תא (מרכז) 31902-02-21 Excalibur Online Ltd נ' רפאל בן עמי

לפני שלוש תובענות שהדיון בהן אוחד:

האחת, תביעה שהוגשה על ידי חברת Excalibur Online Ltd.  (להלן: "אקסקליבר") בשליטת "רפי") וחברת RBA Eqities LLC (להלן: "RBA") על סך של כ-4 מיליון ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בגין הפרת הסכם הלוואה (ת.א 31902-02-21) (להלן: "תביעת ההלוואה");

השניה, תביעה שהוגשה על ידי רפי וחברה בשליטתו, אדירים תיווך, ניהול ויעוץ פרוייקטים בע"מ (להלן: "אדירים") כנגד שראל ושחר וחברות בשליטתם, על סך של כ-6 מיליון ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בגין נזקים נטענים שנגרמו להם בקשר עם ניהול חברה משותפת בשם סייברטרייד בע"מ (להלן: "סייברטרייד") והפסד השקעה נטען במטבע וירטואלי (ת.א 35413-12-21) (להלן: "תביעת המטבעות");

השלישית, תביעה שהוגשה על ידי שראל ושחר וחברות בשליטתם כנגד רפי ואדירים על סך של כ-4.7 מיליון ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו להם, בין היתר, בקשר עם ניהול סייברטרייד (ת.א 16633-03-24).

רקע לתובענות ותמצית טענות הצדדים

1. ת.א 31902-02-21

• התובעת בתביעת ההלוואה, אקסקליבר, הינה חברה זרה בשליטת אנשי עסקים ישראלים, שראל ושחר.

2. הנתבע 1, רפי, הינו איש עסקים ישראלי, העוסק בין היתר בעסקי נדל"ן.
3. הנתבעת 2, RBA, הינה חברה זרה בשליטת רפי.
4. שראל, שחר ורפי הכירו עוד בשנת 2014 והקימו יחד מיזם מטבעות תחת חברה משותפת בשם סייברטרייד, שפיתחה מערכת מסחר אונליין בחוזי הפרשים (CFD) [Contract for Difference - מכשיר פיננסי המאפשר לסחור על שינויים/הפרשים במחיר של נכס בסיס - מבלי להחזיק בו בפועל.[
5. בשנת 2016 סיכמו הצדדים כי אקסקליבר תעמיד לרפי הלוואה בסך של 647,000 דולר, שתיפרע תוך שנה ממועד העמדתה, או עם מכירת נכס מתוך רשימה של נכסים שרפי התכוון למכור, לפי המוקדם. לטענת אקסקליבר, סוכם כי ההלוואה תוחזר בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 10% וכי רפי יערוב אישית להחזר ההלוואה.
6. בהתאם לסיכום הצדדים, ביום 17.5.16 העבירה אקסקליבר לחשבונו הפרטי של רפי בבנק UBS סך של 647,000 דולר.
7. ביום 19.5.16 נחתם הסכם ההלוואה. ההסכם נחתם בין אקסקליבר לבין RBA (חברה בשליטתו של רפי), ולפיו הועמדה ל- RBA ההלוואה בסכום הנ"ל לצורך השקעה בפרוייקט בניין משרדים ש- RBA מעורבת בהקמתו ברחוב ברודווי 809 בעיר ניו יורק שבארצות הברית (להלן: "הסכם ההלוואה").  בהתאם לתנאי ההלוואה סוכם כי:

• ההלוואה הועמדה לתקופה של שנה, או עד למכירת אחד הנכסים המפורטים בהסכם (נכס מקרקעין בפרוייקט בלו, נכס מקרקעין ברשפון וזכויות RBA בבניין המשרדים בברודווי ארצות הברית), לפי המוקדם.
• ההלוואה תישא ריבית שנתית בשיעור של 10% למשך תקופה של 12 חודשים (או עד שיימכר אחד הנכסים, לפי המוקדם).
• בסעיף 5 להסכם נקבע, כי "הלווה" מעניק ערבות אישית כבטוחה לביצוע הסכם ההלוואה.

