"...קיים עניין בולט בהושטת עזרה לשלטונות התביעה והמשפט של מדינות אחרות בהבאת חשודים בביצוע פשעים חמורים לדין. כאשר עולם הפשע נעשה מאורגן ומתוחכם יותר, וכאשר אמצעי התקשורת המודרניים הפכו מרחקים וגבולות כמעט לחסרי משמעות, הרי מתבקשת המסקנה, כי שיתוף פעולה בינלאומי של מוסדות המשפט במדינות השונות הוא חיוני, אם רוצים אנו להתמודד בהצלחה עם תופעות הפשע הרציניות. הסגרת עבריינים נמלטים היא אחד האמצעים, שבהם מתבטא שיתוף פעולה זה" (ע"פ 74/85 גולדשטיין נ' מדינת ישראל [32], בעמ' 285).
עבריינות במסגרתה של רשת עבריינים
- וכשם שהתעצמו ממדי העבירות, כך התפתחה התשתית הארגונית המוציאה אותן אל הפועל. רשתות פליליות חובקות עולם, מהן ממוסדות יותר ומהן פחות, הפכו תנאי הכרחי לכך. שוב אין מדובר בשיתוף פעולה אד הוק לביצועו של מעשה עבירה יחיד כי אם בהקמתו של מערך פשיעה הפועל באורח מחזורי ושיטתי, באמצעות עבריינים הפרוסים במקומות שונים בתבל ולוקחים, איש-איש ומשימתו, חלק בקידומה של העשייה הפלילית. עליהם מנצחת צמרת הארגון, הנוטלת חלק בהתוויית הפעילות ובמימונה, ולרוב חבריה הם גם הנהנים העיקריים מפרותיה של הפעילות (ראו מ' אמיר "פשע מאורגן" [133]). המציאות הטכנולוגית מסייעת לצמרת הארגון לשלוט על ביצוע המעשים ממקום מושבה ב"שלט רחוק" ללא צורך להגיע למדינת היעד, משל הייתה תמנון השולח זרועותיו - אלה חברי הרשת - אל מעבר לים.
רשתות פליליות צומחות אט-אט מתוך עשייה עבריינית ספוראדית, וככל שהן מתמידות בפעולתן גדל הסיכוי כי יאמצו דפוסי פעולה של ארגון פשיעה. המונח "ארגון פשיעה" אינו מתייחס אך לצורתן המפותחת של רשתות עבריינים המוכרת, לדאבון הלב, מסיפורי ה"מאפיה" במדינות העולם. על פי רוב מדובר במערכת מאורגנת פחות, ואולם כזו העונה על כמה מאפיינים המייחדים אותה מעבריינות "סתם". דבר זה מצא את ביטויו בסעיף 1 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, המגדיר "ארגון פשיעה" כך:
"חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות
המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה; לענין זה אין נפקא מינה -
(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;
(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
(3) אם העבירות כאמור ברישה נעברות או מיועדות להיעבר בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שהן מהוות עבירות הן לפי דיני ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעברו, או שלפי הדין הישראלי חלים עליהן דיני העונשין של ישראל אף אם אינן עבירות לפי דיני אותו מקום;".