התובעת 7 - כרמית שמעוני כהן ובן זוגה אליה שמעוני
הגב' כרמית שמעוני כהן טענה בתצהירה כי בן זוגה, מר אליה שמעוני, התעניין יחד עם חבריו ברכישת קרקע חקלאית בעיר אשקלון. היא ובן זוגה לא רכשו חלקת קרקע ביום 10.8.2011, התאריך בו יתר החברים מקבוצת התובעים 7-3 רכשו חלקות קרקע. רק בחלוף כשבועיים, ביום 28.8.11, רכשו בני הזוג חלקת קרקע באזור. אף הגב' כרמית שמעוני טענה כי נדרשה להביא את כל הסכום במזומן, ולרשום בחוזה סכום נמוך מזה ששילמה בפועל.
הגב' שמעוני כהן הוסיפה, "אומנם אני רכשתי פורמלית את החלקה והיא נרשמה על שמי, אך מי שהיה פעיל בכל השלבים שלפני החתימה על החוזה היה בעלי אליה שמעוני כהן. הוא היה בקשר עם המתווך שלומי דהרי, ואני סומכת את ידי על כל האמור בתצהירו" (סעיף 5 לתצהירה). לצד זאת, נטען כי רק בשנת 2016 הבינו בני הזוג שמעוני כי למִנהל זכות להשיב לעצמו את הקרקע.
בחקירתה טענה הגב' שמעוני כהן כי בן זוגה סיפר לה על פוטנציאל ההפשרה האפשרי של המקרקעין (עמ' 1319 לפרו' שו' 22). כן הודתה כי הם ידעו שהם רוכשים קרקע חקלאית, "בלי הבטחות, בלי התחייבויות" (שם, עמ' 1320 שו' 20-17), "אבל לא ידענו שנישאר גם בלי קרקע חקלאית" (שם, עמ' 1322 שו' 4-3). בהקשר זה הוסיפה כי לא ידעה אודות קיומו של החוזה עם המִנהל (שם, שם, שו' 15-14). ואולם, טענה זו נדחתה על ידי כאמור לאור לשונו הברורה של החוזה עליו חתמה.
אשר לטעם בגינו החליטה לרכוש את הקרקע, טענה הגב' שמעוני כהן כי הדבר נעוץ בשני המסמכים החתומים על ידי סגן ראש העיר, אשר הוצגו לבן זוגה על ידי מר דהרי, וכן בעובדה שגם יתר חבריהם רכשו חלקות דומות (שם, עמ' 1338 שו' 10-1). לדבריה, אין לה טרוניה ביחס למר דהרי שכן אף הוא לא היה ער לטיבם של המסמכים (שם, עמ' 1339 שו' 17; שם, עמ' 1342 שו' 24-19). אשר לעוה"ד מועלם, הגב' שמעוני כהן הודתה כאמור כי אינה טוענת שהוא ידע כי בחוזה נרשם סכום נמוך יותר מזה ששילמו בפועל, ולמעשה עיקר טענתה מתמצה בכך שלא הסביר להם כי מדובר בקרקע חכורה מהמִנהל, לרבות בעניין סעיף 15 לחוזה (שם, עמ' 1394 שו' 7-6). ואולם, גם בהקשר זה העידה הגב' שמעוני כהן, "אליה לדעתי לא ידע (על סעיף 15 - תוספת שלי), וגם אם הוא ידע, או שהוא לא האמין לזה או שבאמת, כמו שאומרים, הרגיעו אותו. אני לא חושבת שהוא האמין שזה, שזה מה שיקרה..." (שם, עמ' 1386 שו' 13-10). לשון אחר. הגב' שמעוני כהן לא שללה כי בן זוגה, אליה שמעוני, ידע על סעיף 15, תוך שציינה כי אפשר שידע אך "לא האמין לזה" או כי "הרגיעו אותו".