תא (מרכז) 49145-02-18 יגאל ידין נ' פאראגון פלסטיק בע"מ

פסק דין

תביעה למתן חשבונות ולאכיפת הסכם זיכיון לשיווק מוצריה של הנתבעת 1 על ידי התובע, וכן תביעה שכנגד במסגרתה עתר הנתבע 2 לחיוב התובע בתשלום הסך של 650,000 ₪.

ברקע ההליך מערכת יחסים עסקית בין הצדדים.

הצדדים להליך

1. התובע - מר יגאל ידין (להלן: "התובע" או "מר ידין") הוא בעל מניות בחב' שירה ש. שיווק בע"מ (להלן: "חב' שירה") ומי שניהל עם הנתבע 2 שותפות עסקית.
2. הנתבעת 1, חב' פאראגון מוצרי פלסטיק בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "פאראגון") היא חברה רשומה בישראל העוסקת בייצור ושיווק מוצרי פלסטיק.
3. הנתבע 2 - מר אליהו אלפסי (להלן: "הנתבע 2" או "מר אלפסי") הוא מי שנטען כי שימש כשותף עסקי של התובע בחלק מהתקופה הרלוונטית לתביעה.
4. הנתבעת 3 - ט.פ.מ טל פלסט מרקטינג 2014 בע"מ (להלן: "טל פלסט") היא חברה רשומה בישראל, בבעלות הנתבע 2.

תמצית טענות התובע

5. לטענת התובע התקיימה בינו לבין מר אלפסי מערכת יחסים של שותפות עסקית במסגרתה שווקו על ידם מוצרי הפלסטיק המיוצרים על ידי פאראגון בישראל (להלן: "השותפות").
6. החל מסוף שנת 2011 פעלה השותפות לשיווק המוצרים בשלושה אפיקים שונים. האחד באמצעות חב' שירה, אשר התובע ומר אלפסי שימשו כבעלי המניות בה בחלקים שווים, השני באמצעות העוסק המורשה של הנתבע 2 - עסק מסחרי של מר אלפסי בשם שירה שיווק אשר אינו חברה בע"מ (להלן: "שירה שיווק" או "העוסק המורשה") והאפיק השלישי היה באמצעות התובע במישרין.
7. לטענת התובע, שיווק המוצרים ע"י השותפות נעשה בהתאם לזכיון בלעדי ובלתי הדיר, אשר הוענק לשותפות בסוף שנת 2011 ע"י פאראגון, וזאת לאחר שמשווק קודם שלה - מר נחמיאס, נקלע לקשיים כלכליים והותיר אחריו חוב כספי לפאראגון, בהיקף של כשני מיליון ₪.
8. התובע הוסיף וטען כי הזיכיון נרכש מפאראגון כנגד תשלום סך של 3,750,000 ₪, וכאשר הוסף והוסכם בין הצדדים כי תינתן לשותפות מסגרת אשראי משמעותית, אשר תאפשר לה לעמוד בתשלום סכום רכישת הזיכיון.

עד לסוף שנת 2013, שילמה השותפות לפאראגון את מלוא התשלום בגין רכישת הזיכיון, אלא שזה לא נרשם בכרטסת שלה.

9. בשלב מסוים, בסוף שנת 2013, מכר מר אלפסי את חלקו בשותפות לתובע, תמורת סך של 650,000 ₪, והתובע נותר בעל מלוא הזכויות בשותפות, על כלל נכסיה, זכויותיה והתחייבויותיה, לרבות הזיכיון.
10. לטענת התובע, הסכום של 650,000 ₪, שולם למר אלפסי במזומן ובאמצעות סחורה אשר סופקה ע"י חב' שירה על פי בקשתו של מר אלפסי, לחברת בסט מרקטינג, ומר אלפסי אף חתם על מסמך המאשר את קבלת מלוא התמורה בגין המניות.

(בשולי הדברים אציין כי במסגרת כתב התביעה הועלו על ידי התובע טענות קשות כלפי מר אלפסי בסוגיות החורגות מהפעילות של השותפות, תוך שהוסף ונטען כי טענות אלו יידונו במסגרת הליכים אחרים).

