"למחדלים מובהקים מחיר גם בתחום הימשכות ההליכים... אף אם איננו יכולים לאמוד את פרק הזמן שנוסף להליך כתוצאה מן המחדלים, ברי כי הצורך לחקור עדים בשנית, וה'מאבק' שניהלה ההגנה במטרה לחשוף חומרי חקירה נוספים שלא הועברו לידיה או לא תועדו - הביאו להימשכות, באופן שגם פגע במערערים... נזכיר, כי המצוי במעצר זכויותיו אינן כשל אסיר על כל המשתמע מכך. הנה כי כן, בענייננו גרמו המחדלים לעיכובים מיותרים במשפט, ובפסיקה נקבע, כאמור, כי ניתן להעניק משקל לקולה לנסיבה זו. כשלעצמי סבורני, כי נוכח התנהלות המשטרה ראוי לעשות כן בנסיבות העניין" (ע"פ 1361/10 מדינת ישראל נ' זגורי, פסקה ק"ה (2.6.2011)).
בשונה מאותו מקרה, וכעולה מסקירת הכשלים והמחדלים שלעיל, המועדים בהם התגלו לראשונה בתיק הנוכחי חומרים מהותיים (למשל המזכר והודעת הדוא"ל שצצו לראשונה בעדות סעדה); נערכה השלמת החקירה שהובילה למהפך הראייתי בעקבות עדות מלכה בלשכת עורכי הדין ועדויות עורכי דינו; והסתיימה העברת החומרים הדיגיטליים על ידי התביעה מתוך הליך המיון והסינון לפי סעיף 108 לחסד"פ - כל אלה מאפשרים לנקוב בפרק זמן של שנים ארוכות בהן משפטו של פישר התארך מחמת כשלי המחלקה לחקירות שוטרים, ובמהלכן מצבו היה למעשה "כמי שהחל 'לרצות את עונשו' בתקופת המתנה זו" (ע"פ 8421/12 בן חיים נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (29.9.2013)), תוך שהוא "מושעה מעבודתו... עד שיסתיימו ההליכים הפליליים בעניינו" ו"אינו יכול להיקלט בעבודה חדשה נוכח ההליכים הפליליים התלויים ועומדים כנגדו" (ע"פ 7696/14 גבריאלי נ' מדינת ישראל, פסקה י"א 11.2.2015))).
אישום 'הפגישה הלילית' - אכיפה בררנית וטענות סותרות מצד התביעה
- בעניין אישום ארבעה עשר ('פרשת הפגישה הלילית') עלתה טענה נוספת מצד עו"ד פרי להגנה מן הצדק, וזאת מחמת אכיפה בררנית כלפי פישר, בעוד יתר משתתפי הפגישה (פרט לרות דוד) לא הועמדו לדין; ובאופן מיוחד - מלכה, שאמנם הועמד בתחילה לדין גם על אירוע זה אולם לבסוף הוא נמחק מהאישום הארבעה עשר.
לכאורה, ניתן היה להקדיש לסוגיה זו תשומת לב פחותה, בהינתן ההכרה של המאשימה במסגרת הטיעונים לעונש בכך שפישר לא נטל חלק דומיננטי בפגישה, דבר שבא לידי ביטוי גם בהסכמת המאשימה לראות בפגישה הלילית חלק מהאירוע הראשון של עבירת השיבוש בפרשת ביטון, הגם ששתי הפרשות התרחשו בהפרש זמנים של למעלה משנה.