו מים שנמצאו במגע עם הפסולת שהושלכה. ממצאים שהוכחו על ידי ת/239.
- בסיור שנערך באתר ביום 5.3.14 נמצא כי פסולת שבבור בערה ועלה ממנה עשן לבן ובקרקעית הבור היו מים שנמצאו במגע עם הפסולת שהושלכה. ממצאים שהוכחו על ידי ת/240.
- בסיור שנערך באתר ביום 27.5.14 נמצא כי האתר לא היה מגודר, כמות גדולה של פסולת בניין ופסולת גזם הושלכה בבור, הפסולת הונחה על גבי קרקע חשופה בשטח פתוח ברשות הרבים, על חלק מהפסולות בבור נראו סימני בעירה ובקרקעית הבור היו מים שנמצאו במגע עם פסולת שהושלכה. ממצאים שהוכחו באמצעות ת/106 ות/241.
- בסיור שנערך באתר ביום 29.6.14 נמצא כי אין שער בכניסה לאתר, האתר אינו מגודר ושקים ובהם פסולת בניין מפוזרים בשטח האתר. ממצאים שהוכחו באמצעות ת/242.
- ביום 24.8.14 התגלתה באתר כמות גדולה של פסולת גזם נמצאת בתוך הבור. נתון שהוכח על ידי המאשימה באמצעות ת/243.
- העבירות המיוחסות לנאשם 8 בהתאם לחוק המים, חוק שמירת הניקיון וחוק אוויר נקי הינן עבירות שהיסוד הנפשי הנדרש בהן הוא של אחריות קפידה.
- סעיף 13(ו) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 קובע מפורשות כי "עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה". סעיף 2 לחוק זה אוסר על השלכת פסולת, פסולת בניין או גרוטאות רכב ברשות הרבים או לכלוך רשות הרבים.
- סעיף 20כא(ב) לחוק המים, התשי"ט-1959, קובע במפורש כי עבירות מסוימות, ובכללן עבירות זיהום מים, הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.
- חוק אוויר נקי, תשס"ח-2008, קובע במפורש כי עבירות מסוימות הן מסוג אחריות קפידה. בפרט, סעיף 63(ז) לחוק קובע כי עבירות של גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לסעיף 3 לחוק, וכן עבירות נוספות המפורטות בסעיפים 63(א) ו-63(ב)(1) עד (4), הן עבירות של אחריות קפידה.
- משמעות הדבר היא, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק העונשין, שהתביעה אינה נדרשת להוכיח יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות, אלא די בהוכחת היסוד העובדתי של העבירה. עם זאת, לנאשם עומדת הגנה אם יוכיח כי פעל ללא מחשבה פלילית או רשלנות ונקט בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירה.
- המחוקק באופן מכוון ולמטרות אכיפת החוק מצא כי בחוקים מסוימים דרישה להוכחת יסוד נפשי תביא לכך שלא ניתן יהיה להשיג את המטרה החברתית העומדת בבסיס החוק ולהגן על הערכים החברתיים בתחומים אלו ולכן קבע כחריג אפשרות זו של ביצוע עבירה פלילית בלא שתידרש הוכחת יסוד נפשי. אפנה בעניין זה לספרם של רבין וואקי- דיני העונשין כרך א', שם (עמ' 504) הם מתארים כדלקמן: "לקראת מחציתה של המאה ה-19 החלה להתפתח במשפט המקובל (ובשיטות המשפט שינקו ממנו) עמדה שלפיה ייתכנו עבירות שיסודותיהן העובדתיים לא ילוו במרכיב נפשי כלשהוא, אף לא של רשלנות. בהתאם לתפיסה זו, בעבירות הנוגעות לתקנת הציבור (כגון, תעבורה, תכנון ובנייה, איכות הסביבה, תברואה, בטיחות בעבודה וכדומה) ניתן, במידת הצורך, להטיל אחריות מוחלטת שאינה מותנית בהוכחת יסוד נפשי כלשהו מצד הנאשם".
- חלק מהעבירות שתוארו לעיל בוצעו באופן ישיר באמצעות כלי רכב המצויים בבעלותם של הנאשמים. כלל העבירות בוצעו משטח המצוי בהחזקתו של נאשם 8. המדובר בחלקה המצויה בסמוך לביתו. כפי שניתן ללמוד מהראיות שהוצגו לעיל, כלי רכב השייכים לו השליכו מחלקה זו פסולת והנאשם עצמו הודה כפי שצוטט לעיל כי עסק בהשלכת פסולת ממקום זה.
