עם זאת, מקום בו היה דווקא בטענותיו של התובע כדי לאושש את ההתחייבות לתשלום הסך של 650,000 ₪ עבור רכישת המניות; מקום בו לא אך שלא הוכח כי תשלום זה בוצע בפועל אלא כי גרסתו של התובע בעניין זה נמצאה כחסרה ובלתי סבירה; ועת הובהר על ידי מר אלפסי כי בחירתו שלא להגיש את התביעה נבעה מכך שהיה מודע כי שיקים אשר נמסרו על ידי התובע לא כובדו וחשש מהעדר יכולת גבייה (ר' ע' 104 ש' 20-25 לפרוט' הדיון מיום 21.2.2024), לא מצאתי כי בפרק הזמן שחלף כשלעצמו, כמו גם באופן הגשת ההודעה לרשם, היה כדי להביא לדחייתה של התביעה שכנגד, ואני מוצאת כי דינה של זו להתקבל.
סוף דבר
התביעה העיקרית נדחית והתביעה שכנגד מתקבלת.
התובע ישלם לתובע שכנגד, מר אלפסי, את הסך של 650,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2014 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן אני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעת 1 בסך של 50,000 ₪ ובהוצאות הנתבעים 2-3 בסך של 50,000 ₪ נוספים. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.
המזכירות תתבקש להמציא את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.
זכות ערעור לכב' בית המשפט העליון בתוך 60 יום.
ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ו, 18 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.