ערעור פלילי 05 / 4596
זאב רוזנשטיין
נגד
מדינת ישראל
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
[30.11.2005]
לפני המשנה לנשיא מ' חשין והשופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' צבן) מיום 19.4.2005 בב"ש 4023/05. הערעור נדחה.
דבורה חן, אריאל בנדור, שלמה ניסים, בני נהרי, קרן נהרי – בשם המערער;
גל לברטוב, מנהל המחלקה לעניינים בין-לאומיים בפרקליטות המדינה; יצחק בלום, סגן בכיר א' וממונה על עניינים בין-לאומיים בפרקליטות המדינה; יובל ששון, עוזר בכיר לפרקליט המדינה – בשם המשיבה.
פסק דין
השופט א' א' לוי
אזרח ישראלי מבוקש בארצות הברית בעוון קשירת קשר ליבוא סם מסוכן ולהפצתו בתחומה. רשויות התביעה שם מבקשות להעמידו לדין. מדינת ישראל, שבה הוא שוהה ואשר בתחומה נקשר הקשר, מתבקשת, על יסודה של אמנת הסגרה בין שתי המדינות, להסגירו. דיני העונשין של ישראל מאפשרים להעמידו למשפט כאן. כלום מן הדין כי יוסגר? זו השאלה הניצבת לפנינו בערעור זה.
רקע עובדתי
- בתאריך ט"ו בטבת תשס"ה (27.12.2004) הגישה ארצות הברית בקשה לישראל להסגיר לידיה את המערער, זאב רוזנשטיין. הבקשה כללה תיאור מפורט של מעשה עבירה המיוחס למערער, אשר - כך לגרסתם של גורמי התביעה בארצות הברית - קשר בישראל קשר ליבואו של סם מסוכן לארצות הברית ולהפצתו שם.
בקשת ההסגרה נתמכת בראיות הנראות כפֵרותיה של חקירה מאומצת. היא מפורטת ומקיפה. התמונה, הלכאורית יש להטעים, המצטיירת ממנה היא עגומה. היא מגלה חשד לקשר פלילי חובק-עולם, שמימושו התאפשר באמצעות הפעלתם מרחוק של שליחים ושליחי-שליחים. הקשר, שהניב כנטען את פרותיו הרעים זמן ממושך, הביא להחדרתן לארצות הברית של כמיליון וחצי טבליות סם מסוג Methylenedioxymethamphetamine (M.D.M.A, הידוע גם כ"אקסטזי"). המערער חשוד, מלבד במעורבותו הכללית בקשר, גם בכך שמימן מכיסו את רכישתן של כשליש מטבליות הסם. אין להכביר מילים על חומרתם של החשדות, על היקפם הרחב של המעשים הנטענים ובעיקר על הנזקים החברתיים והבריאותיים הכרוכים בהם. החברה האמריקנית, אשר שימשה יעדה העיקרי של הפעילות, היא שנשאה בחלק הארי שלהם והייתה נאלצת לשאת בתוצאות קשות עוד יותר לו מומשה התכנית במלואה.
- זוהי, בתמצית, הגרסה העולה מבקשת ההסגרה: בשנת 1996 או 1997 פגש המערער לראשונה באדם בשם ברוך דדוש (להלן - דדוש), והשניים נעשו חברים. על פי הנטען, כשנתיים לאחר מכן הם החלו עוסקים יחד בפעילות פלילית. באחד מימיה של שנת 1999 נפגשו השניים במלון "הילטון" בתל-אביב עם אחד, צבי פוגל (להלן - פוגל). המערער, נטען, הציע לדדוש ולפוגל לסחור בסמים ואף הודיע לפוגל כי דדוש
ישמש נציגו בכל עסקת סמים עתידית. לאחר מפגש זה החל דדוש סוחר בסמים בשביל המערער, ובכלל זה בעסקאות שבמרכזה של פרשה זו.
- בקשת ההסגרה טוענת לקיומן של שלוש עסקאות סמים רחבות היקף, שבהן היה המערער מעורב. הראשונה התבצעה בשנת 1999, ובמסגרתה יובאו לארצות הברית 135,000 טבליות סם שנרכשו בהולנד והועברו ליעדן דרך גרמניה כשהן מוסתרות בכלי רכב. לגרסת התביעה האמריקנית, המערער מימן את רכישתן של 32,500 מטבליות אלו. לאחר מכירת הסם בארצות הברית העביר פוגל לדדוש חלק מרווחי העסקה, ומתוכם מסר דדוש למערער 90,000 דולר וסכום זהה שמר לעצמו (סעיף 15a לתצהיר של בנג'מין ג. גרינברג, עוזר התובע האמריקני במחוז הדרומי שבפלורידה; להלן - תצהיר התובע; סעיפים 7-2 לתצהירו של דדוש, המצורף לבקשת ההסגרה).
עוד באותה שנה יצאה אל הפועל, על פי הנטען, עסקת סמים נוספת. היא הביאה להפצתן של כ-305,000 טבליות סם בארצות הברית, ומתוכן מימן המערער - בסכום של 50,000 דולר ששילם לפוגל באמצעות דדוש - את רכישתן של 50,000 טבליות. הפעם הועבר הסם כשהוא מוסתר בפסולת נחושת ובחלקי מחשב. דדוש ביקש לנסוע לארצות הברית בלוויית אחיו, אלן, כדי לתאם את הפצת הסם, אולם כניסתו סורבה והוא שב לישראל. אלן עצמו נכנס לארצות הברית ושם פעל, בהנחייתו של דדוש, להפצת הטבליות בעיר ניו יורק. משתמה המלאכה הועברו הרווחים לידי פוגל בישראל. הלה מסר לדדוש את החלק הרלוונטי, ומתוכו נמסרה למערער מנתו שלו (סעיף15b לתצהיר התובע; סעיפים 9-8 לתצהיר דדוש; סעיפים 5-2 לתצהירו של אלן שצורף לבקשת ההסגרה).