לצד הוראות אלה קובע סעיף 7.2 להסכם הוראה כללית שלפיה אם לא ייפרעו הכספים במועדים הקבועים בהסכם, תחול ריבית פיגורים בשיעור של 1.5% לחודש (היינו כ-18% לשנה).
המומחה סבר כי נוכח ההוראות הספציפיות בנוגע לשיעור ריבית הפיגורים עבור מסגרת האשראי ועלויות הבצ"מ, יש לקבוע שהשיעור הוא 7%. לשיטתו, השיעור של 18%, הקבוע בהוראה הכללית בהסכם, רלוונטי למצב שבו לא קיימת הוראה ספציפית אחרת.
הנתבעות מעלות מספר טענות בעניין זה, אך לטעמי אין לקבלן (ראו סיכומי הנתבעות בעמוד 31 לתמליל הדיון מיום 18.9.25 שורה 24 עד עמוד 34 שורה 24).
כך, נטען כי סעיף 3.3.1.6 נועד לחול רק במצב שבו חברי הקבוצה יפרעו את מסגרת האשראי ועלויות הבצ"מ בפירעון מוקדם ובטרם סיום המיזם. אלא שראשית, לטענה זו אין זכר בלשון הסעיף. שנית, ההסכם כולל הוראות נוספות המתייחסות לריביות פיגורים ספציפיות, שכן ריבית הפיגורים עבור החלק הראשון והחלק השני של ההלוואה הועמדה כאמור על 15% (סעיפים 3.1.5 ו-3.2.5 להסכם). הנתבעות אינן חולקות על כך שהוראות אלה חלות בכל מקרה, ולא רק במצב של פירעון מוקדם. לא הוברר אפוא מדוע הוראת סעיף 3.3.1.6, המתייחסת לחלק השלישי ונוסחה דומה בעיקרו, צריכה להיות שונה.
הנתבעות טוענות כי לא סביר שהמלווה הסכימה לריבית בשיעור של 7% ללא כל הגבלה, אולם יש לזכור כי מדובר בריבית נוספת על הריבית בסך 2,700,000 ₪ (שהיא עצמה נושאת ריבית פיגורים בשיעור הגבוה של כ-18% מכוח סעיף 7.2 להסכם). כמו כן הנתבעות מודות שבנוגע לחלק הראשון ולחלק השני של ההלוואה, הן הסכימו להסתפק בריבית זהה הן עבור התקופה שלפני מועד הפירעון והן עבור תקופת הפיגורים. אמנם מדובר בריבית בשיעור גבוה יותר של 15%, כאמור, אך הסכמה זו מלמדת כי הנתבעות לא סברו שפיגור מחייב להעלות את סכום הריבית באופן ניכר.
אוסיף כי כבר נקבע ש"ככלל אין מקום לסטות מהוראותיו של הסכם בעניין מנגנוני ריבית מקום בו הוראותיו הן ברורות" (רע"א 31124-03-25 מיראלי נ' נדב לב בתפקידו כנאמן לנכסי ה, פיסקה 22 (18.9.2025)). זהו המצב בנוגע לריבית הפיגורים עבור מסגרת האשראי ועלויות הבצ"מ, שסעיף 3.3.1.6 קובע במפורש כי היא תעמוד על שיעור של "7% עד למועד התשלום בפועל". ממילא, יש להעדיף את האמור בסעיף על פני ההוראה הכללית שבסעיף 7.2 להסכם, כפי שסבר המומחה בצדק.
- הטענה השלישית של הנתבעות מופנית כלפי סברת המומחה שאת הריבית בסך 2,700,000 ₪ היה על חברי הקבוצה לשלם רק במועד סיום המיזם, ואך ממועד זה אותה ריבית נושאת "ריבית פיגורים" בהתאם להוראות ההסכם.
הנתבעות טוענות כי את סכום הריבית היה על חברי הקבוצה לשלם יחד עם מסגרת האשראי ועלויות הבצ"מ, היינו בחלוף 30 ימים ממועד השלמת השלד, וכבר ממועד זה יש להוסיף עליה ריבית פיגורים. לטענת הנתבעות, בהואיל השישי להסכם נכללה ריבית זו במונח "מסגרת האשראי", ועל כן גם עליה חל סעיף 3.3.1.5, הקובע כי "מסגרת האשראי ועלויות הבצ"מ" ישולמו בתוך 30 ימים ממועד סיום השלד.