"אבקש להגיש כתב אישום מתוקן. מסרתי עותק לחבריי. ישנם תיקונים בעיקר לגבי נאשמים 1 ו-2. לגבי יתר הנאשמים אין תיקונים. הפניתי את חבריי לתיקונים. התיקון המשמעותי הוא תיקון [צ"ל אישום] 12 [פרשת הפגישה הלילית] בו הוסר נאשם 1 מן האישום. נותרו באישום נאשמים 2 ו-3".
עד כאן לא הוזכר כלל הסדר טיעון, ואופן הצגת הדברים היה כמקובל במצבים של הודעה על תיקון כתב אישום לפי סעיף 91 לחסד"פ טרם הקראת כתב האישום. חיזוק לכך מצוי בעובדה שהתיקונים של כתב האישום נעשו, כפי שהודיעה במפורש התובעת, לא רק לגבי מלכה אלא גם לגבי פישר שאין חולק כי לא נכרת עמו הסדר טיעון.
מכאן עברה ב"כ המאשימה לספר על התפתחויות שאירעו בתיק לאחר הגשת כתב האישום, כפועל יוצא מחתימת ההסכם בינה למלכה והשלמות החקירה הצפויות לאור המידע הנוסף שמלכה מסר בעקבות ההסכם (עמ' 2). ב"כ המאשימה דיברה במפורש על הסכם שנחתם, ולא הוסיפה כי הושגו לאחריו הסכמות נוספות עם מלכה שלא הועלו על הכתב.
רק לאחר מכן הוזכר לראשונה הסדר הטיעון (בהמשך עמ' 2):
"לגבי נאשם 1, הגענו להסדר טיעון לפיו הוא יודה בעובדות כתב האישום המתוקן והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי".
לאור מהלך הדיון המתואר, פשוטם של דברי ב"כ המאשימה באשר להסדר הטיעון עם מלכה היא, שמדובר במסמך החתום מיום 4.6.2015 הנושא את הכותרת "הסכם/הסדר טיעון" ובמסגרתו הוסכם כי מלכה "יודה בכתב האישום שהוגש נגדו בפרשה זו, יורשע בו, והצדדים יטענו לעונש באופן פתוח" (שימת הלב להתאמה של ניסוח זה עם דברי ב"כ המאשימה כפי שצוטטו מתוך הדיון מיום 10.6.2015).
הבנת הדברים באופן הזה מתיישבת עם החובות המוטלות על התביעה מכוח הנחיית פרקליט המדינה בעניין עריכת הסדר טיעון (מס' 8.1). סעיף 11 להנחיה קובע כי "על הסדר שהפרקליטות צד לו להיערך בכתב ולהיחתם על ידי הנאשם ובא כוחו", וסעיף 12 מוסיף כי "בגיליון הרישומים שבתיק הפרקליטות תרשם על ידי התובע ההנמקה המפורטת להסדר הטיעון". עוד נקבע (בסעיף 15 להנחיה) כי "הסדר טיעון הכרוך ברגישות ציבורית מיוחדת... אם משום שמדובר בפרשה שזכתה להד ציבורי נרחב" - ואין חולק כי ההליך דנן נופל לגדרי הוראה זו - "מחייב את אישורו של פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה בכתב. נימוקי ההחלטה יפורטו בתיק הפרקליטות ובמידת הצורך ימסרו לבית המשפט". בענייננו הציגה המאשימה הסדר טיעון אחד ויחיד (שהוא גם הסכם עד מדינה) בחתימת מלכה ובא-כוחו. לא הוצג הסדר טיעון כתוב נוסף, ולא נמצאו בתיק הפרקליטות רישום בדבר הנמקת ההסדר כמו גם אישור בכתב של פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה בצירוף נימוקי ההחלטה. הלוא די בכך שאחד ממסמכים אלה היה בנמצא, כדי שהתביעה לא הייתה נזקקת ל"ניסיון התחקות אחר הטעמים שהובילו לקבלת ההחלטה" (כאמור בהודעתה מיום 21.3.2018) ולהשלכת יהבה על בדיקת תיבת הדוא"ל של מנהל המחלקה לחקירות שוטרים לאחר שסיים את תפקידו (דברי ב"כ המאשימה בדיון מיום 19.3.2018 עמ' 3293) או על ניסיון לאתר התכתבויות בטלפונים הניידים של נציגי התביעה והסנגורים (דבריה בדיון מיום 29.11.2018 עמ' 6759-6758).