לטענת התובעים, שראל ושחר הציגו לרפי מצגים, לפיהם יהיה המיזם דומה לזה שהוקם על ידי חברת plus500, שהיא חברה ישראלית בתחום מסחר חוזי ההפרשים בפלטפורמה אינטרנטית, קרי, שתפותח מערכת שלמה הכוללת שרת מסחר וגיוס הלקוחות יהיה מקוון; כל המיזם יתנהל בהתאם לרגולציה החוקית במדינות בהן יציע המיזם את שירותיו; כבר מהחודש ה-6 למיזם, תהיה התוכנה באוויר ותפעל עם לקוחות והחל מהחודש ה-15 ייצר המיזם רווח נקי; שראל ושחר הציגו עצמם בפני רפי כבעלי יכולת להוציא את המיזם לפועל.
לטענת התובעים, בפועל התברר כי המצגים היו כוזבים, כך שהוציאו מהם במרמה כספים בסך של 2,351,634 ₪, כשמתוכם סך של 1,148,142 ₪, ירד לטימיון. לטענתם התברר כי שראל ושחר מעולם לא התכוונו לפתח מערכת שלמה, כי אם "דף נחיתה בלבד", קרי מערכת התלויה באופן מוחלט בקבלת שירותים מחברה בריטית, שהיוותה כמנוע של כל המיזם; הניסיון לגייס לקוחות באופן מקוון כשל; שראל ושחר מעולם לא התכוונו כי המיזם יפעל באופן רגולטיבי; המצג של תחילת ייצור ההכנסות בחודש ה-6 למיזם ורווח נקי בחודש ה-15, היה כוזב. בפועל המוצר עלה לאוויר רק בשנת 2016; התברר כי שראל ושחר נעדרים כל ניסיון מקצועי.
בנוסף נטען כי שראל ושחר נטלו שכר עבודה מסייברטייד בניגוד לסיכום, עשו שימוש ונטלו ציוד של סייברטרייד לאחר סגירתה.
כמו כן, זנחו שראל ושחר את פעילות סייברטרייד, פעלו בתוך משרדיה במסגרת פעילויות עסקיות אחרות שלהם, ולצורך כך השתמשו בעובדים שסייברטרייד שילמה את שכרם, לשם קידום עסקים פרטיים שלהם, בהם לרפי לא היה חלק. הכוונה לאתרי "היכרויות" שפעלו תחת השמות Luxur ו- Makelove, ביחס אליהם נטען כי שראל ושחר עסקו בקידומם תוך כדי עבודתם בסייברטרייד והעמיסו הוצאות פרסום בהיקפי עתק לשם כך.
יצויין, כי חלק מהסעדים שנתבעו, לא כלולים בכתב התביעה והוספו מאוחר יותר בתצהירו של רפי, מבלי שהתבקש תיקון כתב התביעה.
עוד נטען כי רפי מודר מענייניה הכספיים של סייברטרייד באופן מכוון. שראל ושחר פעלו להקמת חברת offshore נוספת בשם - CFD Group (להלן: "CFD") בה שלטו שראל ושחר והציגו לרפי מצג לפיו, מבחינה חוקית, הכרחי שהכספים שיגוייסו מלקוחות ישולמו ל- CFD כצינור שממנו יועברו התקבולים לסייברטרייד. לרפי לא הייתה גישה לחשבון הבנק של CFD ושראל ושחר מידרו אותו כליל מגישה למסמכי CFD, לרבות המסמכים החשבונאיים.
- פרשת מטבע "סירין לאבס" - בתחילת שנת 2018 רכשו רפי, שראל ושחר במשותף מטבע וירטואלי בשם "סירין לאבס". לאחר הרכישה, עלה ערך המטבע, באופן שיצר לשלושתם רווח בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר. המטבע הוחזק אצל שראל באמצעות "ארנק דיגיטלי". לטענת רפי, הוא דרש משראל לממש את המטבעות שרכשו ברווח, או למכור את חלקו במטבעות, אך הוא סירב ונגרם לו נזק בסך של כ-1.2 מיליון דולר.
- הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי:
- מדובר בתביעה חסרת בסיס, שבאה רק במטרה לנסות להוות "משקל נגד" לתביעת ההלוואה.
- סייברטרייד היא חברת הזנק שמלכתחילה ההשקעה בה כרוכה בסיכון לא מבוטל, שכן קיימת אפשרות שהניסיון לפתח את המערכת המתוכננת לא יצלח ו/או שזו לא תזכה להצלחה, כך שהכספים שיושקעו ירדו לטימיון.
- המערכת שפותחה על ידי סייברטרייד הייתה מערכת מסחר מצויינת שזכתה לביקוש והניבה רווחים. המערכת כללה: מערכת מסחר, אתרי אינטרנט, מערכת CRM לניהול קשרי לקוחות והפקדות ועוד. הושקעו בפיתוח התוכנה מיליוני שקלים ושעות עבודה רבות, ואין שחר לטענה כי פותח "דף נחיתה" בלבד המתממשק לאתרים קיימים.
- הטענה כי התברר לרפי רק בדיעבד שהחברה מקבלת שירותים מהחברה הבריטית שסיפקה מנוע מסחר, משוללת יסוד. פירוט העלויות החודשיות עבור השירותים של החברה הבריטית נשלח אל רפי כבר בחודש ספטמבר 2014 (נספח 51 לתצהיר שראל), וההחלטה להתקשר עם החברה הבריטית היא החלטה משותפת של שראל, שחר ורפי.
- לעניין הרגולציה, הסדרת הרגולציה סמוך ולאחר הקמת סייברטרייד, לא הייתה ריאלית בשנים הראשונות נוכח הסכומים שהיו כרוכים בכך. סייברטרייד ו- CFD עבדו ללא רגולציה על סמך חוות דעת משפטית (נספח 53 לתצהיר שראל) וחברות סליקה ובנקים עבדו עימן. זאת, בידיעתו ובאישורו של רפי, שאף לא העלה כל טענה בעניין זה בזמן אמת.
- המצג כי התוכנה תהיה באוויר ותפעל עם לקוחות כבר מהחודש ה-6 למיזם והחל מהחודש ה-15 ייצר המיזם רווח נקי, הינו בגדר הערכה בלבד. המדובר, כאמור, בחברת הזנק, ובפועל הפיתוח ארך זמן רב יותר.
- הכוונה בראשית הדרך הייתה לגייס לקוחות באופן מקוון. לאחר שהתברר כי הפיתוח יארך זמן ממושך נוסף ויהיה כרוך בעלויות, הוצעה על ידי שראל ושחר אפשרות לעבור לשיווק באמצעות "קול סנטר".
- הטענה כי הוסכם ששראל ושחר יעבדו ללא שכר אינה נכונה. בהסכם המייסדים נקבע כי שראל ושחר יעבדו בסייברטרייד כמנהלים למשך תקופה של 12 חודשים. בשום שלב לא סוכם ששראל ושחר יעבדו ללא שכר, אלא להיפך, צויין בבירור בדו"ח אקסל (נספח 75 לתצהיר שראל), כי שראל ושחר ישתכרו בסכום סימלי בסך של 10,000 ₪ כל אחד, שהינו שכר נמוך באופן קיצוני לענף ההייטק, לבטח ביחס לתפקיד שביצעו. בזמן אמת, לא עלתה כל טענה בעניין זה על ידי רפי.
