(ראו עוד ד' ברק-ארז, "אכיפה בררנית והזכות לשוויון בהליך הפלילי", ספר עדנה ארבל 119, 137-135 (2022)).
עוצמת ההשפעה של ההגנה מן הצדק על מידת העונש ועל שיעור החריגה ממתחם העונש ההולם, הינה תלוית נסיבות ומשתנה ממקרה למקרה, בהתאם למהות, להיקף ולעוצמת הפגמים הקונקרטיים בהתנהלות רשויות האכיפה ולמידת הפגיעה שנגרמה מכך בתחושת הצדק וההגינות (שם, פסקה 49). בפרשת גוטסדינר מידת ההקלה בעונש שתאמה את עוצמת הפגמים הייתה מתונה: "במידה הראויה... אך אין להגזים"; "במידה מסוימת אך לא מעבר לכך" (פסקאות 49, 52, 77). אולם במקרים אחרים, עשויה הגנה מן הצדק להשליך באופן דרמטי על גובה העונש (כפי שארע לאחרונה בע"פ 4347/23 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 8 לפסק דינו של השופט גרוסקופף (11.12.2025); ראו גם ע"פ 4434/10 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פסקאות 11-8 (16.3.2011); ע"פ 6922/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 45 (1.2.2010)).
- כפי שיבואר להלן, השפעתה של ההגנה מן הצדק על מידת עונשו של פישר היא משמעותית, וזאת לאור היקף ועוצמת המעשים הפסולים והמחדלים שנפלו בהתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים בתיק זה. ליקויים אלו, שלא הסתיימו בשלב החקירה אלא נמשכו גם לאחריה בעת ניהול ההליך בבית המשפט, פגעו במהלך התקין של המשפט ובזכותם של הנאשמים להליך הוגן. הפגיעה ארעה במספר היבטים, שבכל אחד מהם קמה בידי פישר עילה עצמאית להגנה מן הצדק. עם זאת, בשים לב לכך שבנקודת הזמן הנוכחית, בה עסקינן בגזירת הדין ולא בקביעת האשמה, לא נדרשת צלילה לעומק כל אחד מהאירועים בהם התנהגות המחלקה לחקירות שוטרים עמדה בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, הדיון במסגרת זו בסוגיית ההגנה מן הצדק ייעשה ממעוף הציפור, תוך התעכבות על נקודות ציון מרכזיות לאורך ציר הזמן אשר בהן נפלו הכשלים והליקויים שבלטו באופן מיוחד.
- היבט דומיננטי של הליקויים מצד המחלקה לחקירות שוטרים אשר הובילו לפגיעה בתקינות ההליך, התבטא באי גילוי, ולעיתים הסתרה, של אירועים קריטיים בשלב החקירה, וכן חומר חקירה הנוגע לאותם אירועים וטענות לאובדן החומרים, באופן שהקרין בהמשך על מהלך המשפט כולו. כשלים ומחדלים אלה נתנו את אותותיהם במידה רבה בשלביו הראשונים של ההליך, בהם הונחו סימני השאלה לנוכח התמיהות שעלו מתיק החקירה, ונמסרו מטעם המחלקה לחקירות שוטרים תשובות מטעות בנושאים מהותיים. פעמים שהתשובות המכשילות גרמו לניתוב ההליך לאפיקים שבדיעבד התברר כי העיסוק בהם היה נחסך אילו הייתה האמת מגולה מהיום הראשון. כתוצאה מכך, ניהול ההליך נתקל פעם אחד פעם בחסמים ונפתולים שעיכבו והאריכו עד מאד את הדיון בשאלות האמיתיות שהיו טעונות הכרעה אילו הייתה החקירה נערכת כהלכתה ולו המחלקה לחקירות שוטרים היתה מקפידה על מסירת תשובות אמת להגנה ולבית המשפט. כל אותה העת נדרש פישר להתמודד מול כתב אישום אדיר ממדים, כשרכושו תפוס, רישיון עריכת הדין שלו מושעה, ובשנתיים הראשונות - גם חירותו האישית נלקחת והוא נתון במעצר.
כאמור, בהינתן השלב הדיוני בו אנו מצויים, אין צורך או מקום לסקירה מקיפה של כל הליקויים שנפלו בחקירה בהיבט הנזכר. אסתפק אפוא בהצגה תמציתית ביותר - בבחינת מעט מזעיר - של מספר נקודות ציון בולטות בהקשר זה. במסגרת זו אדון בעיקר בארבע עילות הכשל והפסול המרכזיות המצמיחות בענייננו את ההגנה מן הצדק: (א) הסתרת חומר הנוגע למועד עריכת הסכם עד המדינה עם מלכה; (ב) הבטחת טובות הנאה בעל-פה למלכה שחייבו השלמת חקירה לקראת סיום שמיעת פרשת התביעה; (ג) קבצי ה'דאמפ' שעיכבו את שמיעת התיק; (ד) אכיפה בררנית וטענות סותרות מצד התביעה ביחס לפגישה הלילית.
- עוד קודם לכן, ועל מנת לסייע בידי הקורא, נמקם על ציר הזמן מספר אירועים מרכזיים של החקירה וההליך המשפטי הצריכים לענייננו:
3.7.2014 - מעצר פישר בפעם הראשונה