8. בחלוף 12 חודשים, לא נפרעה ההלוואה.
9. משנוכחה אקסקליבר כי אין בכוונת הנתבעים לפרוע את ההלוואה, היא עתרה בתביעת ההלוואה לחיוב הנתבעים, רפי ו-RBA, ביחד ולחוד, בסך של 647,000 דולר בתוספת ריבית והצמדה, וכן בסך של 300,000 ₪ כפיצויים בגין הפרת חוזה ובגין הפסדים שנגרמו לה לנוכח אי פירעון ההלוואה. זאת, הן בהתאם להוראות סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), הן מכוח חוק עשיית עושר שלא במשפט, תשל"ט-1979.
10. לטענת אקסקליבר, הציג רפי מצג שווא בהסכם ההלוואה על מנת לקבלה וכי בפועל השתמש בכספי ההלוואה לצורך בניית ביתו ברשפון, בניגוד למצגו, כי ישתמש בכספים לצורך פרוייקט נדל"ן של RBA בחו"ל; רפי הציג מצגי שווא בדבר כוונתו לפרוע את ההלוואה וביחס לכוונותיו למכור את הנכסים ואף לאחר שנמכר אחד הנכסים (בפרוייקט בלו), לא שימשו התמורות שהתקבלו בגינו לפירעון ההלוואה.
11. הנתבעים הכחישו את הנטען בכתב התביעה וטענו כי:

• הסכם ההלוואה נערך על ידי שראל ובהתאם להוראותיו.
• המדובר בהסכם למראית עין השונה מההסכם האמיתי שסוכם בעל פה. בהתאם להסכם האמיתי, אמורים שראל ושחר לקבל את החזר ההלוואה באופן אישי; הכסף ייפרע מכספי המכירה של אחד מהנכסים המפורטים בהסכם ההלוואה ולא סוכם על תשלום ריבית.  גם לפי הכתוב בהסכם ההלוואה, הוגבלה הריבית לשנה אחת בלבד.
• כמו כן, הוסכם שרפי אינו ערב באופן אישי. לפיכך, נטען להעדר יריבות בין רפי לבין אקסקליבר.
• בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") לא ניתן לדרוש מהערב את ערבותו מבלי שנדרש קודם החייב העיקרי לקיים את חיובו. לפיכך, אף אם רפי ערב אישית, לא ניתן לתובעו, בשלב זה.
• עוד נטען כי התביעה הוגשה בשם הגורם הלא נכון, שכן הזכאות לקבלת הכספים הינה של שראל ושחר ולא של אקסקליבר, שהינה חברה ריקה מתוכן, ללא חשבון בנק.
• לגופו של עניין, עיקר טענות ההגנה מבוססות על טענת הקיזוז, מכוח טענות התואמות ברובן את טענות התובעים בתביעת המטבעות, שעניינה יפורט בהמשך. לטענת הנתבעים, הושגה הסכמה בין רפי לבין מר גיל לב (להלן: "גיל"), בן דוד של שראל, לפיה כספי ההלוואה ישארו בידי RBA עד לבירור המחלוקות בין הצדדים ויקוזזו במידה ויתברר כי קיים חוב כלפי רפי או מי מטעמו.
• לחילופין, נטען כי יש לייחס את כלל הזכויות אשר נוגעות לענייננו, לרפי, שראל ושחר בעצמם, וזאת בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

12. אקסקליבר דחתה את טענות הנתבעים וטענה כי:

