נטען כי בניגוד לטענת המאשימה כי פישר ניצל את מצוקתו של לקוחו, חסן, ואת פערי הכוחות והמידע ביניהם, חסן העיד כי פנה לעו"ד בני כץ כבר ביום 8.6.2014, ומאז הקליט על פי הנחיית עורך דינו את כל מפגשיו ושיחותיו עם פישר. ההקלטה הראשונה הייתה של הפגישה שהתקיימה במשרדו של פישר ביום 15.6.2014, ועוד באותו הלילה נפגש חסן עם חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים שהחלו להפעיל אותו כסוכן מטעמם מול פישר. מכאן ואילך, הניסיון של פישר לתווך לשוחד מול חסן, היה ניסיון בלתי צליח, באשר מדובר בניסיון לשכנע סוכן, הפועל בשליחות המחלקה לחקירות שוטרים, לשלם שוחד לשוטר. ממילא, ביצוע העבירה לא גרם לנזק ולא יכול היה לגרום לנזק, דבר שהוא בבחינת נסיבה מקלה. יתר על כן, האזנה להקלטות המלאות של השיחות שביצע חסן, מלמדת כי לאחר מעצרו של חסן, פישר לא חזר בפניו על ההצעה 'להרוג את הפרשה', ולא הפעיל עליו לחץ ומסע שכנועים על מנת שיעביר את הכסף כפי שטענה המאשימה, אלא דווקא חסן הוא זה שהעלה את הנושא, בעוד פישר הציע לו להילחם על חפותו כאשר יוגש נגדו כתב האישום. הדבר נלמד אף מהציטוטים המובאים בכתב האישום מהשיחות שהוקלטו בידי חסן לאחר המעצר, בהם פישר ביקש את הסכמתו "לפנות ולנסות למזער נזקים", תוך שהבהיר לו "כי עתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום", וזאת במובחן מהשיח על 'הריגת הפרשה' ועל האפשרות 'לגמור את הסיפור' שהתקיים ביניהם לפני המעצר, זמן ניכר לפני אותן שיחות מוקלטות.
ההגנה חולקת על טענת המאשימה כי מדובר בתכנית פעולה סדורה, מרובת שלבים ומתוכננת של פישר כלפי חסן. לטענת ההגנה, אין בכתב האישום המתוקן כל אזכור לתכנון מוקדם מצדו של פישר, מה עוד שמי שיזם את הפגישות לאחר המעצר היה חסן ולא פישר. בנוסף, הטענה לתכנון מוקדם מצד פישר עומדת בסתירה לתיקון שבוצע בכתב האישום במסגרת הסדר הטיעון, לפיו נמחק התיאור שהופיע בחלק הכללי של כתב האישום המקורי בדבר שיטת פעולה של מלכה ופישר על פיה בוצעו המעשים המתוארים באישומים הפרטניים, ובכלל זה ב'פרשת חסן' (ראו סעיף 23(ג) לכתב האישום המקורי).
- באשר למדיניות הענישה הנהוגה ולמתחם העונש ההולם לעבירות שביצע פישר, טען עו"ד פרי כי פסקי הדין אליהם הפנתה המאשימה אינם רלוונטיים לעניינו, שכן באף לא אחד מהם התקיים פער כה דרמטי בין העבירות והאישומים בהם הנאשם הואשם מלכתחילה ובין אלו בהם הורשע לבסוף כפי שארע בתיק הנוכחי, ואף לא פער המתקרב אליו. בנוסף, באף לא אחד מאותם מקרים הנאשם היה עצור (מאחורי סורג ובריח ובהמשך בבית ללא 'חלונות התאווררות') במשך למעלה משנתיים; והליכי החקירה וההעמדה לדין באותם תיקים לא היו נגועים בכמות כה גדולה ונרחבת של כשלים ומחדלים שהקימו טענות להגנה מהצדק בהיקף ובעוצמה כפי שהתגלו בתיק הנוכחי. במצב דברים זה, כך נטען, מתחם העונש לא יכול להיקבע בדרך של השוואה לתקדימי העבר. התקווה היא שהליקויים החמורים שהתרחשו בהליך דנן לא יחזרו על עצמם בהליך פלילי עתידי כלשהו, כך שגם העונש שייגזר על פישר לא יוכל לשמש תקדים בתיקים עתידיים.
- עו"ד פרי הוסיף וניתח את פסקי הדין שהובאו בטיעון לעונש של המאשימה. הוא טען כי מרבית פסקי הדין עסקו בעבירות שוחד מוגמרות שביצעו עובדי ציבור אשר גרפו את כספי השוחד לכיסם, ופעלו באופן ממושך, שיטתי ורחב היקף. לעומת זאת, פישר אינו עובד ציבור; הוא הורשע בעבירת ניסיון ולא בעבירה מוגמרת; הוא לא קיבל לעצמו סכום כסף כלשהו; והאירוע בגינו הורשע היה נקודתי וחד פעמי.
