אין למעט ממשקלו של החשש מפני פשיעה מאורגנת, על דרגותיה השונות (ראו למשל: דברי השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 8793/04 מדינת ישראל נ' קקון [33], 20.10.2004, בפסקה 7 ודברי השופטת חיות בבש"פ 8331/05 גבאי נ' מדינת ישראל [34], 7.9.2005, בפסקה 6). מאמץ ניכר - מדינתי ובין-לאומי כאחד - מוקדש למאבק ברשתות עבריינים המשתרעות על פני תבל. על רקע זה גובשה אמנת האו"ם נגד פשע מאורגן בין-לאומי (United Nations Convention Against Transnational Organized Crime (2000) [150]), ובעקבותיה נחקק בישראל חוק מאבק בארגוני פשיעה הנ"ל, שתכליתו ייעול ההתמודדות עם סכנה חדשה זו. החוק רואה בעצם הפעילות במסגרתה של רשת עבריינית עבירה פלילית, ובצדה עונש חמור הנע, על פי מהות הפעילות, בין 10 ל-20 שנות מאסר (סעיף 2 לחוק מאבק בארגוני פשיעה). זאת, נוסף על אחריות פלילית מכוחו של כל חיקוק אחר, אשר נושאת אף היא ממד של חומרה יתרה מקום שבו בוצעה עבירה במסגרתו של ארגון פשיעה (סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה). סעיף 1(3) לחוק, המצוטט לעיל, חוזר ומעגן את עקרונות תחולתם של דיני העונשין הישראליים, לרבות הרחבתה של התחולה במקרים המתאימים אף על מעשים שנעשו מחוץ לשטח ישראל.
עבירות סמים
- כפי שכבר ציינתי, עבירות של הפצה וסחר בין-לאומי בסמים מסוכנים נמנות עם הבולטות שבעבירות חוצות הגבולות. מאפייניהן הייחודיים של עבירות אלו הביאו להכרה רחבה בצורך להעמיק את הלחימה בהן ולנקוט נגדן אמצעים מיוחדים. לא אחת נקבע כי לא יהיה ניתן למגר את הנגע "...אם המדינות תצמצמנה עצמן אך ורק לענישתן של עבירות המתבצעות בתוך גבולותיהן. המסחר בסמים... צריך להיות תופעה, נגדה
פועלים כולם בצוותא וכל אחד לחוד..." (דברי הנשיא שמגר בע"פ 401/83 אלקייעל נ' מדינת ישראל (להלן - פרשת אלקייעל [35]), בעמ' 357). עמד על כך גם השופט טירקל:
"הפשיעה גואה והולכת וחוצה גבולות. היא נעשית בין-לאומית. במיוחד בעסקי הסמים שבהם מועברות כמויות גדולות של סמים ממדינה למדינה ואי אפשר להילחם בתופעה אלא על ידי שיתוף פעולה בין-לאומי" (ע"פ 10946/03 עיסא נ' מדינת ישראל (להלן - פרשת עיסא [36]), בעמ' 43).
ראו גם: י' זילברשץ "סמים מסוכנים: המשפט הבין-לאומי והמשפט הישראלי" [134] וכן ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל [37], בעמ' 415-413.
ולא זו בלבד שהמשפט הישראלי נאלץ להתמודד עם הפיכתה של ישראל ליעד מרכזי לסמים שמקורם בחו"ל, הוא גם נדרש למעורבות הולכת וגוברת של ישראלים בעבירות סמים ברחבי העולם. ביטוי עגום במיוחד לדבר ניתן בדוח מטעם המשרד האמריקני למדיניות לאומית לפיקוח על סמים (ONDCP) מפברואר 2004, ולפיו: