יתרה מזו: הוצאת הצווים הזמניים נגד מלכה ופישר באותו היום, כאמצעי הכנה לתקיפה כלכלית נגד שניהם, עולה בקנה אחד עם צווי חיפוש שהמחלקה לחקירות ביקשה וקיבלה מבית משפט השלום ביום 27.4.2015 נגד מלכה, פישר ועדת המדינה (ת/92). מעצרם של השלושה התבצע יומיים לאחר מכן (29.4.2015); ובכל זאת - לאחר המעצר, בוצע צו החיפוש בביתו של פישר (ביום 11.5.2015 - ת/176, ת/196(א)-(ב), ת/228, ת/444) ולא בביתו של מלכה. ההסבר האפשרי היחיד להתייחסות השונה אל השניים מצד המחלקה לחקירות שוטרים - הן בעניין מימוש צווי החיפוש הן בעניין מימוש הצווים הזמניים לתפיסת נכסים - הוא בהקלה שניתנה למלכה, עוד במהלך חקירתו וקודם להגשת כתב האישום, תמורת גרסתו המפלילה (אותה כאמור החל למסור ביום 4.5.2015; ראו גם עמ' 7970 לפרוטוקול, עדותו של דרור תא-שמע (להלן: תא-שמע), ששימש בתחילה ממלא מקום ראש צוות החקירה ובהמשך סגן ראש הצוות).
- בהקשר זה יש לדחות את ניסיונו של ראש צוות החקירה, דובי שרצר (להלן: שרצר), לתלות את אי מימוש צווי התפיסה הזמניים נגד מלכה בממצאיה של חקירה כלכלית שהמחלקה לחקירות שוטרים ערכה לגבי היקף רכושו (ראו למשל עדותו בעמ' 16174-16165).
החקירות הכלכליות היחידות בעניינו של מלכה אשר לגביהן הוגשו ראיות, נערכו על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בחודשים יולי ואוגוסט 2014 (ת/340-ת/343). משראתה המחלקה לחקירות שוטרים לבקש נגד מלכה בסוף חודש אפריל 2015 ובתחילת חודש מאי 2015 צווי חיפוש ואיסור שימוש זמני ברכוש, למרות התשובות שהתקבלו אצלה בקיץ 2014 ביחס להיקף רכושו, אין בידיה לטעון כי הימנעותה ממימוש הצווים דווקא נגד מלכה - בעוד את הצווים נגד פישר מימשה סמוך לאחר מעצרו ביום 29.4.2015 - נבעה מהשוני בהיקף הרכוש של השניים.
מכל מקום, אילו היה ממש בהסבר זה, מצופה היה מהמחלקה לחקירות שוטרים לפרוש מלכתחילה בפני בית המשפט את העובדות כהווייתן, ולא להסתיר במשך שנים את הצווים אותם הוציאה, אך לא מימשה, נגד מלכה.
- לימים, בחודש אפריל 2023 (כשלוש שנים לאחר חקירתו של שרצר בבית המשפט), העבירה התביעה להגנה פרפרזה מתוך תרשומת פנימית שנערכה בפרקליטות מיסוי וכלכלה על אודות ישיבה שנערכה שם ביום 19.5.2015 ושבמסגרתה "נאמר כי בשני אנשים לא נוגעים בכוונה: בערן מלכה, ובוצ'אן [אחד מעדי התביעה באישום אחד עשר הידוע כ'פרשת בוצ'אן']..." (נ197/2). הגם שהישיבה נערכה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, המחלקה לחקירות שוטרים הייתה שותפה לתוכנה, כפי שאישר סעדה בחקירתו הנגדית (עמ' 22669-22665). מדובר באירוע שהתרחש חמישה ימים בלבד לאחר הגשת כתב האישום, ושבו הובהר, ברחל בתך הקטנה, כי ההימנעות מהליכי תקיפה כלכלית נגד מלכה הייתה מהלך מכוון. ואף על פי כן, בדיון מיום 19.3.2017 נטען על ידי נציג המחלקה לחקירות שוטרים - בניגוד מוחלט למידע שהיה מצוי בידי המחלקה החל מהיום הראשון - כי אין לו דרך לדעת האם לפני הגשת כתב האישום בוצעה תקיפה כלכלית נגד מלכה.