- הטענה כי שראל ושחר זנחו את פעילות סייברטרייד, פעלו בתוך משרדיה במסגרת פעילויות עסקיות אחרות שלהם ולצורך כך השתמשו במשרדי סייברטרייד ובעובדים שסייברטרייד שלמה את שכרם לשם קידום עסקים פרטיים שלהם, הינה משוללת יסוד. כך גם יש לדחות את הטענה כי שראל ושחר העמיסו הוצאות פרסום על סייברטרייד לשם קידום אתרי ההיכרויות שהקימו. מעבר לכך, שמדובר בהרחבת חזית שכן הסעדים שנתבעו בעניין זה לא נתבעו בכתב התביעה, אין להם אחיזה במציאות.
- יש גם לדחות טענות נוספות שהעלו התובעים, ובכלל זה טענה ביחס לפקדון שנמחק בסך 216,515 ₪, ביחס לריבית ששראל ושחר זקפו לטובתם בסך 68,500 ₪, שימוש בנקודות טיסה בסך 25,000 ₪, המרת כספים בסך 104,000 ₪. הטענות לא הוכחו על ידי התובעים ואין בהן ממש.
- בניגוד לנטען, לאורך השנים היה רפי מגיע למשרדי סייברטרייד באופן סדיר והיה מעורה בפעילותה. הוא קיבל עדכונים שוטפים משראל ושחר, היה שותף מלא בהחלטות והכיר את פעילות סייברטרייד, את נתוני ההכנסות, ההוצאות והרווחים. לרו"ח ואתורי, מנהלת הכספים של סייברטרייד (אשת אמונו של רפי) הייתה גישה מלאה לחשבונות הבנק של סייברטרייד ו- CFD. כמו כן, רפי קיבל את כל המסמכים ממשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח וממנהלת החשבונות של סייברטרייד.
- באשר למטבע "סירין לאבס", מר יניב לוי (להלן: "יניב"), שמשנת 2017 החל להתקיים עימו שיתוף פעולה עסקי בסייברטרייד, הציע לרפי, שראל ושחר להצטרף אליו להשקעה במיזמי קריפטו באמצעות רכישה של מטבעות דיגיטליים. בהתאם לתנאי הסכם ההשקעה בין הצדדים, יניב הינו בעל הסמכות להחליט בקשר לקנייה ו/או מכירה של המטבעות והוא שמנע את המכירה של המטבעות במועד הרלבנטי. שראל ושחר סירבו לפעול בניגוד להוראותיו של יניב, מתוך חשש כי הערבות האישית שניתנה להם על ידי יניב להבטחת השקעתם במטבע, תפקע. רפי לא ביקש למכור את חלקו בלבד במועד הרלבנטי ואף לא הייתה לכך כל היתכנות מעשית נוכח מאפייני שוק המטבעות הדיגטליים. רפי לא העלה טענות כלפי שראל ושחר בזמן אמת, ואף המשיך להשקיע עם שראל ושחר במטבעות דיגיטליים גם לאחר אותו הפסד נטען. טענת רפי להפסדים אינה נכונה מאחר ובסופו של דבר הוא הרוויח, והעסקה הסתיימה ברווח כולל של 2.5 מיליון דולר.
- הנתבעים העלו גם טענות קיזוז התואמות ברובן לטענותיהם בתביעה שהגישו במסגרת ת.א 16633-03-24, כפי שתפורט להלן.
- ת.א 16633-03-24
- התובעים הינם שראל, שחר וחברות בשליטתם: פול פוזישן, וויז סטאר וסייברלוג'יק.
הנתבעים הם רפי ואדירים.
- הרקע לתביעה הינו כניסתם בחודש מרץ 2017 של שותפים נוספים לסייברטרייד בשם יניב לוי ואורן עוזרי (להלן: "אורן") באמצעות חברת אופטימוטק בע"מ (להלן: "אופטימוטק") ומעבר לשיווק באופן ידני באמצעות "קול סנטר".
- ההסכמות מול אופטימוטק היו, שהיא תעשה שימוש בתוכנה של סייברטרייד ובתמורה תשלם לחברה סך בשיעור של 12% מכל סכום שיתקבל אצלה במסגרת פעילות הפורקס (מסחר במט"ח) שלה. עוד סוכם כי לאחר שסך התשלום המצטבר יעמוד על סך של 6 מיליון ₪, יוקצו לאופטימוטק מניות של סייברטרייד בשיעור של 25% מהון המניות המונפק של סייברטרייד.