11. בחודשים ינואר - מרץ 2014, רכש התובע בדרכים שונות לרבות באמצעות חב' שירה, סחורות מפאראגון, בסכום של 4,300,000 ₪. התמורה בגין אותה סחורה שולמו על דרך של מתן שיקים מעותדים, החל מסוף חודש אפריל 2014 וכלה בחודש ספטמבר 2014 (להלן: "ההסדר הראשון").
12. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916בחודש אפריל 2014, בעקבות דרישתה של פאראגון לפיה ממועד זה ואילך תתבצע רכישת הסחורות כנגד תשלום במזומן בלבד, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר החלתם של הסדרים כספיים נוספים אשר התייחסו הן לסחורות אשר כבר סופקו לתובע, והן לאספקה עתידית של סחורות, כאשר כל הסדר החליף את קודמיו.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)במסגרת הסדרים אלו, אמורה הייתה פאראגון, בין היתר, להחזיר לתובע שיקים קודמים אשר נמסרו לידיה והוחלפו באחרים, וכן לזכותו בסכום של 2 מיליון ₪ לפחות בגין סחורות עודפות אשר סופקו על ידה או בגין סחורות סוג ב'.

13. לטענת התובע פאראגון לא עמדה בהתחייבויותיה ובהסכמות שלה מולו, ובחוסר תום לב או ברשלנות הציגה לפירעון את השיקים אותם היה עליה להשיב לו ולא זיכתה אותו או את חב' שירה בסכומים בהם היה עליה לזכותם.
14. כפועל יוצא מכך, כמו גם מהעובדה כי תמורת הזיכיון אשר שולמה לא נרשמה בכרטסת של השותפות, בספרי החשבונות של פאראגון נוצר חוב לכאורה של חב' שירה, בהיקף של 5,000,000 ₪ ולמעלה מכך, הגם כי מדובר היה בחוב אשר אינו משקף את ההתנהלות הכספית והחשבונאית האמיתית שבין השותפות לפאראגון.
15. בנוסף, פאראגון הפרה את התחייבויותיה כלפי התובע, עת פעלה באופן עצמאי לשווק סחורות לרשת שופרסל, וזאת בניגוד להסכם הזיכיון עם התובע, מבלי לשלם לו את העמלות אשר הגיעו לו בגין כך ותוך שהיא מתעשרת על חשבונו שלא כדין.
16. התובע הוסיף וטען כי בדיעבד התברר לו כי כבר מתחילת דרכה של השותפות, פאראגון ומר אלפסי שיתפו פעולה ביניהם, מאחורי גבו של התובע, ופעלו להעברת סחורות ישירות למר אלפסי או למי מטעמו, תוך חיובם של התובע או של חב' שירה בתשלום עבורן.
17. עוד התברר כי גם לאחר סיום יחסי השותפות, מר אלפסי לא הודיע לבנקים כי הוא מנוע מלבצע פעולות בחשבון המשותף ובחשבון חב' שירה בבנק, והוא המשיך לפעול בחשבונות אלה תוך שהוא מחייב את חב' שירה בפעולות כספיות, באמצעות משיכת כספים, מתן שיקים וביצוע העברות כספיות, וכל זאת ללא הרשאה ובמרמה.
18. בחודש אוגוסט 2014 או בסמוך לכך, פעל מר אלפסי מאחורי גבו של התובע, בשיתוף יתר הנתבעים, לעקיפת הזיכיון של התובע באמצעות הקמת חב טל פלסט לשיווק מוצרי פלסטיק וכן להקמת מחסן, אשר ישמשו תחליף לשותפות ולתובע. כל זאת אף תוך נטילה במרמה של סכום של 100,000 דולר ארה"ב מהתובע ומחב' שירה, אשר שולמו באמצעות קרוב משפחתו של התובע.

כפועל יוצא של אותה התנהלות מפרה, חדלה פאראגון, בחוסר תום לב, באופן חד צדדי וללא כל הודעה מוקדמת, מלמכור מוצרים לתובע ולחב' שירה, וכל זאת בניגוד להסכם הזיכיון, ותוך שהיא מוסיפה ומעניקה למר אלפסי ולחב' טל פלסט זיכיון לשיווק מוצריה בישראל, למעט לרשת שופרסל, אשר לה המשיכה פאראגון לשווק מוצרים באופן עצמאי.
ועל כל אלו הוסיפה פאראגון ופעלה בחוסר תום לב עת הגישה לפירעון מיידי שיקים של התובע ושל חב' שירה, בסכומים של מיליוני שקלים, בניגוד לדין ובניגוד למוסכם עמם, ובכך גרמה במישרין לקריסתם הכלכלית.

