הכרעה - זכותה של התובעת לחשבונות
- כאמור התובעת היא בעלת מניות בחברות ועותרת לקבלת חשבונות. פרשנו לעיל את המסגרת המשפטית בדבר זכותו של בעל מניות לעיין בחשבונות, והדגשנו כי בחברה פרטית קטנה, הפועלת כמעין שותפות, יש לפרש את זכות העיון בהרחבה תוך מתן משקל ליחסים המיוחדים שבין בעלי המניות.
- התובעת סומכת טענותיה בחברת גרינברג על תשתית ראשונית המספקת לדבריה להצביע על התנהלות החברה בדרך המקפחת את זכויותיה. הסתמכות זאת אין לאמץ שהרי טענות הקיפוח טרם נדונו. להיפך, ההסכם הדיוני היה כי ראשית תוכרע הבקשה למתן חשבונות וכי רק לאחר העיון בחשבונות, תוכל התובעת לשקול הגשת תביעה לסעדים להסרת הקיפוח הנטען. על כן אין לצאת מנקודת ההנחה כי הקיפוח כבר הוכח.
- בכך אין די כדי לסתום את הגולל על תביעת התובעת, שכן מהעובדות שאינן שנויות במחלוקת והמסמכים שכבר הוצגו, ניתן להבין את קיומו של החשד להתנהלות מקפחת. ראינו כי אין חולק שהחברה נטלה הלוואות לטובת גרינברג או חברות שבשליטתו. עוד ראינו כי נטען שהחזרי ההלוואה משולמים Back to Back, כלומר כי גרינברג מעביר את הדרוש לחברה לצורך תשלום החזר ההלוואה. עוד ראינו כי לכאורה ישנם נכסים שדמי השכירות עבורם נגבים על ידי חברה הקשורה לגרינברג. עובדות אלו צריכות לעמוד לנגד עינינו בבחינת בקשת התובעת לחשבונות. נבחן את הבקשות כסדרן.
- מרבית המסמכים שבהם מבקשת התובעת לעיין כמפורט בפסקה 44 לעיל, אינם כלולים ברשימת המסמכים המפורטים בסעיף 184 לחוק החברות, כלומר מסמכים בהם זכותו של בעל המניות לעיון אינה מותנית בתנאי כלשהו. המסמכים היחידים הכלולים ברשימה שבסעיף 184 בהם מבקשת התובעת לעיין הם הדוחות הכספיים של החברה והפרוטוקולים של האסיפה הכללית.
- לכאורה אין חולק כי התובעת זכאית לעיין במסמכים אלו, ולפי הנטען הם גם נמסרו לידיה. המחלוקת שנותרה לעניין מסמכים אלו היא לעניין התקופה. דומה שהדין עם התובעת לגבי התקופה הרלבנטית. אין למנוע מהתובעת לעיין במסמכים להם היא זכאית ביחס לתקופה שקדמה לפטירת המנוח. התובעת, כמי שירשה את זכויותיו של המנוח במניות, ירשה גם כל זכות הנלווית לזכות הבעלות במניות, לרבות זכות העיון במסמכים. על כן, זכאית התובעת לקבל לעיונה את כל הדוחות הכספיים של החברה וכל הפרוטוקולים של האסיפה הכללית החל מחודש 07/2016.
- שאר המסמכים בהם מבקשת התובעת לעיין אינם כלולים בהוראת סעיף 184 לחוק החברות, ועל כן מתמקד הדיון בטענות לגבי הזכות לעיון הקבועה בסעיף 185 לחוק החברות.
זכות העיון במסמכים לפי סעיף 185 לחוק החברות מותנית ב-2 תנאים; הראשון - ציון מטרת הדרישה; השני - המסמך נכלל בגדרם של המקרים המנויים בס"ק(א)(1) או (א)(2). גם אם עמד בעל המניות בתנאים אלו, עומדת לחברה אפשרות לסייג את העיון באחד משלושה מצבים; הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, המסמכים כוללים סוד מסחרי או פטנט, או שהעיון יביא לפגיעה בדרך אחרת בחברה (ראו ה"פ 3816-05-08 אילן נ' אילן [נבו] (25/7/2010)). ודוקו. הנטל לשכנע כי התקיימו תנאי הסייג לעיון מוטל על החברה (שם, בפסקה 15).