- אשר על כן, ומאחר ולא עלתה כל טענה מצדו של נאשם 8 כי פעל בדרך כלשהיא על מנת למנוע ביצוע עבירות אלו משטחו, אחריותו היא לכלל השלכות הפסולת שבוצעו משטח זה והשלכות אלו הוכחו בראיות כמפורט לעיל.
- תוצאתן של השלכות אלו הוא גרימת זיהום מים וזיהום אויר ומפגע ריח, כפי שהוכח לעיל וכפי שנומק בחלק הנוגע לת"פ 22481-04-17.
- כאמור נאשם 8 הודה בכך שהשליך פסולת לבור ולא במקרה בודד ומכך קמה אחריותו לנעשה בבור לנוכח השלכת פסולת זו ולכן גם בת"פ זה יורשע בניהול אתר לסילוק פסולת ללא רישיון עסק, כך גם הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות הנדרשות על פי דין, אי נקיטת אמצעים למניעת בעירה וזיהום אויר וריח בלתי סביר ואי נקיטת אמצעים לכיבוי בעירה.
- נוכח היותו של נאשם 8 נושא משרה בנאשמת 1 הוא יורשע גם בעבירות של הפרת אחריות נושא משרה בעבירות הרלוונטיות.
סוף דבר (ת"פ 64921-05-16)
- נוכח כלל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירות זיהום מים, עבירה לפי סעיפים 20ב (א-ב) ו20 כא לחוק המים, תשי"ט - 1959, יחד עם סעיף 20 כב לחוק. הובלת פסולת ללא רישיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ביחד עם סעיף 1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשע"ג -2013 ופריט 5.1ד' בתוספת לצו, יחד עם סעיף 15(2) לחוק. ניהול אתר לסילוק פסולת ללא רישיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4 ו14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ביחד עם סעיף 1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 ופריט 5.1ד' בתוספת לצו, יחד עם סעיף 15(2) לחוק. גרימת זיהום אוויר ומפגע ריח, עבירות לפי סעיפים 3, 63(א)(1) ו-96(7) לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 ולפי סעיף 3 לחוק מניעת מפגעים, תשכ"א -1961, יחד עם סעיף 2 לתקנות מניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן-1990. הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות הנדרשות על פי דין, עבירות לפי סעיפים 9(2) ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן-1990 עם סעיפים 14(ב), 63(ב)(2) ן-96(7) לחוק אוויר נקי, התשס"ח -2008. אי נקיטת אמצעים למניעת בעירה וזיהום אוויר וריח בלתי סביר, עבירות לפי סעיפים 3,4 ו12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן-1990, עם סעיפים 14(ב), 63(ב)(2) ו-96(7) לחוק אויר נקי, התשס"ח-2008. אי נקיטה באמצעים לכיבוי בעירה, עבירות לפי סעיפים 5 ו- 12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן-1990, עם סעיפים 14(ב), 63(ב)(2) ו-96(7) לחוק אויר נקי, התשס"ח-2008, איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, עבירות לפי סעיפים 2 ו-13(ג)(1א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984. פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, לפי סעיפים 7(ד) ו-13(ב)(4א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז -1977. הפרת אחריות נושא משרה (גרימת זיהום אוויר), עבירות לפי סעיף 64 לחוק אוויר נקי, תשס"ח 2008. הפרת אחריות נושא משרה (הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות הנדרשות על פי דין), עבירות לפי סעיף 64 לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008. הפרת אחריות נושא משרה (אי נקיטת באמצעים למנוע בעירה וזיהום אוויר וריח בלתי סביר), עבירות לפי סעיף 64 לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008. הפרת אחריות נושא משרה (אי נקיטה באמצעים למנוע בעירה), עבירות לפי סעיף 64 לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008. הפרת אחריות נושא משרה (איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים), עבירות לפי סעיף 15(א) לחוק שמירת ניקיון, תשמ"ד-1984 והפרת אחריות נושא משרה (פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה), עבירות לפי סעיף 15(א) לחוק שמירת ניקיון, תשמ"ד-1984.
נאשם 9
- ת"פ 64963-05-16
- כתב האישום מייחס לנאשם 9 עזאת ג'מאל (שם מואשם כנאשם 2) ולחברת אחים ג'מאל עבודות עפר בע"מ אשר הייתה באותה העת בניהולו ובבעלותו, ביצוע עבירות סביבתיות אשר התבטאו בהשלכות פסולת ובהפעלת אתר פסולת בלתי חוקי החל מיום 1.5.13 ועד ליום 24.8.14 בחלקו המערבי של הבור, כאשר חלקת אדמה ממערב לבור הסמוכה למקום מגוריו של עזאת מוחזקת על ידם ומצויה בשליטתם.
