השופטת יעל וילנר:
אני מסכימה.
| יעל וילנר
שופטת |
השופטת רות רונן:
אני מסכימה למסקנתו של חברי, השופט י' כשר. כפי שחברי הבהיר, ההסכם נושא ההליך שלפנינו הוא הסכם תיווך תקף שנערך בכתב כנדרש. השאלה היחידה היא מי הם הצדדים המחויבים מכוחו, ובאופן ספציפי - האם ניתן לחייב מכוח הסכם התיווך גם את קסטנבאום שאין מחלוקת כי אינו חתום בפועל על ההסכם. כדי לבחון את השאלה הזו, יש לפנות אל הדין הכללי.
כך למשל, מכוח הדין הכללי עשוי הסכם (כל הסכם ובכלל זה הסכם תיווך), לחייב שולח גם אם הוא עצמו אינו חתום עליו, כאשר מי שחתם בפועל על ההסכם הוא שליחו. באופן דומה וכפי שאבהיר, עשוי הסכם (כל הסכם ובכלל זה הסכם תיווך) לחייב שותף בשותפות, גם אם הוא עצמו אינו חתום עליו בפועל.
לצורך הדוגמה - אילו היה ההסכם נחתם על ידי קסטנבאום כבא-כוחו של קופלר, היה קופלר מחויב מכוח הסכם זה אף שחתימתו אינה מתנוססת על גביו. זאת מכוח הדין הכללי: בהקשר של הדוגמה האמורה מדובר בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, אשר קובע כי "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה לפי העניין את השולח" (סעיף 2 לחוק). מכוח חוק השליחות, מחויב אפוא השולח (קופלר בדוגמה שלעיל) בפעולת השלוח (קסטנבאום בדוגמה האמורה).
באופן דומה יש לבחון בהתאם להוראות הדין הכללי (במקרה דנן - דיני השותפות), האם פעולתו של אחד השותפים (קופלר במקרה דנן) מחייבת את השותף האחר - קסטנבאום. כפי שהבהיר חברי, מכוח סעיף 14 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, התשובה היא חיובית. הסעיף קובע כי כל שותף הוא שלוח של יתר שותפיו; וכמו השלוח בהתאם לחוק השליחות - גם פעולות שמבצע השותף בדרך הרגילה, מחייבות את השותפים האחרים.
משכך, לאחר שנקבע מבחינה עובדתית כי במועד ההתקשרות בהסכם התיווך היה קסטנבאום שותפו של קופלר, הרי חתימתו של קופלר על הסכם התיווך נעשתה כשלוח של קסטנבאום, והיא מחייבת אותו ככזה.
לכן, וכפי שהבהרתי בראשית הדברים, אני מסכימה לפסק דינו של חברי.
| רות רונן
שופטת |
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' כשר.
ניתן היום, ג' שבט תשפ"ו (21 ינואר 2026).
|
יעל וילנר שופטת
|
יחיאל כשרשופט
|
רות רונן שופטת
|