פגיעה משמעותית נוספת הייתה במצב הבריאותי של פישר, שהתדרדר נפשית ופיזית. פרופ' ברק העיד על ההשפעה הישירה של ניהול התיק על החמרת מצבו הרפואי של פישר בשני התחומים. הוא איבד עניין בחיים והגיע למצבי תת-תפקוד כתוצאה מהלחץ, החרדה, הבושה וההשפלה בהם היה נתון עקב ההליך. בני משפחתו, ובפרט ילדיו, סבלו סבל רב, והמשפחה כמעט הגיעה לכדי התפרקות. ה'רדיואקטיביות' דבקה לא רק בפישר אלא גם בבני משפחתו שנתקלו אף הם בנידוי ובחרמות. ילדיו חוו טראומה חריפה שעדיין הולכת עמם. אפילו מקרב משפחתו הגרעינית היו שהתרחקו ממנו. השפעת הצלקות הללו על פישר ועל משפחתו היא עצומה ואינה ניתנת לכימות. הנזק יוסיף ללוות אותם עד סוף חייהם.
- היות שנזקים נרחבים אלה נגרמו כתוצאה ישירה מחקירתו והאשמתו של פישר בעבירות אותן לא ביצע ומהן זוכה, טוענת ההגנה כי נפקותם של הדברים איננה כלל ועיקר במישור של הקלה בעונש מטעמים רגילים הנעוצים בפגיעת עצם ההליך הפלילי בחייו האישיים של הנאשם ובמעמדו המקצועי והחברתי (לגביו רלוונטית הפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה בדבר משקלו המוגבל של שיקול זה בעבירות צווארון לבן), אלא במישור של איון או ניכוי הענישה אותה סבל פישר בגין עבירות שלא ביצע. ענישה זו ניחתה עליו כתוצאה מהליך משפטי עתיר ממדים וארוך שנים - שברובו המכריע התברר כחסר בסיס - אותו נקטה נגדו המדינה שלא כדין ותוך שורה ארוכה של מעשים פסולים, כשלים ומחדלים מצד רשויות החקירה והתביעה.
לטענת עו"ד פרי, הפער הקיצוני בין כתב האישום המקורי לכתב האישום בו פישר הורשע, אינו רק כמותי (מספר הפרשות ומספר העבירות) אלא גם איכותי. במסגרת כתב האישום העדכני לא נותרה אף לא אחת משבע עבירות שוחד, תשע עבירות מרמה והפרת אמונים, ארבע עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, חמש עבירות הלבנת הון, ושלוש עבירות מס - שהיוו עיקר מניינו ובניינו של כתב האישום המקורי (נוסף על 12 עבירות של שיבוש מהלכי משפט, שש עבירות של גילוי בהפרת חובה, ארבע עבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, ועבירה אחת של שבועת שקר). כתב האישום המקורי היה רווי בסיפורים מרושעים ומכוערים, כולל המצאת תיקים ללקוחות, שכירת רכבי מאזדה על מנת לעקוב אחרי הלקוח ולהביאו לשלם כספים לפישר, סחר במידע ועוד. לעומת כל אלה, פישר הורשע לבסוף בשלוש עבירות שיבוש (שהן עבירות מסוג של עוון) ובעבירה אחת של ניסיון תיווך בשוחד (שהיא עבירה נגזרת ולא עבירה מוגמרת כמו עבירות השוחד בהן הואשם תחילה), וגם אופי המעשים ונסיבות ביצועם השתנו בצורה מהותית. מדובר אפוא ב"דה-קונסטרוקציה" של כתב האישום המקורי ובקריסה כמעט מוחלטת של התשתית הראייתית והמשפטית שעמדה בבסיס האישומים החמורים המקוריים. כך סבר גם בית המשפט העליון, שציין לאחרונה בעניינו של ההליך דנן "כי בין ראשיתו של התיק לאחריתו - קיים פער רב ומטריד, לשון המעטה" (עפ"א 30277-11-25 מלכה נ' דרוקר, פסקה 16 (24.11.2025)). לא זו אף זו, עבירת הניסיון לתיווך בשוחד בה הורשע פישר משתייכת ל'פרשת אלון חסן', שנחקרה בגלגול הראשון של החקירה משנת 2014 ובגינה הועבר לפישר כתב חשדות בתחילת שנת 2015, לפני החקירה וגל המעצרים השני בסוף אפריל 2015 בעקבותיהם נעצר עד תום ההליכים והם אלו שהובילו ל'חיסולו' ולהרס חייו לבלי שוב.