המחלוקות בקליפת אגז
- תוך עיון בכלל טענות הצדדים והראיות אשר הונחו לפניי, נדרשתי להכרעה בשאלות המהותיות הבאות:
- האם אכן שולם הסך הנטען של 3,750,000 ₪, ואם כן - עבור מה שולם.
- מה הוסכם על ידי הצדדים לעניין אופן רישום התמורה בספרי פאראגון.
- מה היו תנאי הזיכיון עליהם הוסכם בין הצדדים ככל שהוסכם, והאם ניתנה לתובע ו/או לשותפות בלעדיות בשיווק.
- האם הופרו ההסכמות בין התובע לפאראגון לעניין שיווק מוצריה של האחרונה, ועל ידי מי מהם.
- האם הופרו ההסכמות בין התובע לבין מר אלפסי, כיצד ועל ידי מי.
- הנזק שנגרם לתובע ויתרת החוב הנטענת במערך יחסיו עם מר אלפסי.
ייעוד הכספים אשר הועברו לידי פאראגון
- השאלה הראשונית והבסיסית אליה היה מקום להידרש בהליך דנא, הייתה עבור מה שילמה השותפות את הסך של 3,750,000 ₪ (ככל ששילמה).
- כאמור, לשיטת התובע, שולם סכום זה כתמורה לקבלת זיכיון בלעדי, בלתי הדיר, למכירת מוצריה של פאראגון בישראל. אוסיף ואבהיר כי התובע בחר שלא להבחין בין שאלת מתן הזיכיון לשיווק המוצרים של הנתבעת לתוכנו והיקפו של אותו זיכיון. לא הרי זה כהרי זה, ושאלות אלו ייבחנו על ידי בהמשך.
מן העבר השני טענו הנתבעים כי הסכום לא שולם עבור רכישת/הקניית זיכיון אלא לצורך פירעון חובו של המשווק הקודם, מר נחמיאס, וכתנאי למתן אפשרות לרכישת המוצרים מפאראגון.
- לעניין זה אקדים ואציין כי מראיות הצדדים עולה כי לא קיימת ביניהם מחלוקת באשר לעובדה כי במהלך שנות פעילותם המשותפת שולמו לפאראגון סכומים שונים בהיקף כולל העולה על הסך של 3,750,000 ₪.
השאלה אפוא אינה האם שולם הסכום דלעיל, אלא עבור מה שולם, וכפועל יוצא כיצד אמור היה להירשם בספרי החשבונות של הצדדים כולם (התובע, השותפות והנתבעת 1).
- לצורך ההכרעה במחלוקת זו ביקשתי לתת את הדעת לכלל הראיות הרלוונטיות, כאשר ניתן היה לצפות כי בראש ובראשונה יוצגו הסכמות ברורות בין הצדדים, בכתב.
- למרבה הצער, הסכם כאמור לא הוצג ומעדויות בעלי הדין עולה כי מעולם לא נחתם ביניהם הסכם למתן זיכיון למכירת מוצריה של פאראגון, הסכם לשיתוף פעולה מסוג אחר כלשהו, או אפילו מסמך הסכמות בדבר המחאת זכויות/חובות של גורם השיווק הקודם, מר נחמיאס.
- אני ערה לטענת התובע על פיה הסכם הזיכיון היה הסכם בעל פה (לעניין זה ראה גם סעיף 9 לסיכומי התובע). בהיבט של הוראות הדין, אין כל מניעה כי הסכם זה אכן יכרת על בסיס הסכמות שבעל פה.
ואולם, המדובר בטענה המעלה כשלעצמה סימני שאלה וקשיים לא מבוטלים מקום בו ניתן היה לצפות מתובע אשר הגדיר עצמו כ-"איש עסקים", כי ימצא לנכון להעלות על הכתב, ולו באמצעות משלוח של דואר אלקטרוני, את פירוט התנאים אשר הוא עצמו טוען כיום כי הוסכם עליהם בין הצדדים, לרבות היות הזיכיון בלתי הדיר; מתן מסגרת אשראי שוטפת ובלתי הדירה ע"י פאראגון בסכום של כ- 4.5 מיליון ₪ למשך תקופה של מספר שנים; מתן היתר לשותפות למכור את הזיכיון בכל עת ובכל סכום ללא התנגדות מצד פאראגון אלא מטעמים מהותיים מיוחדים וכבדי משקל והיות הזיכיון כזה אשר ניתן להורשה (ר' ס' 17.1.4-17.1.6 לתצהיר התובע, עדותו בע' 25 ש' 34 - ע' 26 ש' 5 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022; ע' 39 ש' 7 ובע' 49 ש' 33 - ע' 50 ש' 8 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022 וס' 5 לסיכומיו).