- עיקר ראיות המאשימה שהוגשו בתיק זה, הינם סרטונים המגובים בדו"חות צפייה ודו"חות סיור המתעדים הימצאות כמות גדולה של פסולת בניין, גזם, צמיגים וכדומה, בחלקו המערבי של הבור ובסמוך לשטח המצוי בהחזקתו של נאשם 9, ותיעוד השלכות פסולת במקום שהתבצעו במועדים שונים, וממשאיות שונות.
- אשר להשלכות הפסולת המיוחסות לנאשם, המאשימה הוכיחה אותן באמצעות דיסק ובו סרטוני השלכת פסולת (ת/264), בין התאריכים 22.10.13 ועד 5.11.13, בחלקו המערבי של הבור, המצוי כאמור בהחזקתו של הנאשם. והכל כדלקמן:
- השלכות מיום 22.10.13 באמצעות משאיות שמספרי הרישוי שלהן אינם ידועים למאשימה, אשר נכנסו לחלקה המערבית והשליכו פסולת במקום ב-3 מקרים נפרדים.
- השלכה מיום 23.10.13 באמצעות משאית לבנה שמספרה אינה ידועה למאשימה נכנסה לחלקה המערבית והשליכה פסולת במקום.
- השלכות מיום 1.11.13 באמצעות משאיות לבנות שמספריהן אינם ידועים למאשימה, נכנסו לחלקה המערבית והשליכו פסולת בניין בשני מקרים נפרדים. נוסף על כך, באותו היום שופל צהוב דחף את הפסולת לתוך הבור שהושלכה על ידם.
- השלכה מיום 3.11.13 באמצעות משאית לבנה שמספרה אינה ידועה למאשימה, נכנסה לחלקה המערבית והשליכה פסולת במקום.
- השלכה מיום 4.11.13 באמצעות משאית לבנה שמספרה אינה ידועה למאשימה, נכנסה לחלקה המערבית והשליכה פסולת במקום.
- באשר להשלכה הנטענת מחודש פברואר 2014 בו נצפתה משאית לבנה מ.ר 59-672-61 ועליה כיתוב "חרש אשדוד", פורקת פסולת בניין באתר, לא הובאה ראייה שיש בה כדי לבסס פעולה זו, ומשכך לא הוכחה ההשלכה. כך גם ביחס למעשה המיוחס לנאשם מיום 2.11.13 באמצעות השופל בחלקה המערבית, אשר לא הובאו ראיות המבססות את המעשה.
- אשר לדוחות הסיור המפורטים בכתב האישום המלמדים על הימצאות כמות גדולה של פסולת, מים בקרקעית הבור והתווספות פסולת בניין וגזם, הוכחו על ידי המאשימה כך:
- בסיור שנערך ביום 1.5.13, בסמוך לשעה 11:00 במהלכו התגלו ממצאים של כמות גדולה של פסולת בניין ובקרקעית חלקו המערבי של הבור הושלכו צמיגים, הוכחו באמצעות ת/34.
- בסיור שנערך באתר ביום 26.8.13, בסמוך לשעה 12:15 התגלו ממצאים של כמות גדולה של פסולת באתר וכן מים שבבור נמצאו במגע עם פסולת שמקורה באתר, אשר הוכחו באמצעות ת/236.
- בסיור שנערך ביום באתר ביום 6.11.13, בסמוך לשעה 9:15, התגלו ממצאים לפיהם באתר כמות גדולה של פסולת בניין וממערב לאתר ועד לשפת הבור נמצא שביל גישה לרכבים, משאיות וטרקטורים, אשר הוכחו באמצעות ת/237.
- בסיור שנערך באתר ביום 17.12.13, בין השעות 10:30 ל-11:50, נצפה נאשם 9 נוהג בשופל מ.ר 75754-04, מסוג case, ודוחף לתוך הבור פסולת גזם ופסולת בניין. נאשם 9 עומת עם ממצא זה בעת חקירתו הנגדית בבית המשפט והסביר: "השאלה איפה הוא תפס אותי בשופל, הוא תפס אותי בשטח שלי" (דיון מיום 21.5.24 עמ' 40, ש' 27) ובהמשך כשהוצג לו הסרטון בו נראה נוהג בשופל ונשאל : "זה השופל שאתה נהגת עליו באותו היום?", ענה: "יכול להיות". גם בחקירתו במשטרה (ת/232) הודה נאשם 9 כי הוא זה שנהג בשופל באותו אירוע.
