בהתייחס לסחורה בסך של 450,000 ₪ העיד התובע כי זו הועברה לחברה בשם בסט מרקטינג, אשר העבירה את הסחורה למר אלפסי וכי הן תעודות המשלוח והן חשבוניות המס הוצאו ע"י חב' שירה לבסט מרקטינג (ר' ע' 47 ש' 7-13 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022).
התובע נשאל במשך כמה זמן הועברו הסחורות והשיב "במשך כשבועיים או חודשיים לערך" (ע' 47 ש' 14-15 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022). לאחר מכן הוא העיד כי: "...ברגע שהוא אישר שיתרת הכסף בסך של 450 אלף היא בסחורה הוא קיבל את הסחורה.
ש. מתי הוא קיבל
ת. בחתימה.
ש. מתי.
ת. במהלך 2014, הוא מקבל את הסחורה כמו שסוכם"
(ע' 47 ש' 28 - ע' 48 ש' 2 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022).
- עת נשאל התובע כיצד מתיישבת עדותו זו לעניין תשלום התמורה על דרך של העברת סחורות לאורך זמן עם הנקוב בהסכם העברת המניות ממנו עלה כי מר אלפסי אישר עוד ביום 1.1.2014 כי כבר קיבל את מלוא התמורה, השיב התובע כדלהלן:
"האימות של אלפסי מאשר את קבלת הכסף והסחורה. האימות של עורך הדין זה אומר שזה נכון, וגם אם הוא קיבל חלק מהסחורה מאוחר יותר זה לא אומר שלא עמדתי בהתחייבות...... אבל יש סיבה שאלפסי חתם, כי הוא היה בטוח שהוא מקבל את כל הסכום שהוסכם בינינו.
ש. יקבל, מקבל, קיבל
ת. הכל יחד. 200,000 במזומן הוא לקח, ו- 450,000 בסחורה שהוא הפך אותה לכסף."
(ע' 48 ש' 26-35 לפרוט' הדיון).
באמירות אלו של התובע במסגרת חקירתו הנגדית היה כדי ליתן משנה תוקף לחוסר סבירות גרסתו.
- התובע לא הסביר כיצד העובדה כי לטענתו הוא שילם למר אלפסי את תמורת חלקו בשותפות באמצעות אספקת סחורה, מתיישבת עם טענתו לפיה מר אלפסי היה מנוע מלהתחרות בו ולמכור סחורות של פאראגון, נוכח היותו של התובע זכיין בלעדי. משנשאל על כך בחקירתו השיב שמטעם זה העסקה נעשתה דרך בסט מרקטינג והוגבלה לסכום האמור. בכך לא היה משום תשובה לשאלה, וגם בהפניה אל הסכם העברת המניות לא היה כדי להבהיר את הסוגיה.
- בשולי הדברים יצוין כי אני ערה לכך שעד למועד הגשת התביעה והתביעה שכנגד, בשנת 2018, לא עלתה כל טענה מצד מר אלפסי ביחס לתשלום הסך של 650,000 ₪. בנתון עובדתי זה היה כדי לעורר סימני שאלה לעניין טענותיו המאוחרות של התובע שכנגד.
עוד נתתי דעתי לעובדה כי לרשם החברות הוגש שטר העברת מניות, ממנו עלה כי המניות הועברו ללא תמורה (מוצג כב' ע' 158 למוצגי התובע), ומר אלפסי אף אישר את חתימתו על גבי מסמך זה.