- התובעת הדגישה בהשלמת הטיעון את זכות העיון על פי הלכות פסק הדין למתן חשבונות ולא הרחיבה בעניין מטרת העיון, אולם עולה מטיעוניה כי מטרת העיון היא "על מנת להתחקות אחר מצב החברה" (פרק ט' לסיכומים בתביעת גרינברג נכסים), ועל מנת לברר את סוגיית החזר ההלוואות שניטלו על ידי החברה לצרכיו של גרינברג (שםלסיכומים). במכתב הדרישה מיום 9/11/2023 הבהירה התובעת כי המסמכים דרושים כדי לברר את העסקאות עם "בעלי העניין בחברה".
- מטרות אלו הן מטרות ראויות המצדיקות לכאורה זכות עיון במסמכים. מדובר בחברת מעטים כאשר ברור כי גרינברג ניהל ומנהל את החברה במשך שנים רבות. שימוש לכאורה בכוחו כמנהל, על מנת להתקשר בשם החברה בהלוואה עם הבנק ולממן פעילות פרטית שלו או של חברות קשורות, מצדיק עיון במסמכי החברה. גם אם גרינברג טוען כי הוא דואג להשיב לחברה כל תשלום, אין ספק שהשימוש בחברה כ"צינור" לנטילת הלוואות פרטיות, מעלה חשש לפעילות המקפחת את התובעת או שפוגעת בחברה, ולכן מדובר במטרה ראויה לבקשת העיון של התובעת. עוד ראינו כי דמי השכירות מועברים לחברה קשורה לגרינברג ולא ישירות לחברה וגם בירור סוגיה זו הוא מטרה ראויה לעיון.
- משמצאתי כי מטרת העיון היא מטרה ראויה, יש לבחון האם המסמכים המבוקשים כלולים בהוראות סעיפים 185(א)(1) או 185(א)(2) לחוק החברות. סעיף 185(א)(1) עוסק בעיון במסמכים הנוגעים לעסקאות הטעונות אישור של האסיפה הכללית לפי סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות. בין אלו נכללות עסקאות עם בעלי עניין או עסקאות עם אדם אחר שלנושא המשרה עניין מיוחד (סעיף 270). סעיף 255 עוסק באישור פעולות של נושא משרה לרבות פעולה "שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים".
- אין חולק כי נטילת הלוואה על ידי החברה לצרכיו האישיים של גרינברג או של חברות קשורות עמו, נכללת הן ברשימת הפעולות המחייבות אישור על פי סעיף 255 לחוק החברות, והן ברשימת העסקאות עם בעלי עניין בחברה כמפורט בפרק החמישי לחוק. כך גם המחאת הזכות לדמי השכירות לחברה הקשורה לגרינברג. על כן, ברי כי לתובעת זכות עיון באותם מסמכים הרלבנטיים למעקב אחר עסקאות ופעולות אלו. ודוקו. נטען גם להעסקת בני משפחה של גרינברג וגם העסקה שכזו נכללת בגדר הפעולות הדורשות אישור של החברה ומצדיקות מתן זכות עיון לבעל המניות.
- לאור האמור, זכאית התובעת, מכוח הוראות חוק החברות, לעיין במסמכים הבאים שפורטו בפסקה 44 לעיל: (א) דפי בנק של חשבונות החברה; (ב) הסכמי השכירות; (ד) הסכמי הניהול; (ו) הדוחות הכספיים; (ז) התקשרות עם בעלי העניין; (ח) פרוטוקולים של אסיפת בעלי המניות.
התובעת אינה זכאית לעיין בחשבונות אליהם הוזרמו דמי השכירות (מסמך (ג)), בכרטסת הנהלת החשבונות (מסמך (ה)), בפרוטוקולים של דירקטוריון החברה, בפוליסת הביטוח (מסמך (ט)) ובפירוט העבודות שבוצעו במרכז המסחרי בשנת 2020 (מסמך (י)). המסמכים בהם זכאית התובעת לעיין יהיו לתקופה שמתחילה 7 שנים לפני הגשת התביעה.
- החברה מבקשת לסייג את זכות העיון מהטעם שמדובר בבקשה חסרת תום לב. טענה זו אין לקבל, שכן לא הובהר מדוע בקשת העיון הוגשה בחוסר תום לב. אין גם טענה שמדובר בסודות מסחריים של החברה או כי מתן זכות העיון תפגע בחברה בדרך כלשהי.
- התובעת מבקשת לסמוך את זכותה לעיין בשאר המסמכים על יחסי האמון שבינה לבין גרינברג המצדיקים צו למתן חשבונות בהתאם להלכות הנוגעות לפסק דין למתן חשבונות.