- סיור שנערך באתר ביום 18.12.13 בסמוך לשעה 8:30 התגלתה כמות גדולה של פסולת גזם, ממצא שהוכח באמצעות ת/238.
- בסיור שנערך בשטח אתר הפסולת ביום 5.3.14, בשעה 10:00 התגלו ממצאים לפיהם כמות פסולת הבניין גדלה באופן משמעותי מהסיורים הקודמים ובקרקעית הבור היו מים שנמצאו במגע עם פסולת שהושלכה, אשר הוכחו באמצעות ת/240.
- בסיור שנערך בשטח אתר הפסולת ביום 13.5.14, התגלו ממצאים לפיהם באתר כמות גדולה של פסולת בניין ופסולת גזם, פסולת הונחה על גבי קרקע חשופה בשטח פתוח ברשות הרבים ובקרקעית הבור היו מים שנמצאו במגע עם הפסולת שהושלכה, שהוכחו באמצעות ת/105.
- בסיור שנערך שטח אתר הפסולת ביום 27.5.14, בסמוך לשעה 13:40, התגלו ממצאים לפיהם באתר כמות גדולה של פסולת בניין ופסולת גזם בבור, הפסולת הונחה על גבי קרקע חשופה בשטח פתוח ברשות הרבים ומים בקרקעית הבור נמצאו במגע עם הפסולת שהושלכה. ממצאים שהוכחו באמצעות ת/106 ות/241.
- בסיור שנערך בשטח אתר הפסולת ביום 29.6.14, התגלתה באתר כמות גדולה של פסולת בניין, ממצא שהוכח על ידי המאשימה על ידי מוצג ת/242.
- ביום 24.8.14 התגלתה באתר כמות גדולה של פסולת בניין ופסולת גושית, ממצאים שהוכחו על ידי ת/243.
- כפי שניתן ללמוד מהמתואר לעיל, כלל ההשלכות המתוארות בכתב אישום זה בוצעו מחלקו המערבי של הבור, כאשר חלקת אדמה ממערב לבור סמוכה למקום מגוריו של עזאת, מוחזקת על ידו ומצויה בשליטתו.
- החזקתו ושליטתו של נאשם 9 בשטח זה מוכחת מעדותו שלו בבית המשפט. נאשם 9 העיד כי : "אני לא נותן לכל אחד להיכנס" (דיון מיום 21.5.24, עמ' 25, ש' 20). עוד העיד הנאשם כי השטח סגור בשער ורק הוא יכול לפתוח את השער באמצעות אפליקציה בטלפון הסלולרי שלו (עמ' 35, שם). השטח סגור בגדרות ועל מנת להיכנס לשטח חייבים להתקשר אליו אישית (עמ' 36, שם).
- כפי שהוכח לעיל באמצעות ת/237 וכפי שהעיד נאשם 9 עצמו (עמ' 5, שם) משטחו של נאשם 9 לשפת הבור ישנה דרך המשמשת את כלי הרכב על מנת להגיע לשפת הבור ולהשליך פסולת. וזאת לדבריו אף הדרך היחידה לעשות זאת.
- בחקירתו במשטרה (ת/232) תיאר העד: "המשאיות נכנסות דרך השטח שלי והכוונה לכניסה שיותר מערבית וקרובה לבית הקברות".
- האמור לעיל מוכיח כי השלכות הפסולת שתוארו לעיל בוצעו מהשטח המצוי בשליטתו המוחלטת של נאשם 9. והשלכה אחת אף בוצעה על ידי הנאשם עצמו.
- העבירות המיוחסות לנאשם 9 בהתאם לחוק המים, חוק שמירת הניקיון וחוק אוויר נקי הינן עבירות שהיסוד הנפשי הנדרש בהן הוא של אחריות קפידה.
- סעיף 13(ו) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 קובע מפורשות כי "עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה". סעיף 2 לחוק זה אוסר על השלכת פסולת, פסולת בניין או גרוטאות רכב ברשות הרבים או לכלוך רשות הרבים.
- סעיף 20כא(ב) לחוק המים, התשי"ט-1959, קובע במפורש כי עבירות מסוימות, ובכללן עבירות זיהום מים, הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.
- חוק אוויר נקי, תשס"ח-2008, קובע במפורש כי עבירות מסוימות הן מסוג אחריות קפידה. בפרט, סעיף 63(ז) לחוק קובע כי עבירות של גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לסעיף 3 לחוק, וכן עבירות נוספות המפורטות בסעיפים 63(א) ו-63(ב)(1) עד (4), הן עבירות של אחריות קפידה.
