המסך שיצר עוה"ד גורן בינו לבין התובעים 7-3, לרבות באמצעות עוה"ד מועלם אשר שימש בא כוחם, לא חצץ בינו לבין התובעים 2-1, שכן, בעניינם עוה"ד גורן לא נצמד לתכניתו הבראשיתית ושוחח עמהם ישירות ואף שימש בא כוחם כאמור לצורך ביצוע העסקאות.
אכן. מצאתי ליתן אמון מלא בגרסת עוה"ד גורן לפיה מסר לב"כ התובעים 7-3, עוה"ד מועלם, את חוזי החכירה שנחתמו עם המִנהל וכי השניים שוחחו אודות סעיף 15. מטעם זה, נדחתה על ידי טענת התובעים 7-3 לפיה עוה"ד גורן הסתיר מהם את קיומם של חוזי החכירה שנחתמו עם המִנהל, לרבות סעיף 15 לחוזים. מעת שעוה"ד מועלם ידע על החוזים ועל סעיף 15, יש לייחס ידיעתו לידיעת התובעים הללו. עוה"ד גורן לא היה חייב לעדכן כל אחד מן התובעים 7-3 אודות סעיף 15, שעה שבא כוחם היה מודע לכך ועוה"ד גורן יכול היה לצאת מנקודת הנחה כי יעדכן אותם בנדון. בכל הנוגע לתובעים 2-1 אשר לא היו מיוצגים על ידי עוה"ד מועלם, מצאתי לקבוע כי היו מודעים לכך שנחתם חוזה חכירה עם המִנהל, אך לא היו מודעים להוראת סעיף 15 לחוזה החכירה.
הנתבע 2, עוה"ד מועלם
אין חולק כי עוה"ד מועלם לא ייצג את התובעים 2-1, אלא אך את התובעים 7-3. עיקר טענת התובעים שיוצגו על ידו היא כי לא עדכן אותם אודות סעיף 15 לחוזה החכירה עם המִנהל. למעשה, טענתם היא כי עוה"ד גורן לא עדכן את עוה"ד מועלם אודות סעיף 15, ובכל זאת היה על עוה"ד מועלם, כבא כוחם, להתחקות אחר תוכן חוזי החכירה שנחתמו בין הנתבעת 4 לבין המִנהל, ולהעמידם אודות משמעות סעיף 15.
ואולם, לעיל קבעתי כי על אף שסעיף 15 לא מצא ביטוי מפורש בחוזים עליהם חתמו התובעים, עוה"ד מועלם עדכן את התובעים 7-3 אודות הסעיף ומשמעויותיו. ואולם, בשל הלהט שאחז בהם לחתום על החוזים, הם לא שעו לדבריו. התובעים חפצו בכל מאודם לחתום על החוזים, ומטעם זה לא עדכנו את בא כוחם, עוה"ד מועלם, כי זמן קצר לפני חתימת החוזים מר דהרי דרש מהם באופן מפתיע לרשום סכומים נמוכים יותר בחוזים מהסכומים ששולמו בפועל. נאמנה עליי טענת עוה"ד מועלם כי אילו היו התובעים מגלים את אוזנו בנדון, הוא לא היה מסכים להחתים אותם על החוזים. מאחר שהתובעים חששו מכך, לא זו בלבד שהתעלמו מכל סימן אזהרה שנקרה בדרכם אלא שכאמור הסתירו מידע מהותי מעוה"ד מועלם והתעלמו מיתר דבריו עובר לחתימת החוזים.
נוכח קביעות עובדתיות אלו, לא מצאתי כי נפל פגם בדרך הילוכו של עוה"ד מועלם כבא כוח התובעים 7-3.