19. הועתק מנבולטענת התובע, בהתנהלותה זו, כמפורט לעיל, הפרה פאראגון את החוזה כלפיו, תוך שהמבקשים 2-3 גורמים לה לעשות כן. לשיטת התובע, עוולו הנתבעים כלפיו לרבות עוולות של רשלנות, גזל, הפרת חובות מכח חוק עוולות מסחריות, הפרת חובות הנאמנות, עשיית עושר ולא במשפט ועוד.
20. התובע עתר לקבלת סעד של מתן חשבונות כנגד כלל הנתבעים, כמו גם מינוי מומחה מטעם בית המשפט לעריכת החשבונות, אשר ישמשו בסיס לתביעה כספית עתידית אשר תוגש על ידו.
21. בנוסף התבקש בית המשפט לקבוע כי הזיכיון הבלעדי לשיווק מוצרי פאראגון בישראל, יוחזר לתובע באופן מיידי וללא כל סייג, ביחס לכלל הלקוחות בישראל, לרבות רשת שופרסל.

תמצית טענות הנתבעת 1

22. במסגרת כתב ההגנה שהוגש ע"י פאראגון היא טענה, בין היתר, כי היא מעולם לא התקשרה עם מאן דהוא בהסכם בלעדיות או בהסכם זכיון לבלעדיות בקשר עם שיווק מוצריה, לרבות התובע ו/או הנתבעים 2-3, ומעולם לא קיבלה תשלום כלשהו תמורת מתן בלעדיות כאמור.
23. כן נטען כי התובע, בעצמו ובאמצעות חב' שירה שבבעלותו, ובחלק מהזמן גם בשיתוף עם הנתבעים 2-3, רכש מפאראגון מוצרים במהלך השנים 2012-2014, אלא כי התובע הפר את התחייבויותיו כלפי פאראגון, לרבות ההתחייבות לתשלום עבור הסחורה כמו גם למתן בטוחות לחובותיו, ואף הוסיף והפר הסדרים כספיים שונים אליהם הגיעו הצדדים ואשר יועדו לאפשר לו את תשלום חובותיו. כל אלה הניבו מציאות במסגרתה נותר לתובע חוב כספי כלפי הנתבעת, בסכום העולה על חמישה מיליון ₪, אשר לא נפרע עד היום.
24. בנוסף נטען כי התובע הסתיר בחוסר תום לב, את העובדה כי חלק מהסוגיות נושא התביעה כבר נדונו והתבררו במסגרת הליך אחר המתנהל בבית משפט השלום בת"א;
25. לטענת הנתבעת חלק מהתשלומים בגינם מבוקשים מסמכים בוצעו בשנת 2011 וחלה ביחס אליהם התיישנות; לא הונח כל מצע או בסיס ראייתי המצדיק מתן חשבונות ויש לדחות את התביעה על הסף, בין היתר עקב היעדר כימות של הסעדים הנתבעים ואי תשלום אגרה.

תמצית טענות הנתבעים 2-3

26. לטענת הנתבעים 2-3 הם אינם חבים דבר לתובע, בעוד התובע הוא אשר חב כלפי מר אלפסי, סך של 650,000 ₪, אשר בגינו אף הוגשה תביעה שכנגד.
27. כן נטען, כי מעולם לא הוצג בפני מר אלפסי מצג ממנו עולה כי ניתן זכיון בלעדי למכירת מוצריה של פאראגון וכי שולמה תמורה כלשהי לפאראגון בקשר עם קבלת זיכיון כאמור, וההתקשרות של הצדדים עם פאראגון לרכישת מוצרים ושיווקם, הייתה למעשה המשך ישיר לפעילות קודמת של כל אחד מהם מולה, במתכונת זו או אחרת.
28. החלטתו של מר אלפסי לסיים את הפעילות המשותפת נעשתה על רקע משבר אמון בין הצדדים והתנהלות לקויה של התובע, כאשר עד היום, לא שולמה למר אלפסי תמורת חלקו במכירת זכויותיו בשותפות, בסכום של 650,000 ₪.
29. כן נטען כי יש לדחות את הסעד המבוקש של מתן חשבונות, מאחר שלא הונחה כל תשתית ראייתית ביחס לעובדות המקנות זכות למתן סעד כאמור, ומאחר שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר כל מטרתה מסע דיג שאין להתירו וקבלת כספים שלא כדין.

המסגרת הדיונית

30. מטעם התובע העידו התובע עצמו, מר נחמיאס ומר ציון אללוף.
31. מטעם פאראגון העידו מר דרשביץ, מר הברמן, רו"ח קינן, מר אקוקה וגב' מרים אטיאס.
32. מטעם הנתבעים 2-3 העידו הנתבע 2 עצמו ועו"ד עמר.

לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.  טעמיי להלן: