(ב) בית המשפט לא הטיל ספק בהצהרה שנמסרה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים בדיון מיום 1.6.2015, לפיה המשא-ומתן עם מלכה לבחינת האפשרות להגעה להסכם עד מדינה החל לאחר הגשת כתב האישום, וסמך על ההצהרה במסגרת ההחלטה מיום 2.6.2015 בבקשת פישר לעיון בחומרי חקירה.
(ג) סוגיה זו עלתה שוב בדיון מיום 14.7.2016 בטענות המקדמיות של הנאשמים. בדיון זה הוסיפה התביעה לדבוק בגרסת המחלקה לחקירות שוטרים כי המשא-ומתן עם מלכה החל לאחר הגשת כתב האישום, ועד אז "לא היה שום הסכם... לא הסכם ולא סיכום". הצהרה זו הובאה במסגרת ההחלטה בטענות המקדמיות מיום 20.11.2016 (סעיף 92) בה נדחתה בקשתו של פישר למנוע מהמאשימה שימוש בהודעותיו של מלכה, מבלי שניתן היה אפילו לשער כי כבר ביום הראשון לתחילת שיתוף הפעולה של מלכה עם החוקרים, עמדה בתוקף הסכמה כתובה וחתומה בין עורך דינו לבין סעדה המונעת שימוש באמרותיו.
(ד) בחזרה לדיון מיום 1.6.2015 - באותו דיון התקבלה עמדה נוספת של המחלקה לחקירות שוטרים, כי הסיבה לאי העברת ההודעות שנגבו ממלכה לאחר הגשת כתב האישום להגנה, נעוצה ברצון שלא לפגוע בחקירה שהחלה לאחר הגשת כתב האישום בנושאים החדשים שלא נכללו בכתב האישום המקורי. השופט מוסק אימץ את הדברים בהחלטה שנתן למחרת היום (2.6.2015), בה התיר לתביעה שלא להעביר להגנה את הודעותיו האמורות של מלכה עד להחלטה בתיק העיקרי בבקשה להארכת מועד להוצאת תעודות חיסיון. בדיון בתיק העיקרי מיום 10.6.2015 חזרה התובעת על הדברים, תוך שביקשה להכיר ב"חיסיון זמני" על החומרים עד לסיום החקירה המשלימה (עמ' 6-5). אף אני סמכתי על הדברים, והוריתי על הארכת מועד זמנית עד ליום 18.6.2015 (פסקה 1 להחלטה בעמ' 7 לפרוטוקול). בדיעבד הסתבר כי בעוד המחלקה לחקירות שוטרים ביקשה להמשיך ולמנוע מההגנה את העיון בהודעות שנגבו ממלכה לאחר הגשת כתב האישום, חלקים מתוך ההודעה הראשונה וה'מכוננת' שנגבתה ממנו ביום 19.5.2015, חמישה ימים לאחר הגשת כתב האישום, בה סקר את כל הנושאים החדשים שהוא עומד לספר עליהם, צוטטו כבר ביום 22.5.2015 בתכנית הטלוויזיה 'יומן' ששודרה בערוץ הראשון (ראו הצהרת התביעה בעמ' 14180-14178). ערר שהגיש פישר ביום 24.8.2021 למחלקת העררים בפרקליטות המדינה על ההחלטה מיום 12.2.2020 שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין הדלפת החקירה האמורה של מלכה על ידי גורמים במחלקה לחקירות שוטרים - לא הוכרע עד היום (נ203/2).