- משמעות הדבר היא, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק העונשין, שהתביעה אינה נדרשת להוכיח יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות, אלא די בהוכחת היסוד העובדתי של העבירה. עם זאת, לנאשם עומדת הגנה אם יוכיח כי פעל ללא מחשבה פלילית או רשלנות ונקט בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירה.
- המחוקק באופן מכוון ולמטרות אכיפת החוק מצא כי בחוקים מסוימים דרישה להוכחת יסוד נפשי תביא לכך שלא ניתן יהיה להשיג את המטרה החברתית העומדת בבסיס החוק ולהגן על הערכים החברתיים בתחומים אלו ולכן קבע כחריג אפשרות זו של ביצוע עבירה פלילית בלא שתידרש הוכחת יסוד נפשי. אפנה בעניין זה לספרם של רבין וואקי - "דיני עונשין" כרך א', שם (עמ' 504) הם מתארים כדלקמן: "לקראת מחציתה של המאה ה-19 החלה להתפתח במשפט המקובל (ובשיטות המשפט שינקו ממנו) עמדה שלפיה ייתכנו עבירות שיסודותיהן העובדתיים לא ילוו במרכיב נפשי כלשהוא, אף לא של רשלנות. בהתאם לתפיסה זו, בעבירות הנוגעות לתקנת הציבור (כגון, תעבורה, תכנון ובנייה, איכות הסביבה, תברואה, בטיחות בעבודה וכדומה) ניתן, במידת הצורך, להטיל אחריות מוחלטת שאינה מותנית בהוכחת יסוד נפשי כלשהו מצד הנאשם".
- אשר על כן, ומאחר ולא עלתה כל טענה מצדו של נאשם 9 כי פעל בדרך כלשהיא על מנת למנוע ביצוע עבירות אלו משטחו, אחריותו היא לכלל השלכות הפסולת שבוצעו משטח זה והשלכות אלו הוכחו בראיות כמפורט לעיל.
- תוצאתן של השלכות אלו הוא גרימת זיהום מים וזיהום אויר ומפגע ריח, כפי שהוכח לעיל וכפי שנומק בחלק הנוגע לת"פ 22481-04-17 בעניינו של נאשם 8.
- מדוחות הסיור ניתן ללמוד על כך שבבור באזור הסמוך לחלקה הנשלטת על ידי נאשם 9 נוצר אתר פסולת. הגישה כאמור לאזור זה מצויה בשליטתו הבלעדית של נאשם זה ולכן יורשע נאשם 9 אף בניהול אתר לסילוק פסולת ללא רישיון עסק, כך גם הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות הנדרשות על פי דין, אי נקיטת אמצעים למניעת בעירה וזיהום אויר וריח בלתי סביר ואי נקיטת אמצעים לכיבוי בעירה.
- נוכח היותו של נאשם 9 נושא משרה בנאשמת 2 הוא יורשע גם בעבירות של הפרת אחריות נושא משרה בעבירות הרלוונטיות.
טענות הגנה
- ב"כ הנאשם העלתה שורה של טענות הגנה בהן אדון עתה.
- היא הצביעה על כך שעיקר ראיות המאשימה בכתב אישום זה מתבססות על סרטונים, אשר לטענתה לא הוכחה קבילותם. לשיטתה, אותם סרטונים מהווים חלק מתיעוד שנקלט לכאורה, במצלמות שהונחו במקום עלום, בבור או בקרבתו. אותן מצלמות או אותו אמצעי צילום, פעל באופן לא ידוע, ממקום לא ידוע ואין כל ראיה על מהימנות תוצריו. היא סבורה שבכך שהמאשימה בחרה להוציא תעודת חיסיון לגבי כל אלה בהעדיפה את אינטרס הכלל, על פני גילוי מלא של ראיותיה, הרי שהיא ויתרה על יכולתה להוכיח את האירועים באמצעות סרטונים אלו.