כמו כן הפנה עו"ד פרי לפסקי דין בהם נגזרו בעבירות שוחד עונשים קלים מהעונשים אותם הציגה המאשימה: ע"פ 6622/17 גבאי נ' מדינת ישראל (10.1.2018) - נקבע מתחם עונש של 6 עד 12 חודשי מאסר בפועל, למערער שנתן שוחד כספי לקצין משטרה ובתמורה זכה ממנו לסיוע בעניינים שונים הקשורים בתפקידו (הגנה מפני פעולות אכיפה ומסירת מידע מהמאגרים המשטרתיים). בתוך המתחם נגזר על המערער עונש של 3 חודשי מאסר בפועל ו-3 חודשי מאסר בעבודות שירות. נאשם נוסף (שהיה חבר קרוב של הקצין והעביר לו סכומים נמוכים יותר) נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ת"פ (מחוזי חי') 51826-09-19 מדינת ישראל נ' נוי (27.12.2020) - מתן שוחד בסך כ-200,000 ₪ למנהל גן חיות ברשת המתנ"סים במשך חמש שנים, תוך הסוואת תשלום השוחד וחתימה על תצהיר כוזב. מתחם העונש ההולם לעבירות של מתן שוחד (מספר עבירות), שיבוש מהלכי משפט ושבועת שקר, הועמד על 9 עד 18 חודשי מאסר בפועל, ונגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. ת"פ (מחוזי חי') 37590-05-15 מדינת ישראל נ' אסייג (20.10.2015) - הרשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תיווך בשוחד ומתן שוחד לשוטר בתמורה להבטחתו כי יפעל לסגירת תיקי חקירה פליליים ולהנפקת אישורי כניסה לישראל לתושבי הרשות הפלסטינית. מתחם העונש ההולם גודר בין 4 חודשי מאסר בפועל הניתנים לריצוי בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל. המתווך ונותן השוחד נדון ל-6 חודשי עבודות שירות. ת"פ (מחוזי י-ם) 59794-01-17 מדינת ישראל נ' קירמה (8.1.2018) - שוטר שהורשע בקבלת שוחד (כספים וטובין) משוהה בלתי חוקית בישראל בשבעה מקרים במשך שלוש שנים. מתחם העונש ההולם הוצב בטווח שבין 4 חודשי עבודות שירות ל-14 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 6 חודשי עבודות שירות. ת"פ (מחוזי מרכז) 15314-04-13 מדינת ישראל נ' נשאת (14.10.2013) - הנאשם תיווך לשוחד במספר מקרים בין אדם שהבריח ביצים מתחומי הרשות הפלסטינית לבין רכז מודיעין במועצת הלול. המאשימה עתירה להטלת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ובית המשפט גזר 4 חודשי עבודות שירות.
- מכל מקום, לטענת ההגנה, אף בהתעלם מההבדלים העובדתיים והנורמטיביים בין נסיבות ביצוע העבירות בפסקי הדין אליהם הפנתה המאשימה, העברת רמת הענישה שנקבעה באותם מקרים דרך כור ההיתוך של השיקולים המיוחדים להקלה בעונש במקרה שלפנינו: הפער בין כתב האישום המקורי לכתב האישום הסופי; 'משפט השדה' שנערך לפישר בתקשורת; מעצרו במשך למעלה משנתיים; יתר הנזקים שמוטטו את חייו וחיי משפחתו; התנהגות רשויות האכיפה בחקירה ובשנים הראשונות של ניהול ההליך בבית המשפט - כל אלו מובילים לתוצאה לפיה פישר כבר נשא את מלוא העונש הממשי שניתן היה לגזור עליו אלמלא אותם שיקולים מיוחדים, כך שיתרת העונש לה הוא ראוי כעת מסתכמת בענישה צופה פני עתיד (ולכל היותר ימים מועטים של מאסר בדרך של עבודות שירות). בהקשר זה הוזכרה הסמכות של בית המשפט, כפי שהוכרה בפסיקה ובספרות המשפטית, לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי צדק ונסיבות אישיות חריגות.
- על כך הוסיפה ההגנה את הנסיבות האישיות של פישר: היותו נעדר עבר פלילי; מצבו הרפואי אליו התוודע בית המשפט לאורך שנות הדיונים ועליו העידו אשתו של פישר ופרופ' ברק, לרבות באשר להשפעת ההליך הפלילי על התדרדרות המצב; ונכונתו ליטול אחריות על העבירות בהן הודה במסגרת הסדר הטיעון, חרף המאבק הארוך אותו ניהל להוכחת חפותו, מתוך רצונו לשים את הפרשה מאחוריו, דבר שחסך זמן שיפוטי ומשאבים יקרים שעוד נכונו להליך אלמלא הסתיים בדרך זו.
לאור כל זאת נטען כי יש לאפשר עתה לפישר להתחיל אט אט בשיקום חייו, לטפל בהחזרת רישיון עריכת הדין שלו ובמציאת תעסוקה, בין באקדמיה ובין בעריכת דין, לאחר שמאז פרוץ הפרשה נמנע ממנו לעבוד ולפרנס את משפחתו. ענישה ממשית בעת הזו, תעמיק את השבר ותחרוג מעבר למידה הראויה מהעונש שפישר ראוי לו בהתחשב במכלול הנסיבות.