גרסה בלתי אמינה זו של שרצר הופרכה לחלוטין בעדויות של עורכי הדין כרמלי וברטל (בהן כאמור תמך גם מלכה בעדותו המאוחרת). האמינות של גרסת הסנגורים (שהעידו כעדי תביעה ושגם ב"כ יתר הנאשמים לא חלקו על תוכן דבריהם) בהשוואה לגרסתו של שרצר, מתבקשת כבר בשל התמיהות שהוצגו בתחילת פרק זה: הגשת כתב אישום משותף נגד מלכה יחד עם יתר הנאשמים למרות שגרסת מלכה בחקירה שימשה נדבך מרכזי בראיות נגד האחרים; הימנעות המחלקה לחקירות שוטרים ממימוש צווי התקיפה הכלכלית הזמניים אותם הוציאה נגד מלכה במהלך מעצרו; והימנעותה מלבקש בכתב האישום את חילוט רכושו; בעוד הצווים הזמניים נגד פישר מומשו והתבקש נגדו חילוט. ההסבר היחיד למהלכים אלו מצוי בידיעה ובוודאות שהיו למחלקה לחקירות שוטרים כבר מהיום הראשון בו מלכה החל לשתף פעולה עם חוקריו - 4.5.2015 - לכך שלאחר הגשת כתב האישום ייחתם עמו הסכם עד מדינה במסגרתו יוענקו לו טובות הנאה כלכליות. זאת מכוחו של משא-ומתן שהחל עובר לחקירתו של מלכה ביום 4.5.2015, עשרה ימים טרם הגשת כתב האישום, והמשיך להתנהל במשך חודש ימים עד לחתימת הסכם עד המדינה ביום 4.6.2015.
יתרה מזו. העדפת גרסת עורכי דינו של מלכה על פני הגרסה של שרצר התחזקה לנוכח הטבות נוספות שהתגלה כי ניתנו למלכה תוך כדי ימי חקירותיו קודם להגשת כתב האישום: כבר ביום בו מלכה החל לשתף פעולה עם חוקריו (4.5.2015) התאפשרה שיחת טלפון שלו עם אשתו ופגישה בינו לעדת המדינה שלא הוקלטה (2347, 4119-4118); שרצר אישר כי לא התקיימה תכלית חקירתית בפגישה וכי אפשר אותה לבקשת מלכה כ"עניין בין אישי" (16151); שפיצר ציין כי מדובר במהלך חריג (14026); תוך כדי חקירת מלכה ביום 6.5.2015 ניתנה לו אפשרות לפגוש את אשתו בחדר הישיבות של המחלקה לחקירות שוטרים (הערת חוקר בשו' 92 להודעה הכתובה, עדות שפיצר בעמ' 14026-14025); באותו מעמד (יומיים לאחר שהחל לשתף פעולה בחקירה) שפיצר החזיר לידי אשתו של מלכה את אחד ממכשירי הטלפון הנייד שנתפסו אצלו והחתים אותו על אישור מתאים (ת/271); שפיצר ציין כי מדובר בצעד חריג, אותו ביצע בהתאם להוראה שקיבל, וכי לא נהוג להחזיר לחשוד בסטטוס של עצור ימים את מכשיר הטלפון שנתפס אצלו לצרכי חקירה (14638-14634); לאחר דיון בבית משפט השלום בהארכת המעצר ביום 11.5.2015, חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים לא מנעו ממלכה להתראיין בתקשורת בהיותו עצור (14084). ואין אלו אלא חלק מהאינדיקציות המחזקות את קיומה של הסכמה בין מלכה למחלקה לחקירות שוטרים טרם הגשת כתב האישום. בהקשר זה יוזכרו גם סירובו של מלכה להשיב בחקירותיו מאז 4.5.2015 על חלק מהשאלות שהוצגו בפניו, מהטעם "שיש מהלך שעורכי הדין שלו מנסים להניע מאחורי הקלעים ושזה הדבר האחרון שנשאר לו לסחור בו בשלב מאוחר יותר" (מזכר שפיצר מיום 6.5.2015, נ1/3); דבריו בחקירה מיום 6.5.2015 כי יוכל להשיב על אותן שאלות רק באישור עורך דינו (שו' 73 ואילך); ודבריו של החוקר עופר בביצקי בתמליל שיחה שקיים עם מלכה לפני תחילת חקירתו ביום 10.5.2015 (שיחה שנראה כי תועדה שלא במתכוון בהינתן שבביצקי לא נמנה על החוקרים באותו יום): "נו, מה העורך דין שלך אומר? הרי אתם פה במשא ומתן, אתה יודע את זה יותר טוב ממני" (ת/413(ב)).
