Others are such that to limit their locus to the strictly territorial jurisdiction would be greatly to curtail the scope and usefulness of the statute and leave open a large immunity for frauds as easily committed by citizens on the high seas and in foreign countries as at home. In such cases, Congress has not thought it necessary to make specific provision in the law that the locus shall include the high seas and foreign countries, but allows it to be inferred from the nature of the offense” (Emphasis added - E.E.L.).
להלכת Bowman [77] עוד נשוב ונידרש בהמשכם של דברים הואיל ומעשי קשר ליבואם של סמים מסוכנים לארצות הברית ולהפצתם שם נמנים באורח מובהק עם עבירות מן הסוג שאליו היא מתייחסת (United States v. Perez-Herrera (1980) [78], at p. 290; United States v. Wright-Barker (1986) [79], at p. 167; United States v. Vasquez-Velasco (1994) [80], at p. 839).
זיקות מרחיבות תחולה
- משבחרה שיטה משפטית להחיל עצמה אף מעבר לטריטוריה, נשמט היסוד הגאוגרפי ונפער "חלל" בין השיטה ובין המעשה שעליו היא מבקשת לחול. נוצר צורך להעמיד זיקה חלופית שבכוחה לשוב ולקשור את המעשה אל שיטת המשפט. "היחס הוא סלקטיבי, לפי זיקת העבירה למדינה, הבאה במקום הזיקה הטריטוריאלית..." - דברי פרופ' פלר (ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין (כרך א) (להלן - פלר יסודות בדיני עונשין [127]), בעמ' 240). עמד על כך גם השופט ברק:
"כאשר הוראת חוק פלונית מרחיבה את 'סמכותו' של החוק מעבר לטריטוריה, נעלם היסוד הטריטוריאלי הכללי כיסוד הקובע את היקף תחולתה המקומית של הנורמה הפלילית. במקומו של יסוד טריטוריאלי כללי זה באה לרוב דרישה נורמאטיבית אחרת, המקשרת את העבירה שבוצעה מחוץ לשטח המדינה עם המדינה... תחת עקרון הטריטוריאליות הכללי, המשמש כרגיל יסוד מהותי לעבירה, בא יסוד מהותי חדש, הקובע את גבולות תחולתה האקסטרה-טריטוריאלית של הנורמה הפלילית" (ע"פ 163/82 דוד נ' מדינת ישראל [29], בעמ' 630).
ברוח דומה נקבע בפסיקה האמריקנית, כי -
“...the territorial concept of jurisdiction is neither exclusive nor a full and accurate characterization of the powers of state to exercise jurisdiction beyond the confines of their geographical boundaries” (United States v. King, Supra [74], at p. 851).