עוד הנחה עוה"ד גורן את מר דהרי לוודא כי הרוכשים יהיו מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם (סעיף 31(א) לכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1 ו-4). עוה"ד גורן טען כי עשה כן על מנת שב"כ הרוכשים "יסביר לו את טיב העסקה וממילא יהא אחראי כלפיו" (שם, שם). ואולם, על אף שהנחיה זו מחויבת המציאות, שכן, קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין היותו של עוה"ד גורן בעל עניין במכירת הקרקע לבין היותו עורך דין של הרוכש, הרי שבנסיבות העניין התרשמתי כי עיקרה של ההנחיה נועד על מנת ליצור חיץ נוסף בין עוה"ד גורן לבין הרוכשים, כך שלא יוכלו לטעון בדיעבד כי נסמכו על מצגיו או על מוצא פיו.
בשלב הבא, אחר שמר דהרי פרס בפני רוכשים פוטנציאליים את זהותם של אנשים מוכָּרים אחרים שכבר רכשו חלקות קרקע מהנתבעת 4 באזור, ואף הציג בפניהם את מכתביו של סגן ראש העיר, שוכנעו רבים, ובתוכם התובעים, לרכוש חלקות קרקע שונות. בעודם נלהבים מהעסקאות המסתמנות, הובהר לתובעים כי עליהם להצטייד בכסף מזומן רב לצורך ביצוע התשלום עבור חלקות הקרקע (עדות מר דהרי בעמ' 2696 שו' 19-10; שם, עמ' 2859 שו' 22-17). עוה"ד גורן טען כי התובעים עצמם "בחרו, לטענתם, לנהל עסקאות במזומן" (סעיף ו' לפרק פתח דבר בסיכומי הנתבעים 1 ו-4). טענה זו אין בה ממש ומוטב אילו לא הייתה נטענת. הדרישה לבצע העסקאות במזומן הייתה פרי בקשתו החד משמעית של עוה"ד גורן. העובדה כי כל העסקאות נערכו כך, לרבות על ידי התובעים 2-1 שלא הכירו את התובעים 7-3, כמו גם על ידי מר בוכניק ואחרים נוספים, מלמדת כי לא התובעים "בחרו" לערוך העסקאות במזומן, כי אם עשו כן על פי דרישה. אין שום היגיון להניח כי רוכשים יצטיידו בסכומי כסף משמעותיים במזומן ויסתובבו כך ברחובה של עיר עד להגעתם למשרדו של עוה"ד מועלם, תוך נטילת סיכון כי הכסף יאבד או ייגנב, מקום בו קיימת להם אפשרות לבצע העברה בנקאית פשוטה או להצטייד בשיק בנקאי.
מכל מקום, כפי שנתבקשו, כך עשו: התובעים הצטיידו בכמות נכבדה של כסף מזומן חלף השגת שיק בנקאי או ביצוע העברה בנקאית סדורה. לאחר מכן, ביום אשר נקבע לחתימת החוזים הודיע מר דהרי לתובעים כי לפי דרישת עוה"ד גורן, בחוזים יירשמו סכומים נמוכים יותר מאלה אשר הם ישלמו בפועל (מר דהרי הכחיש זאת בחקירתו, אך דבריו אינם נאמנים, שכן, התובעים העידו כי מר דהרי ולא עוה"ד מועלם העלה דרישה זו בפניהם אותה עת, ומר דהרי לא הצליח להסביר מניין עלתה דרישה זו אלא אם הוא עצמו העלה אותה - עמ' 3087 שו' 2 עד עמ' 3088 שו' 24). דרישה זו לא נאמרה לתובעים מבעוד מועד, ככל הנראה מאחר שעוה"ד גורן הניח כי ביום חתימת החוזים, בהיותם ערוכים לחתימה ואחר שכבר הצטיידו בכסף רב, לא יימנעו התובעים מחתימה על החוזים אך בשל כך, לרבות בשל העובדה כי יימסרו דיווחי כזב לרשויות המס (ראו עדות הגב' וישיובסקי בעמ' 1097 שו' 21-20; עדות מר משה הורביץ בעמ' 469 שו' 14-13; עדות עוה"ד כהן בעמ' 318 שו' 34-32; עדות עוה"ד יונגר בעמ' 147 שו' 33-22; עדות מר צידון בעמ' 1253 שו' 23; עדות הגב' שמעוני כהן בעמ' 1346 שו' 26-21; עדות מר אליה שמעוני בעמ' 1568 שו' 4-1). משנחתמו החוזים, הוכנסו הכספים של כלל התובעים 7-3 לשקית אחת והכסף במלואו הועבר לעוה"ד גורן שהמתין בצד השני של הרחוב, בעוד מרבית הרוכשים עדיין לא היו רשאים לגשת אליו.