- טענה זו הועלתה על ידה ועל ידי ב"כ נאשם 8 כבר במהלך דיון ההוכחות בדיון מיום 15.6.20 ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ניתנה על ידי החלטה מנומקת בנושא וקבעתי כי אין כל מניעה מלהסתמך על סרטונים אלו שהוגשו באמצעות העדים שגיא עזאני וזיו שחר. עצם העובדה שיש חיסיון על דרך ההפעלה ומיקום מדויק אין בה בכדי למנוע את קבלת הסרטונים. עוד קבעתי כי באם כתוצאה מהחקירה הנגדית יעלו שאלות הנובעות מעצם זווית הצילום או מהות המצלמה וייטענו טענות בעניין על ידי הסניגורים, ייבחן הדבר ובמידת הצורך יבוא הדבר לידי ביטוי במשקל שיינתן לסרטונים אלו. ב"כ נאשם 9 הצביעה על "קפיצות" בסרטונים, אולם אלו הוסברו בכך שמדובר במצלמות הפועלות על פי תנועה ומצלמות רק בעת שישנה תנועה במקום. במצב דברים זה לא מצאתי כי ניתן להצביע על פגם כלשהוא בסרטונים ולכן ניתן להם משקל מלא.
- עוד מצביעה ב"כ נאשם 9 על כך שהשופל בו נצפה הנאשם נוהג אינו מצוי בבעלותו. לא מצאתי כי יש בעובדה זו על מנת לשנות מהחלטתי בעניין הראיות לאירוע זה. למאי נפקא מינה למי שייך השופל. הנאשם נצפה נוהג בו ודוחף פסולת לבור ובכך מתמצית הראיה.
- ב"כ הנאשם סבורה כי אין להסתמך על עדויותיהם של סלים ועבד אל כרים חדיג'ה נגד נאשם 9. ואכן לא הסתמכתי באמור לעיל על עדויות אלו.
- ב"כ נאשם 9 טענה כי ישנה אפליה פסולה בכך שהוגש כתב אישום נגד נאשם זה בעוד מעורבים במעשה גורמים רבים לרבות חברות גדולות. לא ברורה לי טענה זו. כתב האישום הוגש נגד כלל הגורמים שהוזכרו בטענותיה של ב"כ הנאשם. כל אחד בהתאם לחלקו. וכפי שהוזכר לעיל, מרביתם של נאשמים אלו אכן הורשעו במסגרת הליך זה.
- עוד טענה ב"כ נאשם 9 כי לנאשם לא ניתנה זכות ההיוועצות והוא נחקר בשפה העברית, למרות שהוא דובר ערבית. עיון בהודעותיו של הנאשם מצביע על כך כי הודעה לו זכותו לעורך דין והוא אף חתם על כך. כפי שניתן היה להתרשם מעדותו של הנאשם בבית המשפט. הרי שהוא דובר עברית לצד היותו דובר ערבית ולכן לא מצאתי פגם בכך שנחקר בעברית.
- ב"כ הנאשם הצביעה על שיהוי של למעלה משנתיים בהגשת כתב האישום. לא מצאתי כי מדובר בשיהוי ניכר וודאי אין בו על מנת להשפיע על הכרעת הדין בעניינו של הנאשם.
סוף דבר (ת"פ 64963-05-16)
- נוכח כלל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של זיהום מים, עבירה לפי סעיפים 20ב (א-ב) ו20כא לחוק המים, תשי"ט-1959, יחד עם סעיף 20כב לחוק. הובלת פסולת ללא רישיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ביחד עם סעיף 1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 ופריט 5.1ב' בתוספת לצו, יחד עם סעיף 15(2) לחוק. ניהול אתר לסילוק פסולת ללא רישיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ביחד עם סעיף 1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשע"ג- 2013 ופריט 5.1 ד' בתוספת לצו, יחד עם סעיף 15(2) לחוק. הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות הנדרשות על פי דין, עבירות לפי סעיפים 9(2) ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן-1990, עם סעיפים 14(ב),63(ב)(2) ו-96(7) לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008. איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים - עבירות רבות לפי סעיפים 2 ו-13(ג)(1א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, עבירות לפי סעיפים 7(ד) ו-13(ב)(4א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הפרת אחריות נושא משרה (הפעלת אתר לסילוק פסולת ללא התשתיות הנדרשות על פי דין), עבירות רבות לפי סעיף 64 לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008. הפרת אחריות נושא משרה (איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים), עבירות לפי סעיף 15(א) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 והפרת אחריות נושא משרה (פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה), עבירות רבות לפי סעיף 15(א) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984.
ת"פ 22481-04-17
- גם כתב אישום זה מייחס לנאשם 9 ביצוע עבירות סביבתיות שהתבטאו בהשלכות פסולת ובהפעלת אתר פסולת בלתי חוקי וכן הפרת תנאי רישיון עסק בתחנת ירחיב.