- כנטען בתביעה, בדיעבד התברר כי אופטימוטק חייבה כרטיסי אשראי של לקוחות בלי אישור ובסכומים גבוהים ממה שסוכם עם הלקוחות. הדבר נעשה ללא ידיעת שראל ושחר ותוך שימוש בחשבונות הסליקה ובתוכנה של סייברטרייד. מסיבה זו נחסמו חשבונות הסליקה של חברת CFD.
- בעקבות חסימת החשבונות, הוחלט כי כל הכנסות סייברטרייד, לרבות הכנסות מפעילותה העצמאית, יועברו לחשבונות סליקה בשליטתם של יניב ואורן, ומשם לחשבונות בבעלותם.
- אולם, החל מחודש מרץ 2018 החלה אופטימוטק לעכב את תשלומי ההכנסות להם הייתה זכאית סייברטרייד.
- ביום 1.4.18 נחתם הסכם בין סייברטרייד לבין אופטימוטק להקצאת מניות סייברטרייד לאופטימוטק תמורת סך של 166,667 ₪. בסוף חודש אפריל 2018 הוקצו לאופטימוטק מניות בשיעור של 25% מההון המונפק של סייברטרייד מבלי שהועברה התמורה בגינן.
- גם לאחר הקצאת המניות, אופטימוטק לא העבירה לסייברטרייד את התמורה בגין המניות שהוקצו לה ולא את כספי הסליקה.
- בחודש נובמבר 2018 אופטימוטק הייתה חייבת לסייברטרייד סך של 1,871,434 אירו.
- במצב דברים זה, הגיע רפי להסכמות עם יניב, להשבת חוב כספי הסליקה וההפסדים מכוח הסכם ההשקעה, כמפורט להלן:
- רפי דרש לקבל את הסכום שנותר בארנק הדיגיטלי המשותף בהיקף של 397,342 דולר ולהעבירו ליניב, כדי שיבצע השקעות נוספות במיזמי קריפטו שונים, במטרה להשיב לשראל, שחר ורפי את ההפסדים שנוצרו. ביום 12.3.19 הועברה לרפי יתרת כספי ההשקעה.
- רפי טען שחתם על הסכם עם יניב (שלא נמסר לשראל ושחר) ואף ניתנה לו ערבות צד ג' בסך של 360,000 דולר, שנועדה להבטיח את השבת יתרת כספי ההשקעה.
- בהתאם לדרישת רפי, בחודש מרץ 2019 העבירו שראל ושחר ליניב ואורן את השליטה המלאה בתוכנה שפיתחו, לצורך תפעול מערכת המסחר שפיתחה סייברטרייד. בהמשך, ביום 22.5.19 נאלצו להעביר ליניב ואורן גם את קוד התוכנה ואת מאגר הלקוחות של סייברטרייד.
- למרות ששראל ושחר פעלו בהתאם לדרישות רפי, יניב לא מילא את חלקו בהסכם ולבסוף סייברטרייד הפסיקה את פעילותה ונקטה בהליך של פירוק מרצון. עד היום, הוא לא השיב את ההפסדים מכוח הסכם ההשקעה, את חוב כספי הסליקה וגם יתרת כספי ההשקעה שהייתה בארנק הדיגיטלי ירדה לטימיון.
- בדיעבד הסתבר כי רפי השתמש יחד עם יניב ואורן בתוכנה ובמאגר הלקוחות של סייברטרייד תחת אתר אחר בשם ZET10, וקיבל החזר ביחס לחלקו בחוב כספי הסליקה בסך של כ-490,000 אירו
- לאור זאת, עתרו התובעים:
- להורות לנתבעים לשלם לסייברלוג'יק, ביחד ולחוד, סך של 2,021,118 בצירוף ריבית והצמדה כדין בגין הפסד כספי ההשקעה בסייברטרייד.