- ואם בכל אלו לא היה די, לקראת סופה של פרשת התביעה התקבלו שתי ראיות חותכות לכך שטענת המחלקה לחקירות שוטרים לכל אורך השנים, וכן דבריהם של סעדה ושרצר בעדויותיהם לפניי, לפיהם גרסאותיו המפלילות של מלכה נמסרו כביכול עד להגשת כתב האישום במעמד של חשוד רגיל - אינם אמת. האמת היא, שמלכה היה באותה עת במעמד של חשוד שניהל משא-ומתן לקראת הסכם עד מדינה, ומסר את הודעותיו תחת הסכמה על חיסיון שימוש. שתי הראיות החותכות התקבלו במהלך החקירה הנגדית של סעדה.
סעדה הוא הגורם הבכיר מבין אנשי המחלקה לחקירות שוטרים שהעידו במשפט, והוא שהיה גם הגורם הבכיר הדומיננטי בניהול המשא-ומתן מול מלכה (21773). בנוסף, מבחינה כרונולוגית, סעדה הוא השני בזמן מקרב אנשי המחלקה שהציג את טענת השווא בדבר מעמדו של מלכה. זאת בהסכם עליו סעדה חתם עם מלכה ביום 4.6.2015 ובו נכתב, בניגוד גמור לעובדות שהוכחו בפניי, "כי עוד טרם הגעה להסכם זה, בשלב החקירה, הנאשם מסר גרסה שהפלילה אותו ואחרים, כל זאת מבלי לבקש תמורה ומבלי שהובטחה לו תמורה" (סעיף 2 בנספח להסכם; ההדגשה הוספה), וכי התמורה הנקובה בהסכם ניתנה למלכה בגין הגרסה אותה מסר "לאחר הגשת כתב האישום, במסגרת הסכם זה... אודות מעורבותם של גורמים שונים, חלקם בכירים לעבר, בעבירות פליליות" (שם, סעיף 3), באופן היוצר חיץ מלאכותי וכוזב בין המידע שמלכה מסר לפני הגשת כתב האישום ובין המידע אותו מסר לאחר מכן. לחתימת סעדה על הסכם עד המדינה קדמה הצהרת התובעת מהמחלקה לחקירות שוטרים, בדיון שהתקיים ביום 1.6.2015, כי "המו"מ החל לאחר הגשת כתב האישום... בדיקת האפשרות למו"מ וההתנהלות בעניין בין נאשם 1 לבין מח"ש החלה לאחר הגשת כתב האישום". אלא שבשונה מהתובעת, שלא התיימרה להעיד על דברים המצויים בידיעתה האישית ורק שימשה צינור להעברת דברים שמסרו לה הגורמים במחלקה לחקירות שוטרים שניהלו בעצמם את המגעים עם מלכה ועורכי דינו (עמ' 2386-2384, 22554), סעדה חתם בעצמו ביום 4.6.2015 על הסכם העומד בסתירה חזיתית לסיכום הכתוב שנערך אך חודש ימים קודם לכן בינו לעו"ד ברטל. באותו סיכום, מלכה ביקש וגם קיבל מסעדה תמורה משמעותית בעד הגרסה המפלילה אותה מסר החל ביום 4.5.2015: חסימת דרכה של המחלקה לחקירות שוטרים לעשות שימוש במידע המפליל כל עוד לא תחתום עם מלכה, לאחר הגשת כתב האישום על הסכם עד מדינה, ותעניק לו במסגרת ההסכם את טובות ההנאה שעליהן יוסכם.