- המאשימה קושרת את הנאשם לביצוע העבירות באמצעות העובדה הנטענת על ידה ולפיה עבד נאשם 9 אצל נאשמת 7 כנהג על משאית 59-672-61. בנוסף, נהג נאשם 9 על חלק מהשופלים, שבאמצעותם נדחפה והושלכה פסולת לבור. כך גם ביתו של נאשם 9 ושטח בבעלותו גובלים בבור ממערבו, ומשם גם נכנסו משאיות לשטח לבצע השלכות פסולת.
- למרות האמור לא הוצגו כל ראיות לכך שנאשם 9 עבד אצל נאשמת 7.
- לא הוצגו אף כל ראיות לכך שנאשם זה נהג או הפעיל באופן בלעדי את כלל השופלים המוזכרים בכתב האישום.
- לעומת זאת הוצגו ראיות לכך שנאשם 9 החזיק במשאית מסוג וולוו מ.ר 59-672-61.
- עובדה זו הוכחה באמצעות עדותו של נאשם 8 שהעיד בבית המשפט בדיון שנערך בתאריך 23.5.22 כי העביר משאית זו לנאשם 9, אך לא העביר את הבעלות ברישומים לנוכח שעבודים שרבצו עליה (עמ' 615). גם בחקירותיו במשטרה הירוקה העיד על כך נאשם 8 (ת/32, ת/260). נאשם 9 עצמו מאשר זאת בחקירתו המשטרה הירוקה (ת/34). גם בפני בית משפט אישר נאשם 9 כי עבד על משאית זו (דיון מיום 21.5.24).
- כמו כן הוצגו ראיות למספר אירועים בהם הנאשם השליך בעצמו פסולת בבור.
- המאשימה מייחסת לנאשם 3 השלכות פסולת מיום 13.5.15, 2.2.16 וכן אירוע מיום 30.8.16, בהם הוא תועד "על חם" אולם ביחס אליהם כפר וטען כי הוא אינו האיש הנצפה המתועד.
- אשר לאירוע מיום 13.5.15 המאשימה הוכיחה את הנטען את באמצעות ת/7, ת/7א וכן תקליטור ת/8 (תמונות 1515,1517,1518, 1519 ו1522), המתעדות השלכה באמצעות משאית וולוו, בעניינה הוכח, כאמור לעיל, כי מצויה בהחזקתו של הנאשם.
- בעניין האירוע של השלכת פסולת מיום 30.8.16 המאשימה הוכיחה את המעשה באמצעות ת/92, ת/93 ות/94 אשר בוצעה גם כן באמצעות משאית מסוג וולוו לגביה כאמור הוכח שמצויה בהחזקתו של הנאשם.
- ביחס לאירוע מיום 2.2.16 המאשימה מנסה להוכיח כי הנאשם נהג בטרקטור בחלק הצפוני התחתון של הבור באמצעות ת/15, ת/15א, ת/16 ועל ידי עדותו של המפקח פיינשטיין. ביחס לאירוע זה העיד העד פיינשטיין כי הוא מזהה שהנאשם נכנס עם משאית וולוו לבור, עובר מהמשאית לתוך הטרקטור הצהוב בחלק הצפוני של הבור, בתחתית הבור, והעמיס אדמה שכרה לתוך המשאית. אכן בראיות אלה יש ראיות הקושרות את הנאשם במעשה אך אין מדובר במעשה של השלכת פסולת.
- מעבר לאמור לעיל, ניתן ללמוד מראיות שיפורטו להלן כי במספר אירועים הושלכה פסולת מחלקו המערבי של הבור, מקום אשר הוכח לעיל כי מצוי בהחזקתו הבלעדית של נאשם זה:
- השלכה אחת מיום 28.12.15 הוכחה באמצעות ת/13, ת/13א ות/26 משם עולה כי ההשלכה בוצעה בחלקו המערבי של הבור.
- השלכה אחת מיום 31.1.16 הוכחה באמצעות ת/14, ת/14א ות/26, שם מתואר כי הפסולת הושלכה בחלק דרום מערב של הבור.
- שתי השלכות מתוך 3 השלכות מיום 4.2.16 הוכחו באמצעות המאשימה על ידי ת/16,ת/16א ות/26 שם מתואר כי הפסולת הושלכה בחלקו המערבי של הבור וחלקו המערבי העליון.
- השלכה אחת מיום 9.2.16 הוכחה על ידי ת/24, ת/24א ות/26 לפיהם הושלכה פסולת בחלק הדרומי המערבי של הבור.
- השלכה אחת מתוך 3 מיום 23.2.16 הוכחה באמצעות ת/24, ת/24א ות/26 שם מתואר כי הפסולת הושלכה בחלקו המערבי של הבור.