אין חולק כי בין התובעת לגרינברג שוררת מערכת יחסים מיוחדת בהיותם בעלי מניות בחברה פרטית קטנה הפועלת כ"מעין שותפות". עם זאת, אין די במערכת יחסים זו כדי להצדיק מתן זכות עיון במסמכים הנוספים שפורטו לעיל. אין במערכת היחסים שבין הצדדים כדי להקים לתובעת זכות עיון בחשבונות של גרינברג או של חברות הקשורות עמו, אין בה כדי להצדיק זכות עיון בהנהלת חשבונות של חברת הניהול או בשאר המסמכים שהעיון בהם לא הותר על פי הוראת סעיף 185 לחוק החברות. לאור מסקנה זו אין צורך להרחיב בשאלת היקף חובת האמון של גרינברג כלפי התובעת וכנגזרת מכך את חובתו להעמיד לעיונה מסמכים נוספים.
- אעיר כי לא מצאתי לנכון לבחון את זכות העיון של דירקטור במסמכי חברה, ואת היחס בינה לבין התנאים הדרושים לצורך מתן סעד של מתן חשבונות, מן הטעם הפשוט שלפיו התביעה כנגד חברת גרינברג נכסים לא הוגשה על ידי הדירקטורית, אלא על ידי בעלת המניות. העובדה שבתה של התובעת משמשת כדירקטורית בחברה, אין משמעה כי יש לבחון את התביעה שלפני, שהוגשה כאמור על ידי התובעת בלבד, גם על פי הכללים הנוגעים לזכות העיון של דירקטור במסמכי החברה, או את השאלה אם נושא משרה רשאי להגיש תביעה למתן חשבונות.
עם זאת אדגיש כי החלטה זו אינה שוללת את זכותה של הדירקטורית לדרוש לעיין במסמכים בהתאם לזכויות ולתנאים הקבועים בסעיף 265 לחוק החברות. ככל שהדירקטורית תבקש לעיין במסכמכים הנוספים צפוי שהחברה תאפשר את העיון בהתאם לדין ותמנע מלצמצם את העיון שלא כדין.
- גם בתביעה לעיון במסמכי חברת קדם בארות טוענת התובעת כי עולה חשש שהחברה מתנהלת בדרך המקפחת את זכויותיה כבעלת מניות מיעוט. עם זאת, אין במסמכים שהגישה ולו תשתית ראייתית ראשונית בעניין זה.
- התובעת מדגישה כי בהסכם ההשקעה נקבע כי תמורת ההלוואה שיעמיד המנוח להר ירוק, קדם בארות וגרינברג, הוא יקבל 10% מרווחי חברת קדם בארות ו-10% מהמקרקעין שירכשו במתחם בן גמליאל. על כן עותרת התובעת לקבלת כל המסמכים הקשורים לעסקה למכירת המקרקעין. עוד טוענת התובעת כי חברת קדם בארות נמנעה מלמסור לה מידע ומסמכים הנוגעים לפרויקט להקמת אולם השמחות בבארות יצחק ולהכנסותיה מהשכרת האולם לאירועים. על כן מבוקש עיון במסמכים שיאפשרו לה את קבלת מלוא המידע לגבי פעילותה של קדם בארות.
- מרבית המסמכים המבוקשים אינם כלולים ברשימת המסמכים להם זכאית התובעת לעיון בהיותה בעלת מניות, בהתאם לסעיף 184 לחוק החברות.
בקשת התובעת גם אינה עומדת בתנאים כנדרש על פי סעיף 185 לחוק החברות. מטרת הדרישה לעיון אינה מוגדרת. מדובר לכאורה ב"מסע דיג" ולא בבקשה לעיון לצורך מטרה ראויה. זאת ועוד, בקשות התובעת לעיון במסמכי עסקת מכר המקרקעין בבן גמליאל, נועדה לכאורה לברר האם עמדו הנתבעים בהתחייבותם בהסכם ההשקעה ולפיו המנוח יהיה זכאי ל-10% מהמקרקעין. עם זאת, ראינו שבהסכם ההקצאה, נספח 3 לסיכומי התובעת, צוין מפורשות כי המקרקעין כבר נמכרו וכי "הר ירוק וחברת היי ליפט תוצרת הארץ בע"מ מימשו בחודש נובמבר 2015 את מלוא הזכויות בנכס הידוע כגוש 707 חלק חלקה 7 ברח' בן גמליאל 2 תל אביב".