במאמר מוסגר יצוין כי לפנינו דוגמא טובה נוספת לכך שהממשקים של המחלקה לחקירות שוטרים עם גורמים אחרים בפרקליטות המדינה, הם שהביאו לחשיפת האמת במשפט זה. בהמשך יומחשו הדברים עוד יותר.
- יודגש כי חשיבותה של נקודה זו, אינה בהפליה בין מלכה לפישר, אלא באינדיקציה המשמעותית שיש בכך לאופן הפסול בו נערך הסכם עד המדינה עם מלכה ולמועד בו גובש הסיכום על היותו עד מדינה, לפני הגשת כתב האישום. כמו כן, יש בכך אינדיקציה נוספת להסתרה מעיני ההגנה ובית המשפט מהי התמורה אותה קיבל מלכה עוד לפני שהוגש נגדו כתב האישום.
- ועדיין, כוחה ומעמדה של חזקת התקינות המינהלית אינם של מה בכך; ואילו היה מדובר רק בשתי התמיהות הנזכרות, אפשר שעוד היה ניתן לעבור לסדר היום ולפטור את הדברים בשגגות או בחוסר מקצועיות של המחלקה לחקירות שוטרים. לא רק זאת, אלא שמספר הצהרות חדות וברורות שניתנו לאורך הדרך על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בשאלת מועד ההסכמות עם מלכה, הגבירו את הנטייה להאמין לדברים ולכופף מפניהם את סימני השאלה, אף שאלו לא פסקו מלטרוד את המנוּחה ולהעסיק רבות את ההגנה בניסיונה לחשוף את מהלך האירועים האמיתי ביחס לכך.
כך, ביום 26.5.2015 הגיש פישר בקשה לעיין בחומרי חקירה, ובהם כל הודעותיו של מלכה, תוך שטען כי למד מפרסומים בכלי התקשורת כי מלכה עשה עם התביעה "הסכם לקראת הסדר טיעון", וכי מסיבה זו נמנעה התביעה להעמיד לעיון יתר הנאשמים את הודעותיו של מלכה (בע"ח 49707-05-15). בדיון בבקשה שהתקיים ביום 1.6.2015 (נ102/2(א)), הוסיף בא-כוחו של פישר כי המחלקה לחקירות שוטרים סיכמה מראש עם מלכה כי לאחר הגשת כתב האישום הוא ימסור עדות ניקיון במטרה לבחון הגעה עמו להסכם עד מדינה, ורק יישום ההסכמה נדחה לאחר הגשת כתב האישום על מנת ליצור מראית עין של עמידת התביעה בכללים שנקבעו זמן קצר קודם לכן על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין בעניינו של הרב יאשיהו פינטו (בג"ץ 6410/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה (4.2.2015)). בתגובה לכך (ולטענות דומות שהעלה בדיון בא-כוחה של דוד) אמרה התובעת: "לאחר הגשת כתב האישום אנו בודקים אפשרות לחתימת הסכם עד מדינה עם נאשם 1... המו"מ החל לאחר הגשת כתב האישום... בדיקת האפשרות למו"מ וההתנהלות בעניין בין נאשם 1 לבין מח"ש החלה לאחר הגשת כתב האישום" (עמ' 5-4). הצהרה זו של התביעה הובאה על ידי בית המשפט (השופט כ' מוסק) בהחלטה שנתן למחרת היום (2.6.2015 סעיף 35, נ102/2(ב)), בה קיבל את עמדת התביעה ואפשר לה להימנע מלהעביר לעיון ההגנה את אותם חלקים מהודעותיו של מלכה לגביהם הגישה בקשה להארכת מועד להוצאת תעודת חיסיון. יומיים לאחר מכן, ביום 4.6.2015, נחתם הסכם עד המדינה בין המחלקה לחקירות שוטרים למלכה.