- השלכה אחת מתוך 5 מיום 9.8.16 הוכחה באמצעות ת/80, ת/82 ות/83א' משם עולה כי בתצפית שנערכה נצפתה משאית נכנסת לאתר מכיוון ביתו של הנאשם עזאת ג'מאל וזוהתה השלכת פסולת.
- שתי השלכות מיום 28.8.16 הוכחו באמצעות ת/87,ת/90 משם עולה כי משאית נעצרה בסמוך לביתו של הנאשם עזאת או נכנסה לאתר מכיוון ביתו של הנאשם ובהמשך אף זוהתה השלכת פסולת מאותן המשאיות.
- בשים לב לכך, ובהמשך למפורט ולמנומק לעיל באשר לת"פ 64963-05-16, הרי שדי בראיות שהוצגו לעיל על מנת לקבוע כי נאשם 9 השליך פסולת שלא כדין בכל אותם אירועים.
- אמנם הוצגה ראיה לשיתוף פעולה בין נאשם 8 ל-9, באמצעות הודעתו של הנהג עבדאללה סלאמה (ת/31) על כך שהציב מכולות ריקות שהובאו מתחנת המעבר בירחיב, בהוראת נאשם 8, מאחר ולא נותר מקום בתחנת המעבר. אולם אין די בעדות יחידה זו על מנת להביא לכדי קביעה כי נאשם 9 ביצע בצוותא את כלל ההשלכות המיוחסות לנאשם 8, מאחר ולא הוצגו כל ראיות נוספות לכך.
- אולם, לנוכח ההשלכות המרובות שבוצעו משטחו של נאשם 9 והעובדה כי ישנה גישה בלעדית משטחו לבור, הרי שהממצאים שפורטו לעיל בעניינו של נאשם 8 באשר לאתר הפסולת שנוצר במקום, די בהן על מנת לקבוע כי גם נאשם 9 אחראי לניהול אתר פסולת שלא כדין. וכתוצאה מכך, גם כן כפי שפורט ונומק לעיל, בצוע עבירות של זיהום מים וזיהום אוויר.
- לעומת זאת, לא הוצגו כל ראיות הקושרות את נאשם 9 לעבירות של הפרת תנאי רישיון עסק בתחנת המעבר ירחיב. עצם העובדה שנאשם 8 אחסן מכולות של תחנת המעבר ירחיב בשטחו של נאשם 9 אינה קושרת נאשם זה לעבירות שבוצעו על ידי נאשם 8 בתחנת המעבר.
טענות הגנה
- גם בעניין כתב אישום זה, העלתה ב"כ הנאשם שורה של טענות הגנה אליהן אתייחס כעת.
- ב"כ הנאשם העלתה טענה בדבר שימוש המאשימה במונחי סל גורפים. אולם הכרעת דין זו כפי שפורט ונומק לעיל מתייחסת לעובדות מוגדרות בלבד וכלל הראיות שהביאו לכדי הרשעתו של הנאשם במפורט לעיל התבססה אך ורק על ראיות ספציפיות שפורטו כאמור.
- טענת ב"כ נאשם 9 כי לא הוכח "ביצוע בצוותא" אכן התקבלה.
- טענותיה של ב"כ נאשם 9 בכל הנוגע לפגמים בחקירת הנאשם ושיהוי, לא התקבלו, כפי שפורט ונומק לעיל בכל הנוגע לת"פ 64965-05-16.
סוף דבר (ת"פ 22481-04-17)
- נוכח כלל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של הפעלת אתר לסילוק פסולת שלא כדין (לרבות אי נקיטת אמצעים וללא התשתיות הדרושות, עבירות לפי תקנות 3,4,5,6,9 ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן-1990. הפעלת עסק ללא רישיון עסק (הטמנה, שינוע וגריסה), עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968 ביחס עם פריטים 5.1ב, 1ג ו- 5.1ד בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג- 2013. אי תשלום היטל הטמנה, עבירה לפי סעיף 13(א)(6) ו-11ד בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד- 1984. גרימת זיהום אויר בלתי סביר, עבירות לפי סעיף 63(א)(1), 63(ה) ו-3(א) לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008 יחד עם תקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן-1990. השלכת פסולת בניין ופסולת גושית ולכלוך רשות הרבים, עבירות לפי סעיפים 2,4 ו-13(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד. פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, עבירה לפי סעיף 13(ב)(4א) ו-7(ד) לחוק שמירת הניקיון. זיהום מקור מים, עבירות לפי סעיפים 20ב(ב) ו-20כא לחוק המים, תשי"ט-1959 .
נאשמים 20-21