בחקירתו עומת עוה"ד גורן עם תוכנה של הקלטה בינו לבין מר אטיאס, במסגרתה עוה"ד גורן ציין כי על "החלק הרגיל" מהתמורה יש לשלם מע"מ, וכי חלק אחר מהתמורה לא יועבר במסירה אישית ועליו לא צריך להוסיף מע"מ. בתשובתו טען תחילה כי רצה לעמוד על קנקנו של מר אטיאס (עמ' 1629 שו' 20-11), ולאחר מכן טען כי התכוון שחלק מהכסף ישמש "תרומה לבית הכנסת אוהל משה" (עמ' 1630 שו' 6-5; שם, עמ' 1631 שו' 26-23). בהמשך טען, "לא ידעתי בכלל אם הולכת לצאת פה עסקה" (עמ' 1633 שו' 21) ולכן "זרמתי" (שם, שו' 25). גרסאותיו המתחלפות של עוה"ד גורן בנדון אינן מהימנות. הדברים שהוחלפו בינו לבין מר אטיאס לימדו בבירור כי חלק מהכספים ששולמו לעוה"ד גורן לא קיבלו ביטוי כתוב בחוזה, ומטעם זה דובר על כך שחלק מהתמורה ישולם במסירה אישית ועליו לא יהא מקום להוסיף מע"מ. עוה"ד גורן עצמו אמר בשיחתו עם מר אטיאס כי הוא "מוגבל בלהגיד את הדברים האלה לאנשים שבאים מחו"ל ואני לא מכיר אותם. זה בדיוק הנקודה שפה צריך מתווך לעשות את העבודה" (נספח נ/18, עמ' 22 שו' 7-6). כן טען עוה"ד גורן בפני מר אטיאס כי ישנם דברים שעליהם לא ניתן לשוחח טלפונית (נספח נ/18, עמ' 7 שו' 9-6; עמ' 23 שו' 9-2 ועמ' 27 שו' 14-11), תוך שבחקירתו התקשה להבהיר מדוע לא ניתן לשוחח על כך טלפונית (עמ' 1702 שו' 11-7). דברים אלו מדברים בעד עצמם.
כן אבקש להדגיש כי שוכנעתי שעוה"ד גורן קבע את מחיר כל יחידת מקרקעין, וכי מר דהרי פעל כמצוותו. לא מצאתי לקבל טענת עוה"ד גורן כי מר דהרי דרש מהרוכשים סכומים גבוהים יותר מאלה שהעביר לעוה"ד גורן. ההקלטה שהוגשה לבית המשפט בין עוה"ד גורן לבין מר צידון, כמו גם ההקלטה בין עוה"ד גורן לבין מר אטיאס, מוכיחות בבירור כי עוה"ד גורן ידע היטב שהסכומים שנכתבו בחוזים אינם משקפים את הסכומים שקיבל בפועל. אילו אומנם עוה"ד גורן היה מקבל את הסכומים שנכתבו בחוזים בלבד, חזקה כי היה מביע תרעומת בפני בני שיחו. חלף זאת, עוה"ד גורן נשמע נינוח למדי באותן שיחות בכל הנוגע לתמורות שהדוברים מציינים כי שילמו.
עוד ראוי לציין כי עוה"ד גורן צירף לתצהיר עדותו הראשית תצהיר מיום 29.4.13, חתום על ידי מר דהרי. במסגרת התצהיר מצהיר מר דהרי לכאורה כי הסכומים שפורטו בחוזים שנחתמו עם הרוכשים, לרבות התובעים, היו הסכומים ששולמו בפועל. ואולם, שוכנעתי כי הסכומים שנרשמו בחוזים היו נמוכים מהסכומים ששולמו בפועל. על כן, ככל שמר דהרי חתם על התצהיר, יש להצר על כך שעוה"ד גורן החתים אותו על תצהיר שתוכנו אינו תואם מציאות. לעומת זאת, ככל שמר דהרי לא חתם על התצהיר, ברי כי חומרה רבה נודעת לדבר צירופו של המסמך לתצהיר עדותו הראשית של עוה"ד גורן. בין כך ובין אחרת, שוכנעתי כי מר דהרי העביר את מלוא הכספים שקיבל מהרוכשים לידי עוה"ד גורן וכי לא נטל חלק מהם לכיסו כפי טענת עוה"ד גורן (לעניין היקף הסכומים ששילמו התובעים לעוה"ד גורן, שאינו תואם את הסכומים שנרשמו בחוזים, ראו עוד: שיחתם המוקלטת של עוה"ד גורן-אטיאס מיום 21.8.2011, נספח נ/15, עמ' 7 שו' 19 עד עמ' 8 שו' 8; גרסתו הפתלתלה וחסרת הפשר של עוה"ד גורן בחקירתו בעמ' 1592 שו' 21-7, בעמ' 1594 שו' 15-1, בעמ' 1601 שו' 24-22, עמ' 1602 שו' 8 עד עמ' 1622 שו' 6; סעיפים 18-1 לסיכומי התובעים).