• יש לדחות את הטענה שהסכם ההלוואה אינו הסכם אמיתי. ההסכם נוסח על ידי רו"ח ורד ואתורי, אשת אמונו של רפי (להלן: "רו"ח ואתורי") בהתאם לתנאים שסוכמו על ידי הצדדים ואשר הועלו על הכתב על ידי שראל בהודעת דוא"ל מיום 15.5.16 (נספח 3 לתצהיר שראל);
• בניגוד לנטען, סוכם כי רפי יהיה ערב אישית לפירעון ההלוואה. הטענה כי RBA התחייבה לערוב אישית, נעדרת כל היגיון מסחרי, שכן RBA אינה יכולה לערוב לפירעון חיובה שלה עצמה.  כמו כן, שניים מתוך שלושת הנכסים שצויינו בהסכם ההלוואה הינם בבעלות ישירה של רפי וגם לאחר שחלף המועד לפירעון ההלוואה, הציע רפי נכסים, שלא בבעלות RBA, כבטוחות לפירעון ההלוואה.
• אין כל בסיס לטענת הקיזוז, הן נוכח אי התקיימות תנאי סעיף 53 לחוק החוזים, הן לאור העובדה כי בניגוד לנטען, לא הושגה כל הסכמה לקיזוז. מטרתו של גיל בפגישה שקיים עם רפי הייתה לנסות ולהבין מדוע רפי נמנע מלפרוע את חובו, והוא ממילא לא היה מוסמך להציע הצעות פשרה.  טענת הקיזוז נטענה באופן כבוש רק לאחר הגשת התביעה ולא בזמן אמת, ודינה להידחות.

13. ת.א 35413-12-21

• התובעים הם רפי ואדירים. רפי היה בעל מניות בחברת סייברטרייד עד שהעביר את המניות לחברת אדירים, שבבעלותו המלאה.

14. הנתבע 1, שראל הינו איש עסקים, בעל מומחיות בתחום הטכנולוגיה ומיזמים אינטרנטיים והיה בעל מניות ודירקטור בחברת סייברטרייד, באמצעות חברה בבעלותו - פול פוזישן בע"מ (להלן: "פול פוזישן"), היא הנתבעת 3.
15. הנתבע 2, שחר הינו בעל ניסיון של כ-20 שנה בתחום פיתוח תוכנה, היה בעל מניות ודירקטור בסייברטרייד, באמצעות חברה בבעלותו - וויז סטאר בע"מ (להלן: "וויז סטאר"), היא הנתבעת 4 .
16. הנתבעת 5 - סייברלוג'יק בע"מ (להלן: "סייברלוג'יק") הינה חברה בבעלות הנתבעות 3 ו-4. שראל ושחר מכהנים כדירקטורים באותה חברה, והיא שהעמידה את הלוואת הבעלים לסייברטרייד.
17. לטענת רפי ואדירים, הם נפלו קורבן לשורה של מעשי נוכלות של שראל ושחר, שגזלו את כספם, הוציאו מהם כספים בתואנות מרמה וכזב, העמיסו על החברה המשותפת להם - סייברטרייד - הוצאות אישיות שלהם או של עסקים אחרים בלתי קשורים, בעיקר של חברת סייברלוג'יק, וגרמו להם נזקי ממון ואובדן רווחים. זאת, בין היתר, בפרשיות הבאות:

• מיזם מסחר המטבעות (סייברטרייד): בתחילת שנת 2014, הציעו שראל ושחר לרפי הצעה עיסקית להשקיע במיזם שבדעתם להקים שיעסוק בתחום המסחר בחוזי הפרשים (CFD).

ביום 10.9.14 נחתם בין השלושה הסכם מייסדים ובסמוך לאותו מועד, הוקמה החברה שעיסוקה בפיתוח ותפעול המיזם - חברת סייברטרייד.  שראל ושחר, בעלי הידע המקצועי, הם אלו שאמורים היו להקים ולתפעל את המיזם ורפי, שלא היה לו ידע מקצועי בתחום, היה משקיע חיצוני.  כל אחד מהשלושה קיבל שליש ממניות סייברטרייד, כאשר הוסכם כי רפי ישקיע מחצית מסכום ההשקעה ושראל ושחר את המחצית השניה.