לפשיעה חוצת גבולות, מנקודת המבט העבריינית, יתרונות לא מבוטלים. הפוטנציאל הכלכלי בעבירות אלו הוא רב. ביצוען מקנה לעבריין המקומי כר פעולה רחב במידה ניכרת מזה העומד לרשותו כשהוא מצמצם את מעשיו לשטחה של מדינה יחידה. הדבר מאפשר לו לכוון את פעילותו הפלילית למקום המצמיח את מרב הרווחים. הוא קונה לו יכולת לפעול מרחוק, באמצעות שליחים, תוך חשיפה מינימלית לסיכון אישי. הוא רוכש לעצמו כוח לברור את הדין החל עליו במקרה שייתפס. עבריינות בין-לאומית אף מביאה, פעמים רבות, להקמתה של תשתית פלילית חובקת עולם העלולה לשמש, מלבד הייעוד המקורי שלשמו הוקמה, כר נוח לפיתוחם של אפיקי פשיעה חדשים ומגוונים.
פשיעה חוצת גבולות התקיימה משחר ההיסטוריה. ברם התופעה הלכה והעמיקה עם התפתחותן של דרכי התקשורת והמסחר בין מדינות. וככל שהלך העולם והפך ל"כפר גלובלי", נעשתה המלאכה העבריינית, הזקוקה לאמצעי תקשורת, תחבורה והובלה זמינים, קלה יותר. במציאות של ימינו קל לאדם לשבת, לצורך הדוגמה, במלון על שפת ימה של תל-אביב ולתכנן משם מעשים שתוצאותיהם יתרחשו מרחק אלפי מילין ממקום מושבו. מצב דברים זה הביא לגידול ניכר בממדיה של הפשיעה הבין-לאומית, בהיקפם ובחומרתם של המעשים המתפרסים לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. חברי השופט מ' חשין עמד על כך בהתייחסו לעבריינות הסמים בישראל:
"אין ספק בדבר: ישראל שידרגה את מעמדה בסחר בסמים מסוכנים. בעבר באו לפני בתי המשפט סוחרי סמים זעירים, סוחרי סמים בינוניים בגודלם ואף סוחרי סמים גדולים. ואולם בשנים האחרונות עדים אנו לתופעה לא ידעוה ראשונים. מדברים אנו עתה בישראלים העוסקים בסחר בינלאומי בסמים ובכמויות לא שיערום קדמונים" (בש"פ 3179/03 מדינת ישראל נ' פוגל [31], 7.4.2003).
מציאות עבריינית זו מחייבת מערכות משפט ברחבי העולם לשכלל את מאבקן בפשיעה. דרכי פעולה ששימשו בעבר ואף הוכחו כיעילות אין בהן די עוד. קם צורך בחקיקת חוקים חדשים המתמודדים עם תופעות שלא היו מוכרות. נדרשת בחינה מחודשת של כללי התחולה שבמשפט הפנימי כדי להתמודד עם מעשים שהתרחשו מחוץ לטריטוריה. נוצר הכרח ליתן פירושים חדשים לדינים קיימים באופן ההולם את מטרותיהם העדכניות. ניתן משנה תוקף לשיתוף פעולה בין-לאומי במאבק בפשיעה, וכל
מדינה מצווה שלא לקפוץ את ידיה אל מול בקשות לסיוע מצד עמיתיה. בתוך כך הסגרת עבריינים הפכה אמצעי חשוב מאין כמותו בלחימה בפשע. עמד על כך השופט בך: