חמישית, התובעים הצהירו כי הגיעו למשרדו של עוה"ד מועלם בהיותם מצוידים בכל סכומי הכסף המשמעותיים שנדרשו לשלם במזומן, ובפועל, העבירו סכומים אלו לידי מר דהרי אף שעדיין לא חתמו על החוזים. בהינתן שכך, עולה על פניו כי התובעים לא ייחסו כל חשיבות לנוסח החוזה ולתניות שיופיעו בו, שכן, מאחר שחפצו בעסקה דאגו להצטייד מבעוד מועד במלוא התמורה ולהעבירה לידי מר דהרי, במנותק מנוסח החוזה עליו יידרשו לחתום בפני עוה"ד מועלם. למעשה, עוה"ד מועלם הצהיר, וגרסתו לא נסתרה, כי החוזים הובאו למשרדו חתומים על ידי עוה"ד גורן (סעיף 6.2 לתצהירו). עוה"ד יונגר התקשה לזכור בחקירתו האם החוזה כבר היה חתום על ידי עוה"ד גורן בבואו למשרדו של עוה"ד מועלם (עמ' 236 שו' 33-32). מאחר שהחוזה היה חתום על ידי עוה"ד גורן מבעוד מועד, לרבות בעניין סכום התמורה, מאליו מובן כי התובעים נדרשו לחתום עליו בלא יכולת לשנות תניה כלשהי, יהיה נוסחו אשר יהיה.
יותר מכל התובעים היטיב מר הורביץ להודות כי כלל לא ראה את נוסח החוזה לפני חתימת בנו עליו, בשמו (עמ' 38 שו' 30-22; שם, עמ' 62 שו' 33). מר הורביץ צייד את בנו בכל התמורה במזומן מבעוד מועד, בלא שנתן דעתו לתנאי החוזה או לנוסחו. אף עוה"ד כהן העיד כי הוציא את הכסף מהבנק שבוע לפני חתימת החוזה (עמ' 431 שו' 8-6). כאשר נשאל האם אין זה מעיד כי התכוון לחתום על החוזה בכל מקרה, יהא נוסחו או תניותיו אשר יהיו, השיב "לא בכל מחיר. זאת אומרת אם הייתי רואה שיש איזה בעיה..." (עמ' 432 שו' 11-10). בפועל, עוה"ד כהן הודה כי בעת חתימת החוזה נתקל ב"בעיה", שעה שנדרש לרשום בחוזה סכום נמוך יותר מזה ששילם. לדבריו, דרישה זו "הפריעה לי מאוד בזמנו בלשון המעטה", ואולם, "...הבנתי שלא ניתן להשיג על כך מאחר ומדובר בתנאי עקרוני עליו עומד המוכר, ופשוט לא הייתה לנו ברירה אחרת אלא להסכים לכך" (סעיף 10 לתצהירו). לשון אחר. חרף טענתו בחקירתו כי אילו היה נתקל ב"בעיה" לא היה חותם על החוזה, בפועל כאשר נדרש לרשום סכום נמוך יותר עוה"ד כהן לא נמנע מחתימה על החוזה. אין זאת אלא שהתכוון לחתום על החוזה בכל מקרה.
אף עוה"ד יונגר העיד כאמור כי הדרישה לרישום סכום נמוך בחוזה "צרמה לי מאוד", ובכל זאת לדבריו "לא רציתי לפוצץ את העסקה כמה דקות לפני מעמד החתימה" (סעיף 10 לתצהירו). באופן דומה, הגב' שמעוני כהן הודתה בחקירתה, "כי היינו כבר באותו יום. יכול להיות שאם הייתי יודעת שצריך להביא הכל במזומן לפני, וכל מיני דברים שהייתי יודעת לפני כמה, זה נראה לי מוזר, אבל כבר הוצאנו את הכסף והיינו שם. רוב הדברים נאמרו לנו גם באותו, באותו יום, לי בכל אופן" (עמ' 1353 לפרו' שו' 26-21). מכך עולה כי על אף שהועלתה בפני התובעים תניה בלתי חוקית שהתקשו להסכים לה ולהשלים עמה, בדמות רישום בחוזים סכום נמוך מזה ששילמו, בחרו בכל זאת לחתום על החוזים לאחר שכבר הצטיידו בתמורה המלאה והעבירו אותה לידי מר דהרי.