כן ראוי להדגיש כי הסכום שפסקתי לעיל לטובת התובעים, אינו פרופורציונאלי ביחס לסכום הנתבע על ידם בכתב התביעה המתוקן. על כן, חשיפת הנתבעים לסכום תביעה כה משמעותי, כאשר נמצא כי לא היה לכך יסוד, מחייבת התייחסות תואמת בנדון במסגרת פסיקת ההוצאות.
אשר לנתבעים 1 ו-4 - עוה"ד גורן, כחברו בא כוח התובעים, לא עמד מנגד, והקפיד להגיב פעם אחר פעם על כל עניין שהתעורר בהליך, קטן כגדול, רלוונטי יותר או פחות. ריבוי הבקשות ו"ההודעות" מצד עוה"ד גורן, על מנת להעמיד לכאורה דברים על דיוקם, הפכו מנת חלקו בכל שלב בהליך (ראו, למשל, "התייחסות קצרה נחוצה לתגובת עו"ד וייס", שהגיש עוה"ד גורן ביום 29.9.25, בלא שניתן לו היתר לעשות כן).
ביריעה זו לא אבוא למנות את כלל ההחלטות שנדרשו על מנת להדוף בקשות בלתי מוצדקות מצד הנתבעים 1 ו-4. כדוגמה שאינה מעידה על הכלל אבקש להפנות להחלטתי מיום 21.7.24 במסגרתה דחיתי בקשת הנתבעים 1 ו-4 למינוי מומחה לכתב יד לאחר שהסתיימו דיוני ההוכחות, אחר שבקשה דומה כבר נדחתה על ידי בהחלטה מיום 1.7.24.
נוסף לאמור, אציין כי הנתבעים 1 ו-4 הגישו תביעה שכנגד (להלן: "התובעים שכנגד") בעניין לשון הרע נגד הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "הנתבעים שכנגד"). בהחלטתי מיום 16.6.25 המלצתי לנתבעים 1 ו-4 לשקול האם עודם עומדים על התביעה שכנגד. זאת, לאור העובדה כי במסגרת ניהול ההליך הם זנחו כליל תביעה זו. לא הוגשו ראיות בעניין הטענות הלכאוריות ללשון הרע, והנתבעים שכנגד לא נחקרו על כך. נוסף לכך, אף בכתב התביעה שכנגד הסתפקו התובעים שכנגד בטענות כלליות בטיבן נגד הנתבעים שכנגד, לרבות כי "אמרו לאנשים שונים בארץ ובחו"ל דברי לעז ודיבה על התובעים, וכינו אותם גנבים, שקרנים, רמאים ועוד דברים שהנייר אינו סובל..." (סעיף 50 לכתב התביעה שכנגד). התובעים שכנגד לא פירטו כמתחייב מי היו בני שיחם של הנתבעים שכנגד, אימתי בדיוק נאמרו הדברים, מהו הנוסח המדויק שנאמר לכל אחד מבני השיח, ובאילו נסיבות נאמרו הדברים. התובעים שכנגד הוסיפו וטענו כי הגב' וישיובסקי התקשרה למשרדו של עוה"ד גורן והשמיעה "דברי השמצה ולשון הרע באוזני צוות המשרד, וכן דברי גידוף ואיום חמורים כי תרדוף את התובע, תרד לחייו, תציק לו, תזיק לו, תפגע בשמו הטוב..." (שם, סעיף 54). גם בהקשר זה לא פירטו התובעים שכנגד מי היו "צוות המשרד" אשר באוזניהם לכאורה הושמעו הדברים, ובכל מקרה, לא צירפו תצהירים מטעם הגורמים הרלוונטיים ממשרדו של עוה"ד גורן על מנת להעיד על תוכן הדברים הלכאורי. כן טענו התובעים שכנגד כי הנתבעים שכנגד "שוחחו עם מתווכים וגורמים שונים בעיר אשקלון וגם בלונדון מקום מגוריהם, והשמיצו את התובע 1 בפניהם בלי הרף" (שם, סעיף 55). לא פורט מי היו אותם "מתווכים וגורמים שונים", מה בדיוק נאמר להם ואימתי. אף לא צורפו תצהירים מטעם אותם גורמים. ממעל לכל אלה, בשים לב לאמורפיות של הדברים מאליו מובן כי לא הוכח שהדברים עולים כדי לשון הרע.