- להורות לנתבעים לשלם לפול פוזישן ולוויז סטאר, ביחד ולחוד, סך כולל 326,666.67 אירו, ששוויו נכון למועד היווצרות החוב עומד על סך של 1,311,534 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין בגין חלקן היחסי בחוב כספי הסליקה.
- להורות לרפי לשלם לשראל ושחר סך כולל של 262,245 דולר, ששוויו נכון למועד היווצרות החוב עומד על סך של 902,122 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין, בגין גזילת כספי ההשקעה במטבעות.
- עוד מבוקש לחייב את הנתבעים לשלם, ביחד ולחוד, לפול פוזישן ולוויז סטאר סך של 33,333 דולר, ששוויו נכון למועד היווצרות החוב עומד על סך של 126,032 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בגין גזילת כספים שלא כדין מסייברטרייד, ולשלם לסייברלוג'יק סך של 380,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בגין נטילת כספים שלא כדין מסייברטרייד.
- לטענת התובעים, יש לחייב את רפי באופן אישי להשיב את חלקן היחסי של פול פוזישן וויז סטאר בחוב כספי הסליקה, את הפסד ההשקעה של סייברלוג'יק בסייברטרייד ואת חלקן היחסי של פול פוזישן ווויז סטאר בהפסד הוצאות אחזקת המערכת, שכן במעשיו ומחדליו הפר רפי את חובת האמונים כלפי בעלי המניות, ופעל בחוסר תום לב ובניגוד עניינים כנושא משרה בסייברטרייד, בהתאם להוראות סעיף 254(א)(1) לחוק החברות. כמו כן, נטען כי אין לאפשר לרפי להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של אדירים ויש להרים את המסך מכוח סעיף 6 לחוק החברות. יש לחייבו גם בכך שהפר את חובת הזהירות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין בצירוף סעיף 252 לחוק החברות.
- הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי:
- כספי הסליקה אינם מהווים חוב של אופטימוטק כלפי סייברטרייד, אלא מדובר בסיכון הכרוך בפעילות סייברטרייד באופן שאינו רגולטורי, ולאור חברות הסליקה ששראל ושחר בחרו לעבוד עימן.
- החוב האמיתי הוא כלפי אופטימוטק כתוצאה מהשקעותיה בסייברטרייד, שירדו לטימיון בשל הפסקת פעילותה של סייברטרייד ופירוקה. זו הסיבה שרפי הגיע להסכמה עם יניב במסגרתה הועבר ליניב הארנק הדיגיטלי. הוסכם כי ככל שאופטימוטק תצליח לגבות כספים, הם יועברו אליה על חשבון החזר ההשקעה שלה. עוד סוכם כי העתק של המערכת הממוחשבת של סייברטרייד, תעבור לרשות אופטימוטק, כך ששראל ושחר יוכלו להמשיך ולתפעל את המערכת שברשותם, ללא הגבלה. לכן, שראל ושחר העבירו לאופטימוטק רק שכפול של המערכת. כמו כן, סוכם כי תפעול המערכת והוצאותיה יהיו על חשבון אופטימוטק, וככל שהמערכת תפיק רווחים, ישולם לסייברטרייד סכום של כמיליון דולר ב-10 תשלומים חודשיים שווים.
- ההסכמות מהוות ויתור על הטענות של כל צד אחד כלפי השני. לכן יניב לא נתבע על ידי שראל ושחר.
- המדובר בתביעה טקטית ומאוחרת שמנסה להוות משקל נגד לתביעת המטבעות. ברור שאין המדובר בתביעת אמת, שכן התובעים נמנעו לתבוע את אופטימוטק, יניב ואורן, שכעולה מטענותיהם, הם לכאורה החייבים העיקריים.
הראיות